טוען...

החלטה שניתנה ע"י שמעון שטיין

שמעון שטיין13/12/2018

בפני

כב' סגן הנשיאה, שמעון שטיין

מבקש

יוסף אבזאך

נגד

משיבים

1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון
2. אינג' קיריל קוזיול, מהנדס העיר

החלטה

1. זוהי בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שהוצא ע"י המשיב מס' 2 – מהנדס העיר, ביחס לבריכה שהוצבה על מקרקעיו של המבקש בגוש 6084 חלקה 14, הצו הוצא בתאריך 19.8.18.

2. המדובר בבריכת אינטקס בגודל 3 X 8 מ"ר שהוצבה על אדמתו של המבקש ומסביבה משטח דק עץ, הכל כמופיע בתמונה המתעדת את ביצוע העבודה נשוא הצו.

3. נימוקי המבקש לביטול הצו הינה כי הצו המינהלי לוקה באי חוקיות, חוסר סבירות וכי הותרת הצו על כנו תביא לתוצאה בלתי סבירה לפיה כל אזרח המציב בחצרו בריכת אינטקס או מניח בריכת גומי בדירתו, יעבור על החוק.

4. ב"כ המבקש מפנה לכך שבכל אירוע של הקמת מבנה הטעון היתר בניה, כפוף למבחן השכל הישר וההיגיון הבריא והפשוט של חיי המציאות כשהוא מפנה לע"פ 51/50 מלצקי נ' היועץ המשפטי.

5. עוד סבור ב"כ המבקש, כי במבחן הקמת בנין יש צורך להיזקק למשך ההצבה ולמידה מסויימת של קביעות, וזאת על פי המבחן האובייקטיבי, הנגזר מתכונותיו הפיזיות של המבנה, והמבחן הסובייקטיבי, הנלמד מכוונת הבונה. וזאת כפי שנקבע בע"פ 697/85 גולדשטיין נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לוד.

בענייננו, על פי המבחן האובייקטיבי, המדובר בבריכת גומי ניידת ופריקה. ובהקשר למבחן הסובייקטיבי, הרי שניתן להנות מהשימוש בבריכה אך מספר חודשים מועט בשנה.

6. טענה חילופית של ב"כ המבקש היא כי העבודות נשוא הצו הינן עבודות הפטורות מהיתר בניה וזאת לפי סעיף 25 לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) תשע"ד-2014.

בענייננו המדובר במבנה זמני העומד בכל תנאי הסעיף שהם:

א. המבנה הזמני מוצב על הקרקע ואינו משמש כמגורים או לצרכי ציבור.

ב. הקמתו הינה לתקופה קצובה שאינה עולה על 120 יום במשך 12 חודשים רצופים.

ג. מידותיו אינם עולים על 50 מ"ר .

ד. גובה, מפתח בין עמודים ומשקל קירוי – אינם רלבנטיים לענייננו.

7. בתגובתם ביקשו המשיבים לדחות את טענות המבקש וזאת בהתייחס לנימוקים הבאים:

א. על פי התב"ע הקיימת ביחס למקרקעין הנדונים המדובר בקרקע שייעודה לחקלאות.

ב. עוד בעבר בתאריך 6.11.17 הוצא כנגד המבקש צו הריסה מינהלי אשר התייחס אף הוא לבריכה הזהה בצורתה, גודלה ומקומה לבריכה הנוכחית נשוא הצו בתיק זה.

במסגרת הליך שהתקיים בבית המשפט ביחס לאותו צו, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הבריכה תפורק והקרקע תיושב למפלס אחד.

בית המשפט נתן להסכמה זו תוקף של החלטה. (החלטה מיום 7.3.18

בב"ן 43268-11-17).

ואכן על פי אותה הסכמה, פירק המשיב את הבריכה, ולמעשה לאחר פרק זמן קצר בנה אותה מחדש. ודי באמור לעיל, לדעת ב"כ המשיבים, כדי לדחות את הבקשה.

8. ובהתייחס לטענותיו של ב"כ המבקש, הרי שלענין הטענה כי הבניה נעשתה כדין נוכח כך שמדובר בעבודה שאינה עומדת במבחן הקביעות, ולחילופין פטורה מהיתר מכח תקנה 25 לתקנות הפטור, הרי שתנאי יסודי ובסיסי לביצוע עבודות הוא כי אלה יעשו על פי התוכנית החלה על השטח. והואיל, ובענייננו ייעוד הקרקע הינו לחקלאות, הרי שלא ניתן לבנות בריכת שחיה גם אם היא מחומר פריק ו/או לתקופה זמנית כפי טענת ב"כ המבקש.

9. בהקשר לכך, הפנה ב"כ המשיבים לאותו בב"ן שצויין שגם שם העלה המבקש את אותן טענות.

עוד הפנה ב"כ המשיבים לכך, שלא חלו התנאים המאפשרים ביטול או עיכוב צו ההריסה המינהלי שכל עניינו ותכליתו למנוע עובדה מוגמרת בבניה בלתי חוקית ולהוות כלי יעיל למיגורה של הבניה הבלתי חוקית בעודה באיבה.

עצם עיכוב ביצוע הצו המינהלי, מהווה מסר שלילי לחברה, שלפיה העבירה משתלמת. האפשרות להורות על עיכוב ביצוע הצו הינה למקרים חריגים בלבד. ובכל מקרה עיכוב מימוש הצו יינתן אך במקום שהיתר הבניה הינו בהישג יד, אפשרות שכאמור איננה רלבנטית לענייננו שהרי מדובר בקרקע חקלאית.

10. דיון והכרעה –

אני סבור כי דין הבקשה לביטול הצו להידחות.

המבקש לא בא בידיים נקיות לבית המשפט.

הסכמתו של המבקש לפירוק הבריכה, הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה ע"י בית המשפט, מחייבת אותו וזאת כל עוד אותה החלטה לא השתנתה. המבקש לא פנה למשיבים בבקשה לשנות את אותה החלטה, הוא גם לא פנה לבית המשפט בהקשר לכך. זאת ועוד, בבקשתו הנוכחית אף לא מצא להזכיר את אותה החלטה אשר ניתנה אך מספר חודשים קודם לכן.

אין לי אלא לחזור ולהזכיר את הכלל המוכר והידוע מהמשפט האנגלי:

"He who seeks Equity must come with clean hands".

ראה גם ת"פ מחוזי תל אביב 40175/03 מדינת ישראל נ' יובל כהן (פורסם בנבו ניתן ביום 12.7.05).

11. למעשה פעולות המבקש בבניית אותה בריכה ממש שפורקה על ידו על פי החלטה שיפוטית, הינה הפרת אותה החלטה ודי בכך כדי לדחות בקשתו.

12. למעלה מן הצורך נוכח קביעתי האמורה, דעתי היא כי אין בידי לקבל טענות ב"כ המבקש. מבחן השכל הישר אליו מפנה ב"כ המבקש, אינו תומך בהשארת אותה בניה. אין מדובר בגיגית גומי קטנה המוצבת חדשות לבקרים בימי הקיץ בגינות ובחצרים לשימוש יומי בעיקר לילדים, שלגביה בוודאי יחול מבחן השכל הישר, שמכוחו לא תעשה פעולת אכיפה או הוצאת צווי הריסה.

כפי העולה מהתמונה שצורפה לצו ההריסה, ענין לנו בבריכה בעלת מימדים משמעותיים שלמעשה הוצבה על קרקע ומסביבה נבנה דק מוגבה, כך שפני המים בבריכה הינם במפלס ישר עם אותו הדק. הכניסה לבריכה הינה באמצעות סולם המוצב בפינתה כמקובל בבריכות שחיה רגילות. כמות המים למילויה הינה משמעותי וכל כולה כפי הנראה על פניה, הינו לשימוש קבוע ולמרבית ימות השנה זאת מעבר, לעלויות הכספיות הכרוכות בהצבת בריכה כזאת.

13. אשר על כן אני מוצא לדחות הבקשה, צו ההריסה יוותר על כנו.

אני מאפשר למבקש לפרק הבריכה בתוך 14 יום מהיום ואם לא יעשה כן, אני מסמיך את הוועדה המקומית לפרק את הבריכה על ידי נציגיה המוסמכים ועל חשבון המבקש.

בנסיבות הענין אני מוצא לחייב את המבקש בהוצאות המשיבים בסך 7,500 ₪.

14. ההחלטה תועבר ע"י המזכירות לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ט, 13 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/11/2018 החלטה לא זמין
13/12/2018 החלטה שניתנה ע"י שמעון שטיין שמעון שטיין צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 יוסף אבזאך יעקב גינדי, שי קידר
משיב 1 מדינת ישראל שגיא דימנט