27 מרץ 2019

1. לפני ערעור על החלטת ועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 29.6.2018 להלן – הוועדה) אשר דחתה את עררו של המערער והותירה את נכותו בשיעור 0% בגין תאונת העבודה בה נפגע ביום 4.3.2013.

2. רקע עובדתי

א. המערער יליד 1972 נפגע ביום 4.6.2013 בתאונת דרכים כרוכב אופנוע כשהתנגש ברכב משא. תאונה זו הוכרה כתאונת עבודה. הליקוי שהוכר על ידי פקיד התביעות הוא כאב גב, חבלות בירך שמאל ובידיים.

ב. ביום 24.4.14 קבעה ועדה מדרג ראשון נכות זמנית בשיעור 30% מיום 15.6.13 ועד ליום 30.11.13 וכן נכות זמנית בשיעור 20% מיום 1.12.13 ועד ליום 31.8.14. הנכות הוכרה בגין מגבלה בפלג הגוף הימני.

ג. על החלטה זו הגיש המשיב ערר בטענה כי התלונות בגין הגבלה בפלג הגוף הימני לא הוכרו במסגרת ההכרה בתאונה כתאונת עבודה ועל כן אין לדון בהן.

ד. ביום 14.8.14 קיבלה ועדה לעררים את ערר המשיב וביטלה את הנכויות שנקבעו למערער מנימוקי הערעור.

ה. המערער הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין בהליך ב"ל 23394-10-14. בהתאם להסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של פסק דין על ידי כב' הרשמת (כתוארה דאז) פלד ביום 30.6.15, הדיון בעניינו של המערער הוחזר לוועדה לשקול החלטתה תוך שימת לב לכך שבהתאם להחלטת פקיד התביעות לא סויגה ההכרה בתאונה לפלג גוף שמאל בלבד. כמו כן נקבע שככל שסבורה הוועשה כי יש לנכות מצב קודם תעשה זאת בהתאם לדין.

ו. הוועדה התכנסה ביום 8.10.15 ושבה ודחתה את הערר. בהנמקתה ציינה כי המערער עבר בדיקה קלינית יסודית הכוללת טווחי תנועות צוואר וגב תחתון לימין ולשמאל ובדיקה נוירולוגית לפלג גוף ימני ושמאלי. הוועדה לא מצאה נכות תפקודית או נוירולוגית לא מימין, לא משמאל, לא בצוואר ולא בגב התחתון ועל כן דחתה את הערר. עוד קבעה הועדה כי הממצאים בצוואר בבדיקת MRI מיום 9.4.14 הם ניווניים ולא כתוצאה מהחבלה.

ז. המערער הגיש ערעור בהליך ב"ל 21068-12-15 שם הוחזר עניינו לוועדה באותו הרכב בפסק דינה של כב' השופטת רובוביץ- ברכש מיום 15.1.17. הוועדה הונחתה לשקול מסקנתה בדבר ביטול מלוא הנכות הזמנית שקבעה הועדה מדרג ראשון וזאת לאחר שתתייחס במנומק לכך שלכאורה נראה כי הנכות הזמנית בדרג ראשון ניתנה, בין היתר, בגין מגבלה בתנועת כתף ימין ואילו בבדיקת הוועדה נראה כי לא נערכה בדיקה אורתופדית של הכתף.

ח. הוועדה התכנסה ביום 29.3.17 ושבה ודחתה את הערר.

ט. המערער הגיש ערעור על החלטה זו בהליך ב"ל 26358-06-17. דיון התקיים ביום 5.11.2017 לפני כב' הרשמת חבקין. בדיון ציין ב"כ המשיב לפרוטוקול כי "פקיד התביעות הכיר בכאב גב, חבלות בירך שמאל ובידיים. כאב הגב והידיים לא הוגבלו לצד שמאל וכן אני מסכים להשיב עניינו של המערער לוועדה." בהמשך ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב חדש.

הוועדה תדון בערר המשיב (המוסד לביטוח לאומי) אשר הוגש על החלטת הוועדה מדרג ראשון מיום 25/4/14.

לפני הוועדה לא יעמדו הפרוטוקולים של ועדה רפואית לעררים קודמת על כל ישיבותיה.

כמו כן לא יעמדו לפני הוועדה מסמכים של הליכים משפטיים שנוהלו בקשר להחלטת ועדה רפואית לעררים קודמת."

י. לאור האמור זומן המערער והופיע בפני ועדה בהרכב חדש ביום 7.2.2018 ומהפרוטוקול עלה כדלקמן:

" תלונות התובע : כאבים בצד ימין של הגוף לחץ בצוואר. יש הרבה דברים שבעבר יכולתי לעשות והיום לא יכול לעשות כמו לשחק טניס ויוגה לא יכול להרים את הילדים.

כל פעולה שעושה ביד ימין חושב פעמיים בגלל קושי בצוואר ___ לפני התאונה.

המוסד מערער על החלטת הוועדה.

דברי ב"כ נפגע: כאבים ומגבלות תנועה בצוואר ובגב כתף ויד ימין וברגל ימין חולשה והפרעה בתחושה יד ורגל ימין זרמים ביד. יד קרה יד ימין יותר מהיד השנייה והקרנה כאב ירך ימין מאחור וחולשה של היד מבחינת ירידה בכח.

במיון מתלונן על כאבי גב עליון, 3 ימים לאחר מכן בתאריך 7/6/13 התחיל כאבים בפלג גוף ימין (התיעוד).

ממצאים ונימוקים: בדיקה: רוטציה ע"ש צווארי שמאל 80 ימין 90 אקסטנסיה 65 פלקסיה 60

הטיה לימין 45 לשמאל 45 ללא דלדול שרירים בחגורת כתפיים גפיים עליונות כח הפעלה סובאובטומלית ללא חסך מוקדי תחושה שמורה החזרים תקינים מבחני הופמן וטרנר שליליים כתף ימין כיפוף קדמי 140 אבדוקציה 150 סיבוב חיצוני 70 סיבוב פנימי מתלונן על כאב בעת בדיקה במרפק מכופף מרפק ישר טווח תקין .

ללא קרפיטציות בהנעה פסיבית של הכתף ללא דפורמציה ב- ACJ

כתף שמאל: טווחי תנועה תקין סיבוב פנימי אגודל מגיע ל- D10 בערך לורדוזיס שלילית שמורה מבחן 10-14.3 שובר משופר 15-21.3 הטיה לימין 45 . הטיה לשמאל 40 אקסטנסיה 20-60+=40 היקף שורשי כפות ידיים 17 ס"מ דו צדדי ללא דפורמציות הטיה דורסלית ימין 90 שמאל 90 פלמרית 75 דו"צ פרוסופנציה היטה אולנרית ורדיאלית תקינות ושוות מבחן רודסון שלילי דו צדדי ללא רגישות בגומה ___ וללא רגישות מעל עצם הלונאיט בשתי הידיים ללא דלדול שרירים אמפתי בכפות הידיים הפעלה סובאופטלית כח גפה ימין תחתונה ללא חסר מוקדי היקף ירכיים 10 ס"מ מעל גבול עליון של הפיקות 42 ס"מ מימין ומשמאל היקף שוקיים אשר נמדד 14 ס"מ מתחת לגבול התחתון של הפיקות 33 ס"מ דו צדדי פרק ירך ימין סיבוב חיצוני 50 סיבוב פנימי 20 משמאל סיבוב פנימי 22 סיבוב חיצוני47 כיפוף מלא דו צדדי ללא כוויצה כיפופית ברכיים יישור מלא כיפוף מלא ברכיים יציבות קדמית אחורית מדיו לטרלית סימני מקמרי שטיינמן שלילי.

סיכום ומסקנות: לצורך סיכום דיון הועדה מבקשת :

א- תיק רפואי כללי ואורתופדי שנה אחרי התאונה ושנתיים אחרי הוועדה הנדונה.

ב -תיק רפואי צבאי.

מבקשים את התיק כתיק לשתי ועדות מדובר בתיק מורכב מאוד.

סיכום ללא נוכחות כתיק לשתי ועדות."

יא. הוועדה התכנסה בשנית ללא נוכחות ביום 29.6.2018 ובפרוטוקול פורט כדלקמן:

"מסמכים וחוו"ד שעמדו בפני הועדה:

7/2/18 - פרוטוקול ועדה קודמת.

5/4/18 - אישור מצה"ל.

תיק רפואי כללי ומקצועי.

התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים: הוועדה עיינה בחומר רפואי קודם ומציינת את הרישומים הבאים: 16/12/07 כאבים בכתף ובצוואר אחורי מספר שנים רגישות... ללא הגבלה בתנועות, 18/1/08 כאבים בכתף וצוואר מזה מספר שנים, 10/12/08 כאבי צוואר וכתף ימין רגישות במישוש הכתף, 13/4/08 כאב בגב עליון, 3/8/08 ללא שינוי בכאבים מיפוי עצמות שינויים CT ניווניים עמ"ש צווארי תחתון, 5/10/08 ללא הטבה בכאביםCT עמ"ש צווארי בלט מרכזי קטן עם לחץ על השק בגובה C3 4 סוכם כמוגבל בעבודות פיזיות והרמת משאות, 4/1/09 עדיין לא היה במרפאת כאב EMG רדיקולופתיה, C5 6 28/12/10 לדבריו ללא שיפור בכאבי צוואר קרינה ליד ימין טופל במרפאת כאב. בבדיקה רגישות בצוואר מאחור הגבלה בתנועות עקב כאבים מבחן הופמן חיובי דו צדדי רגישות במישוש ה SSP מבחן הוקינס חיובי סוכם ללא שיפור כאבי צוואר וכתף הופנה ל MRI צוואר ו US כתף MRI 22/3/11, עמ"ש צווארי בלט קל 4C 3C .C5 C6 C6 C7 23/8/10 לאחר ביופסיית כבד עדיין עם כאבים חזקים מקרינים לכתף ימין, 18/4/10 לאחר ביקור במיון עקב כאבים בכתף שמאל, 31/1/11 כאבי צוואר הופנה ל MRI ורישומים נוספים.

סיכום ומסקנות: הוועדה דוחה את ערר התובע.

טווחי תנועות עמ"ש צווארי מותני מצויים בתחום הנורמה לגיל ולמגדר.

לא נמצא חסר נוירולוגי המקנה נכות. עיון בחומר הרפואי מעלה כי סבל בעבר מכאבים בצוואר ובגב תחתון הופנה לבדיקות דימות ואף בחלק מהרישומים תוארה הגבלה בתנועות. הפגיעה שהוכרה הינה גב, ירך שמאל, וידיים. באיברים אלו לא נמצאה נכות. נטענה טענת כאבים בצוואר תלונה זו לא הוכרה ברישומי חדר מיון מתאריך 4/6/13 יום התאונה צויין כי בנוסף מתלונן על כאבי גב ימני עליון ברישום סעיף היועצים צוינה פגימה בצוואר, אמה שמאל, כתף שמאל, זרוע שמאל וכף יד שמאל.

נכות זמנית:

10% מ 15/6/13 עד 31/7/13.

נכות יציבה :

. 0%

דרגת הנכות היציבה מיום 1/8/13 .0% – "

על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

3. המערער טוען כי הוועדה טעתה טעות משפטית בקביעתה כי לא הוכרה למערער פגיעה בצוואר. מדובר בטעות שכן פקיד התביעות הכיר בפגיעה בגב כולל גב עליון ללא סייג. כמו כן בתיעוד מיום התאונה תועדה פגיעה בגב העליון. כמו כן שאלה זו נדונה והוכרעה על ידי ועדות קודמות ובפסקי דין קודמים בעניינו של המערער. על כן יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה עם הוראות.

4. המשיב סבור כי הוועדה נימקה החלטתה היטב, ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה ועל כן אין להתערב בהחלטתה. הוועדה התכנסה בהרכב חדש, והנמקתה מפורטת ונתמכת בעבר רפואי משמעותי בכלל הפגימות עליהן הצביע המערער. אין ממש בטענה כי פקיד התביעות הכיר בפגימה הצווארית שכן במכתב ההכרה אין זכר לפגימה הנטענת ופרשנות המערער את מושג 'גב עליון' כ'צוואר' שגויה וממילא חורגת מגבולות הגזרה הדיוניים של הליך זה. הוועדה אף התייחסה באופן פרטני לתלונות המערער במיון ביום הפגיעה. לבסוף יש לדחות את הטענה כי הוועדה מחויבת לקביעות ועדות קודמות שכן מדובר בוועדה בהרכב חדש שדנה בערר מחדש.

5. המערער השיב לתגובה וציין כי הוועדה התכנסה למעשה לדון בערר המשיב שמעולם לא טען כי לא הוכרה פגימה צווארית ולא בכדי. על כן מנועה היתה הוועדה לקבוע זאת. כמו כן מבוצעת הפרדה מלאכותית בין גב עליון לצוואר שכן גב עליון וצוואר חד הם. עמוד השדרה מחולק לשלושה חלקים – תחתון, אמצעי ועליון. עמוד שדרה צווארי הוא גב עליון. כמו כן כבר במיון בבית החולים נרשם 'מתלונן על כאב גב ימני עליון'. בהפניית המערער לאורתופד נרשם "בן 41, היה מעורב בתאונת אופנוע כאשר דלת רכב פרטי נפתחה ונחבל באמה שמאל, כתף שמאל, זרוע שמאל, כף יד שמאל, צוואר." בנוסף- אם יש או אין למערער עבר רפואי בצוואר הרי שעל הוועדה היה לקבוע את הנכות הנובעת מהתאונה ולנכות מצב קודם בהתאם לכללים. לבסוף, הוועדה אכן מחויבת לקביעות משפטיות בהליכים קודמים ולא ייתכן שהמערער יצטרך להוכיח עכשיו שהוכרה לו פגיעה צווארית.

דיון והכרעה

6. אקדים אומר כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וענייתי במכלול החומר המצוי בתיק מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

7. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).

אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

בהתייחס לוועדה הדנה בעניינו של מערער מכוח פסק דין נקבע, כי עליה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. ביקורתו השיפוטית של בית דין מוגבלת לשאלה – האם מילאה הוועדה אחר מצוות פסק הדין (ראה דב"ע נא/01 – 29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8/01/08).

8. כאמור הוועדה התכנסה בהרכב חדש שלא עמדו בפניה הליכים קודמים למעט החלטת הוועדה מדרג ראשון בגינה הגיש המשיב ערר. בהתאם לכך הוועדה דנה בערעור מחדש ואינה מודעת להחלטות קודמות.

9. מכתב ההכרה מפרט כי הוכרו למערער פגיעות בגב, חבלות בירך שמאל ובידיים. כפי שציין ב"כ המשיב בהליך 26358-06-17 במכתב פקיד התביעות כאב הגב והידיים לא הוגבלו לצד שמאל. ידוע כי כל עוד פקיד התביעות לא שלל מפורשות את הקשר הסיבתי, הרי שהוועדה מוסמכת לקבוע אותו (ראה: עב"ל 36202-03-12 המוסד לביטוח לאומי – נוראל חנה, ניתן ביום 28.1.14).

10. בדו"ח חדר המיון מיום 4.6.13 נכתב "בן 41, היום מעורב בתאונת אופנוע כאשר דלת רכב פרטי נפתחה ונחבל באמה שמאל, כתף שמאל, זרוע שמאל, כף יד שמאל, צוואר.

בבדיקתו: ללא רגישות לאורך עמ"ש לכל אורכו, תנועת צוואר מלאה לכל הכיוונים, SLR שלילי דו"צ, כוח גס גפיים תחתונות 5/5, תחושה שמורה. כוח גס גפיים עליונות 5/5, תחושה שמורה.

נפיחות ורגישות מעל אמה שמאל, ללא חסר ללא הגבלה בתנועות הכתף מרפק שורש כף יד, ללא נפיחות או רגישות ע"ג ____, כתף, זרוע, מרפק, אמה, ___ כף יד שמאל. ללא רגישות ע"ג ה- sniff box. "

עוד יצוין כי נערך צילום ולא נמצא ממצא גרמי חריף באיברים שצולמו: מרפק שמאל, זרוע שמאל, אמה שמאל, שכ"י+כף יד שמאל. הומלצו משככי כאבים לפי צורך.

מכאן ניתן לראות כי המערער התלונן על הצוואר אולם לא נמצא כל ממצא באשר לכך בחדר המיון ואף צוין כי תנועת הצוואר מלאה לכל הכיוונים.

11. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי בישיבתה הראשונה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה. בישיבתה השניה עיינה בחומר הרפואי שביקשה לקבל, תיק רפואי מהצבא ותיק רפואי סמוך לתאונה ופירטה רשימה של ממצאים הנוגעים לכתף ימין ולצוואר הקודמים למועד התאונה. לאחר מכן קבעה כי בהתאם לממצאי בדיקתה הקלינית אין מגבלת תנועה בעמ"ש צווארי, וטווחי התנועה שנמדדו מצויים בתחום הנורמה. עוד קבעה הוועדה כי הפגימה שהוכרה היא לגבי גב, ירך שמאל וידיים ובאיברים אלו לא נמצאה נכות. עוד שללה הוועדה קשר סיבתי בין כאבי הצוואר לבין התאונה המוכרת תוך התייחסות לדו"ח חדר המיון בציינה כי המערער התלונן שם על כאבים בצוואר אולם לא היה כל ממצא בבדיקה. עוד הפנתה הוועדה לעבר העשיר הנוגע לצוואר וכתף ימין. לאור כל אלה קבעה כי לא נותרה למערער נכות בגין התאונה ומצאה לקבוע לו נכות זמנית בשיעור 10% מיום 15.6.13 עד 31.7.2013.

12. הפועל יוצא מהאמור לעיל, כי הוועדה התייחסה לאיברים המוכרים במכתב ההכרה וכן לתלונות המערער וקבעה כי אין קשר סיבתי בין התלונות בצוואר לתאונה המוכרת הן לאור ממצאי בדיקתה הקלינית, הן לאור המפורט בדו"ח המיון סמוך לאחר התאונה שלא מצא כל ממצא בצוואר והן לאור עברו העשיר של המערער בתחום זה בצוואר ובכתף ימין. בנסיבות אלה לא היה מקום שהוועדה תנכה מצב קודם שכן שללה קשר סיבתי. החלטת הוועדה מנומקת וניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה ומכאן שלא מצאתי שנפל בה פגם משפטי המצדיק התערבות בה.

13. כמו כן איני מקבלת את טענת המערער כי החלטות קודמות הכירות בפגיעה בצוואר ועל כן מחייבות את הוועדה. הוועדה כאמור התכנסה מבראשית כוועדת ערר על החלטת ועדה מדרג ראשון. לא בכדי לא נחשפה למסמכים קודמים של הליכים קודמים ועל כן לא ניתן לומר כי הם מחייבים אותה.

14. כמו כן, טענותיו של המערער כי צוואר הוא חלק מהגב הן טענות רפואיות שבית הדין אינו מוסמך להכריע בהן והן נתונות לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. הוועדה התייחסה ספציפית לגב וקבעה כי שם אין נכות. לגבי הצוואר שללה קשר סיבתי. הדבר מצוי בסמכותה שעה שפקיד התביעות לא ציין מפורשות כי הוא מכיר בצוואר כאיבר שנפגעה בתאונה המוכרת.

15. סוף דבר

משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

כמקובל בהליכים מסוג זה, אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ' אדר ב' תשע"ט, (27 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.