1. לפניי בקשה לביצוע שטר והתנגדות לביצועו שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל ועם הגשת ההתנגדות, הועברו לדיון בבית המשפט. בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, ממועד העברת בקשת הביצוע וההתנגדות לבית המשפט לצורך בירורן יש לראות את בקשת הביצוע כתביעה בסדר דין מקוצר וההתנגדות נדונה כבקשה למתן רשות להגן.
2. כעולה מנימוקי ההתנגדות, השיק נשוא ההתנגדות ניתן כחלק מתשלום דמי שכירות בסך כולל של 5,000 ₪ לחודש. מאחר ועם כניסת המשיב למושכר התברר כי זה אינו ראוי למוגרים ומבקש ומשפחתו עזבו את המושכר בחלוף ימים ספורים, טוען המבקש כי יש לקבל את התנגדותו לביצוע השטר.
3. המשיב וויתר על חקירת המבקש על תצהירו ובסיכומיו טען כי השיק ניתן בגין תשלום עמלת תיווך. המבקש בסיכומיו חזר על טענותיו וציין כי אף התשלום הנוסף שהועבר לידי המשיב וכובד על ידו נועד עבור המשכיר.
4. המבחנים הרלבנטיים לצורך מתן רשות להתגונן רוכזו בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם במאגרים) , שם נקבע כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו גם ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999)).

החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת רשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחרים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נ (3) 41, 46 (2004)].

1. בענייננו, המבקש לא נחקר על תצהירו וטענתו לפיה השיק ניתן למשיב כחלק מתשלום דמי השכירות החודשיים בגין הסכם השכירות שבוטל בהסכמה, לא נסתרה והמבקש אף עמד עליה בסיכומיו. על כן, בבסיס ההתנגדות מונחת טענה בדבר כישלון תמורה המהווה טענה ראויה לבירור ומשכך, יש להיעתר לבקשת רשות להתגונן וליתן למבקש את יומו בביהמ"ש.

1. לאור האמור לעיל, ניתנת בזאת רשות להתגונן וזאת מבלי שיש באמור בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות או לחוות את דעתי לגבי הסיכויים לקבלת טענותיו של המבקש במסגרת הבירור שיערך לגופו של עניין.
2. משכך, ובהתאם להוראות תקנה 214 ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, תידון התובענה בסדר דין מהיר ולפיכך אני מורה כדלקמן:
3. התובענה נקבעת לישיבה מקדמית לפניי ליום 20/1/2020 בשעהה 9:00.

הצדדים יהיו ערוכים לאפשרות שבעלי הדין ייחקרו על תצהיריהם במסגרת הישיבה המקדמית.

1. התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו את כל המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 14 2 ג ו- 214 ח לתקנות, שאם לא כן יהא בית המשפט רשאי למחוק את התביעה ללא הודעה נוספת.
2. הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 30 יום נוספים את כל המסמכים שיש לצרף לכתב הגנה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 214 ג ו- 214 ח לתקנות.
3. המסמכים שעל בעלי הדין לצרף בהתאם לתקנות 214ג' ו – 214ח' לתקנות הם כדלקמן:

1. תצהיר בעל דין ערוך לפי טופס 17א' לאימות העובדות בכתבי הטענות.

2. חוות דעת של מומחים מקצועיים, אם ישנן.

3. אסמכתאות משפטיות, אם ישנן

4. רשימת מסמכים הנוגעים לתובענה, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה, וכן העתק או תצלום של כל מסמך המצוי ברשותו; לא היה המסמך מצוי ברשותו, עליו לצרף תצהיר בו יציין בידי מי, למיטב ידיעתו, מצוי המסמך.

1. כתבי הטענות המאומתים בתצהירים, בהתאם לטופס 17א', מהווים תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין.
2. התובע רשאי להגיש לבית המשפט ולהמציא לנתבעת כתב תשובה בתוך 15 יום ממועד המצאת כתב ההגנה.
3. בעלי הדין לא יטענו טענות שהינן בבחינת הרחבת חזיתות המריבה מעבר לאלה שהועלו בבקשת הביצוע וההתנגדות.
4. בעלי הדין יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתוך 45 יום ממועד הגשת כתב הגנה לפי ס"ק ג' לעיל. המועד להגשת תצהירי העדים חל בו זמנית על כל בעלי הדין בתובענה. לתצהירי העדים יצורפו כל המסמכים עליהם מסמך העד בתצהירו. תצהירי העדות הראשית יהיו ערוכים בהתאם להוראות תקנה 214 ט לתקנות.

תצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.