לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

1. מדובר בתביעה לפינוי מושכר עסקי (חנויות) במרכז מסחרי בראשון לציון. הנתבעים 1 – 4 חתמו מול הבעלים דאז של המרכז המסחרי, על חוזה שכירות בלתי מוגן בשנת 2015.
2. בחודש מרץ 2017 הוכנה תוספת להסכם השכירות הנ"ל, בין הבעלים החדש של המרכז המסחרי ולבין הנתבעים 1 – 4, לפיה מוארכת תקופת השכירות עד אפריל 2012 עם אופציה לשנתיים נוספות וכן נקבעו הוראות לגבי דמי השכירות המעודכנים. מעיון בתוספת עולה כי רק הנתבעים 3 ו-4 חתמו עליה לבסוף.
3. ביום 7.3.18 רכשה התובעת את המרכז המסחרי מבעליה וקיבלה בין היתר המחאת זכויות לגבי הסכמי השכירות שנחתמו עם שוכרים במרכז המסחרי ובהם התוספת הנזכרת בסעיף 2 לעיל.
4. ביום 17.7.18 הוציאה התובעת מכתב התראה לנתבעים 1 – 4 ביחס לאי תשלום דמי שכירות וניהול שהיה צריך להיות משולם עבור התקופה 20.5.18 עד 19.7.18. צוין במכתב כי התובעת הסכימה בעבר לפריסת התשלומים לתקופה הנ"ל למספר תשלומים, אולם שתי המחאות שניתנו, בסכום כולל של 19,429 ₪ חזרו בסימן אכ"מ. התובעת דרשה במכתב זה העברת המחאות חדשות, אחרת יפונו הנתבעים מהמושכר.
5. ביום 25.7.18 ובתגובה למכתבו של בא כוח הנתבעים 1 – 4 עו"ד אמיר בדראן, ציין בא כוח התובעת, כי הנתבעים 1 – 4 לא תיקנו את ההפרות הנזכרות במכתב הקודם ועל כן הסכם השכירות מבוטל ועל הנתבעים לפנות המושכר ביום 31.7.18.
6. ביום 30.7.18 שלח עו"ד בדראן מייל לבאי כוח התובעת בן ציין כי בהמשך לביטול הסכם השכירות, מבוקש לקבל מספר חשבון לצורך העברת התשלום הנדרש.
7. במייל תשובה מאותו היום, מציינת באת כוח התובעת את פרטי החשבון ומדגישה כי אין בביצוע התשלום כדי לשנות את העובדה שההסכם בוטל וכי על הנתבעים 1 – 4 לפנות המושכר במועד שנקבע במכתב הקודם.
8. ביום 31.7.18 חותמים הנתבעים 3 ו-4 על הסכם שכירות משנה עם הנתבע 5.
9. ביום 5.8.18 הודיע בא כוח התובעים לעו"ד בדראן כי התקבל אצל התובעת תשלום של 19,429 ₪, אולם אין בכך כדי להועיל לנתבעים 1 – 4, שכן הסכם השכירות כבר בוטל וחובם של הנתבעים כבר תפח לסכום של 832,232 ₪ בגין דמי שכירות וניהול עד תם תקופת השכירות לפי התוספת להסכם. כן חזר במכתב זה על הדרישה לפינוי המיידי של המושכר ועל כך שכל איחור בפינוי מחויב לפי ההסכם בפיצוי מוסכם יומי.
10. ביום 8.8.18 שולח עו"ד בדראן בשם הנתבעים 3 ו-4 הודעה לבא כוח התובעת שלפיה הנתבעים הנ"ל מממשים את זכותם להשכיר את החנויות בשכירות משנה וכי עמדו בכל התשלומים וחובות לפי ההסכמים וכי כל טענות התובעת מוכחשות. כן נטען במכתב כי מצורפים לו חוזה השכרת המשנה וכן 12 שיקים לתשלום דמי שכירות ואסמכתאות לתשלום חובות חשמל ועירייה וכן אסמכתאות נוספות הנדרשות לפי ההסכם מקום שמבוצעת שכירות משנה.
11. על כך השיבו באי כוח התובעים במכתבם מיום 13.8.18 אל עו"ד בדראן כי החוזה בוטל עוד קודם להשכרת המשנה אשר נעשתה שלא כדין וכן חזרו על כל שאר הטענות שכבר הועלו כנגד הנתבעים תוך דרישה לפינוי המושכר עד למחרת היום.
12. ביום 20.9.18 הוגשה התביעה דנא.
13. ביום 10.12.18 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, משלא התגוננו הנתבעים וחלף המועד המוארך להגשת כתב הגנה (30.11.18), בהתאם להסכמה שניתנה על ידי ב"כ התובעת לעו"ד בדראן ובוודאי חלף המועד להגשת כתב הגנה, גם לפי אישורי מסירה שצורפו לבקשה, לפיהם בוצעו לכאורה מסירות כדין לנתבעים 1 – 5 בין התאריכים 21 – 24 לאוקטובר 2018.
14. ביום 26.12.18 הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין. התובעת הגישה תשובה והנתבעים תגובה לתשובה.
15. לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי נעשתה מסירה כדין של התביעה לנתבעים.
16. אתעלם מהמחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה האם אישורי המסירה ותצהירי המוסר מקיימים מסירה כדין לנתבעים, שכן די לי במייל שהוצג בתגובה לבקשה ואשר נרשם על ידי עו"ד בדראן ואשר בו הוא רושם כי בהמשך לשיחתו עם באת כוח התובעת, הוא מעביר את המייל בעניין הארכה המוסכמת להגשת כתב הגנה עד 5.12.18.
17. טענת הנתבעים שלפיה עו"ד בדראן לא ייצג אותם, משלא שלח יפוי כוח, לא לבאת כוח התובעים ולא לבית המשפט, דינה להידחות, שכן אין צורך בייפוי כוח בכתב, כדי לקיים הסכם ייצוג של עו"ד על ידי לקוח ובהתאמה, כאשר עו"ד מודיע לבא כוח הצד שכנגד, כי הוא מייצג נתבע שהוגשה כנגדו תביעה ומבקש אורכה להגשת כתב הגנה, הודעה זו מחייבת את הלקוח, בבחינת שלוחו של אדם כמותו, גם אם עוה"ד לא שלח יפוי כוח בכתב לצד שכנגד או לבית המשפט.
18. המסקנה הנ"ל נכונה בעניינינו ביתר שאת, מקום שהנתבעים 3 ו-4 מודים כי עו"ד בדראן ייצג אותם בהתכתבויות בתקופה שלפני הגשת התביעה, אולם לא מציגים יפוי כוח בכתב גם לא לגבי תקופה זו.
19. זאת ועוד – גם הטענה שלפיה הנתבעים לא שכרו את שירותיו של עו"ד בדראן לייצגם בתביעה, דינה להידחות וזאת מקום שלא הובא על ידי הנתבעים תצהיר של עו"ד בדראן המאשר זאת ואף לא נטען, לא כל שכן הוכח, כי נעשתה פניה אליו בנושא, המעלה כנגדו טענה, כיצד הוא ההין להודיע לתובעת כי הוא מייצג את הנתבעים, מקום שלא שכרו כלל את שירותיו.
20. אשר על כן, אני קובע כי נעשתה מסירה כדין של התביעה לנתבעים.
21. כעת לסיכויי ההגנה. אלה קלושים עד כי לא קיימים. מההתכתבויות שהתנהלו בין עו"ד בדראן ולבין באי כוח התובעת לפני הגשת התביעה ואשר פורטו בהחלטתי זו, וכאמור, לגבי תקופה זו הנתבעים 3 ו-4 מודים בבקשתם כי עו"ד בדראן ייצג אותם, עולה כי הנתבעים פיגרו בתשלום דמי שכירות ודמי ניהול, שתי המחאות חזרו בסימן אכ"מ, הם קיבלו הזדמנות לתקן את ההפרה, לא ניצלו אותה ולאחר מכן בוטל ההסכם עמם וזאת עוד קודם למועד שבו השכירו בהשכרת משנה את הנכס.
22. לגבי הנתבע 5, ששכר את הנכס מהנתבעים 3 ו-4, הרי שאם הנתבעים הנ"ל היו נעדרי סמכות וזכות להשכיר לו את הנכס, הרי שגם הוא, אשר זכויותיו נסמכות על זכויות הנתבעים הנ"ל, אין לו זכות להחזיק עוד במושכר ועליו להפנות את כל טענותיו ותביעותיו לנתבעים 3 ו-4.
23. היה מצופה, אם כן, בנסיבות הנזכרות לעיל ובהינתן חובתם במסגרת בקשה לביטול פסק דין, להראות הגנה כנגד התביעה, כי הנתבעים יתייחסו בבקשתם ובתצהירם לאירועים הנ"ל ויסבירו מדוע אין לראות בהם עילה טוב לביטול ההסכם ולפינויים מן המושכר.
24. דא עקא, לא ניתן למצוא בבקשה או בתצהירי הנתבעים כל התייחסות לאירועים הנ"ל. הנתבעים הסתפקו בטענה סתמית וכללית, שלפיה עמדו בכל התנאים ההתחייבויות והדרישות וכי את כלל טענות ההגנה יעלו בכתב הגנתם.
25. ברור אם כן כי מדובר במקרה מובהק שבו נתבע נמנע מלפרט אילו טענות הגנה עומדות לו כנגד התביעה, חרף חובתו לעשות כן כבר בבקשה לביטול פסק הדין. בהינתן מצב זה והמסקנה הברורה מהשתלשלות האירועים שפורטה ואשר לא נסתרה, לפיה ההסכם בוטל כדין, ברור שהמסקנה לגבי הפרמטר של סיכויי ההגנה במסגרת הבקשה דנא, צריכה להיות כי אלה לא קיימים למעשה.
26. כאשר מחד ישנה המצאה כדין ומאידך אין הגנה כנגד התביעה, דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות.
27. בכל הנוגע לנתבעים 1 ו-2, אשר טוענים כי אינם חתומים על התוספת להסכם השכירות וכבר אינם מחזיקים מזמן במושכר, הרי שטענה זו לא נסתרה ומעלה הגנה לכאורה מצדם כנגד התביעה, אלא שנתבעים אלה ממילא מודים כי אינם מחזיקים במושכר, יצאו ממנו מזמן ואינם טוענים שיש להם כיום זכות לשוב ולהחזיק בנכס.
28. לגבי נתבעים אלה ואלה בלבד, מוצע אם כן לתובעת ולנתבעים 1 ו-2 להסכים לכך שפסק הדין לפינוי שניתן כנגדם יבוטל לרבות ההוצאות כמובן ויינתן תוקף של פסק דין להסכמת התובעת והנתבעים 1 ו-2 לכך שהנתבעים הנ"ל מודים כי אינם טוענים לזכות כלשהי להחזיק בנכס וכי אינם מחזיקים אותו ובכך תסתיים תביעת הפינוי כנגדם.
29. אשר על כן, הבקשה נדחית ביחס לנתבעים 3 – 5, אשר ישלמו לתובעת את הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪.
30. ביחס לנתבעים 1 ו-2, כל צד יודיע עמדתו ביחס להצעת בית המשפט הנזכרת בסעיף 28 לעיל וזאת תוך 7 ימים. לא תהא הסכמה, תינתן החלטה משלימה, למה שכבר קבעתי בהחלטתי זו גם לגבי הנתבעים 1 ו-2, ביחס לשאלת ביטול פסק הדין שניתן כנגד נתבעים אלה ובאילו תנאים מבחינת הוצאות הבקשה.
31. התיק נקבע לתז"פ ליום 5.2.19.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ט, 28 ינואר 2019, בלשכתי.