האם רכב התובעת ורכבו של אחיה היו מעורבים בתאונת שרשרת שנגרמה באשמת המבוטחת של הכשרה, או שמא רכב האח לא היה מעורב בתאונה והתובעת דורשת פיצויים בגין נזקים שלא נגרמו בתאונה?

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 13.6.15 בכביש 4 לכיוון צפון סמוך לפני צומת אמונים ארעה תאונת דרכים במסגרתה נפגע מאחור רכבה של דקלה בוזחיש (להלן: דקלה או התובעת). בהודעה על מקרה הביטוח שנערכה ביום 17.6.15 מטעם התובעת למבטחת שלה, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ, נרשם כי הנהג ברכבה היה בעלה, טירן בוזחיש (להלן: טירן). טירן תיאר את התאונה בהודעה כך: "הרכב שלפני בלם אני בלמתי אחריו ומאחורי נכנסה בי מישהי שלא שמה לב שעצרתי ומהמכה עפתי קדימה ונכנסתי ברכב שלפני"

בהודעה זו נרשם כי רכב צד ג' המעורב בתאונה, המוגדר בטופס כרכב הפוגע, הוא רכב בו נהגה שרונה אוחנה (היא הנתבעת 2, להלן: שרונה או המבוטחת), רכב מסוג טויוטה אוונסיס .

לכתב התביעה צורפה כתובעת גם מרכז שירות סרוסי אשקלון בע"מ אשר הוגדרה בתביעה כבעלת הפוליסה של הרכב הנפגע מסוג פורד אקספלורר (מועד עליה לכביש 10/2012) .

2. נטען בתביעה כי טירן נהג ברכב, במהלך נסיעה הרכב לפניו בלם, טירן בלם ושרונה פגעה ברכבו מאחור וכתוצאה מכך נהדף רכבו ופגע ברכב לפניו, רכבו של אלעד סרוסי. כבר בתביעה הודגש כי הנתבעת 1, המבטחת של הרכב בו נהגה שרונה (להלן: המבטחת או הכשרה) הכירה בתאונה ושילמה לרכב הראשון בתאונה, רכבו של אלעד, סך של 7,053 ₪ כבר ביום 20.1.16. לכתב התביעה צורף אישור התשלום לאלעד.

נטען כי בגין התאונה נגרמו לרכב נזקים מלפנים ומאחור ונשלחה דרישה על בסיס חוות דעת ממשרד השמאי אבי שחור בגין נזק בסכום כולל של 89,919 ₪. בתגובת הכשרה מיום 6.9.16 נדחתה דרישת הפיצוי בטענה לחשש למסירת דיווח כוזב באשר לנסיבות קרות התאונה ובטענה כי גרסאות הצדדים לא התיישבו עם מוקדי הנזק של הרכבים המעורבים.

כבר בכתב התביעה נטען כי פנה אל דקלה נציג מטעם הכשרה וגבה ממנה גרסה בשעה שלא הייתה פנויה לשוחח איתו ונטען כי סברה בטעות כי מדובר על תאונה קודמת לרכב ממרץ 2015.

התובעת עתרה לתשלום מלוא הנזקים בצירוף ריבית עונשית לפי סעיף 28 א' לחוק חוזה הביטוח.

3. בכתב הגנתה של הכשרה נטען כי פנתה למשרד חקירות ולאחר החקירה התאמת חשדה ואכן מדובר בתביעת מרמה. נטען כי מבוקש פיצוי עבור נזקים שלא נגרמו בפועל ואין להם קשר לתאונה מושא התביעה. בסעיף 8 לכתב ההגנה נטען כי המבוטחת, שרונה, הבחינה כי רכב התובעת פוגע בעוצמה בחלקו הקדמי בחלק האחורי של רכב אחר (פורט מספר רכבו של אלעד), וכי הצטרפה היא לתאונה קיימת, "אם בכלל".

עוד הודגש כי דקלה היא אחותו של אלעד וכי עובדה זו הוסתרה בכתב התביעה.

לאור הפער בין עלות התיקון הנטענת למוקד הקדמי והאחורי, נטען כי המבוטחת נגעה קלות ביותר ברכב התובעת וכך התרחשה תאונה בלתי נמנעת. עוד נטען לנזק ראייתי, לאור שיהוי בין התאונה למועד בדיקת הרכב על ידי השמאי מטעם התובעת.

4. הכשרה לא הסתפקה בהכחשת החבות, אלא פעלה להגשת תביעת השבה כנגד אלעד בגין הפיצוי ששילמה לו (במסגרת תא"מ 45074-09-18). לטענתה, לאחר ששילמה לאלעד הגיע לידיה דוח החקירה ממנו עולה בבירור כי קיימות סתירות של ממש בעדויות המעורבים וכי אלעד קיבל תשלום במרמה תוך הסתרת מידע ובהטעיה של הכשרה. נטען לשיהוי ניכר בבדיקת השמאי מטעמו של אלעד ועל כן נטען כי הכשרה שילמה בטעות ורשאית לתבוע השבה.

לכתב תביעה זה צורפה הודעה על מקרה הביטוח שהוגשה מטעמה של שרונה. בהודעה זו שאינה חתומה ואינה נושאת תאריך תוארה התאונה כך: "היה פקק רכב שלפני בלם בפתאומיות ופגעתי בו מאחור".

בכתב הגנתו של אלעד הודגש כי הכשרה שילמה לו כספים המגיעים לו כדין תוך שחזר על תיאור התאונה כמפורט בתביעה מטעמה של דקלה.

דיון והכרעה

כמה רכבים היו מעורבים בתאונה

5. בכתב הגנתה של הכשרה ישנה למעשה הודאה כי מדובר בתאונת שרשרת רגילה והועלתה טענה, הנשמעת תדיר בתאונות מסוג זה, כי הרכב האחרון בשרשרת הצטרף לתאונה קיימת. במהלך ניהול ההליך שינתה הכשרה את חזית טענותיה, ללא היתר, ומבקשת לטעון כי רכבו של אלעד כלל לא היה מעורב בתאונה. טענה זו סותרת את הטענה בכתב הגנתה כי המבוטחת הצטרפה לתאונה קיימת, ודי בטעם זה כדי לדחות את הטענה כי רכבו של אלעד לא היה מעורב בתאונה.

כל חשדה של הכשרה מבוסס על חקירה מטעמה אשר נערכה על ידי החוקר עופר צברי ממשרד אניגמה חקירות. לא נעתרתי לבקשת הכשרה לדחות את מועד העיון בדוח החקירה ובהחלטה מיום 3.12.2018 קבעתי כי יש לחשוף את הדוח לעיון הצדדים:

"למרות הטענה למרמה, אין מחלוקת כי ארעה תאונה בה פגע רכב המבקשת ברכב התובעים. יש מחלוקת מסוימת האם רכב נוסף היה מעורב בתאונה לפני רכב התובעים. עד כמה שעולה מהחקירה, עיקר המחלוקת ביחס לטענה להאדרת הנזק מתייחסת לנזק בקדמת רכב התובעת ולא לחלק האחורי.

מדובר למעשה בתאונת שרשרת, אשר מהחקירה לא מצאתי כי יש ראיות לכאורה לביום הנזק עקב ממצאים אובייקטיביים, אלא חשד החוקר לאי התאמות בין גרסאות העדים. לא מצאתי כי אי ההתאמות הקלות בחקירה מצדיקות להפוך תאונת שרשרת "רגילה" להליך בו יעכבו חשיפת ראיות חוקרים. לא התרשמתי כי חשיפת הדוחות תביא את התובעת לתיאום גרסאות, חשש שממילא קיים בכל הליך.

החוקר למעשה ביצע פעולות שמקומן היה להתברר בהליך המשפטי ולא הוסיף ראיות עצמאיות זולת חקירת עדים. לא מצאתי כי נסיבות מעין אלו מצדיקות את דחיית העיון".

התרשמות ראשונית זו רק התחזקה לאחר שמיעת הראיות. כפי שיורחב להלן, התרשמי כי החוקר ערך דוח מגמתי במטרה להגיע למסקנה המטילה צל על כנות התביעה. אי התאמות שאינן מהותיות בין גרסאות הצדדים והתנהגות שנתפסה בעיני המבטחת כלא שגרתית, גרמו לה לראות צל הרים כהרים ולחשוד בכשרים. לחשד זה התווספה העובדה כי שני הרכבים שנפגעו בתאונה שייכים לבני משפחה אחת אשר לה מרכזי טיפול לרכבי מאזדה ופורד. מעובדה זו מסיקה המבטחת כי יש להניח כי כל מטרתם להאדיר את הנזק ולהתעשר על חשבונה.

עמדה זו של הכשרה בה כל אי התאמה בין גרסאות עדים העולות מדוח חקירה מטעמה מעידה על כוונת מרמה מצד מי שתובע פיצוי, אין לה בסיס. עמד על נפסדות גישה מעין זו, בהקשר אחר, כב' השופט מ' יפרח בהחלטה מיום 6.6.99 במסגרת ת"א (שלום ת"א) 99378/98 בוגנים נ' כלל חברה לביטוח בע"מ:

"דומה, כי הנחת היסוד המובאת לעיל מתוך דברי המשיבה והמובלעת בתוכה, היא כי לכאורה בתובע שקרן קא עסקינן. הנחת יסוד זו שווה בעיני כקליפת השום. מדוע יש מקום להניח כי מבוטח התובע תגמולי ביטוח מעם מבטחו, הוא רמאי-בכוח? מדוע אין מקום להניח כי דווקא המבטח הוא זה השואף להימנע מתשלומם של תגמולי ביטוח המגיעים למבוטח כדין וכי הימנעותו זו יש בה יותר מקורטוב של חוסר תום לב? לכשעצמי, שתי הנחות אלה פסולות הן בתכלית ומקומן לא יכירן. ככל שנטענת "הנחת עבודה" בדבר אי-אמירת אמת על ידי מבוטח התובע את מבטחו - איני רואה עצמי כפוף לה. הנחת עבודה כזו סותרת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובמיוחד את ערך היסוד המוגן של כבוד האדם."

נדמה כי תקוותו של בית המשפט העליון בכנות טענותיה של חברת הביטוח נכזבו במקרה הנדון. כך בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 603 (1986) שעסק בנטל ההוכחה של טענת מרמה נקבע:

"הרי ברור הוא, שבכל מקרה שבו מודיע המבוטח, שבוצעה התפרצות לביתו או לחנותו, והוא מתלונן על כך במשטרה, וקיימים סימנים חיצוניים המצביעים על ביצוע אותה עבירה, יש בהודעתו ובנסיבות הלוואי כדי לבסס לכאורה במידה מספקת את תביעתו. אין להניח, כי חברת ביטוח, המכבדת את עצמה ואת המוניטין שלה, תסרב במקרה כזה לכבד את חבותה, אלא אם כן יש בידה מידע וראיות בעלי משקל, המעוררים חשד של ממש, שמעשה הפריצה בוים ושההודעה לא הוגשה בתום-לב.

מאידך גיסא, אם יש בידי החברה ראיות כאלה, והיא מצליחה לבסס את חשדה על-פי מאזן ההסתברות, לא יהיה זה צודק, שתוכרח "לפצות" את המבוטח על אירוע, שככל הנראה לא אירע כלל."

בחינת אמת מידה זו על נסיבות העניין מובילה למסקנה כי הכשרה לא פעלה על בסיס מידע וראיות בעלי משקל לביסוס טענתה כי לא מדובר במקרה פשוט וברור של תאונת שרשרת בה נפגע רכב התובעת, בהתאם לממצאי השמאי מטעמה.

מי נהג ברכב התובעת

6. מטעם התובעת העיד תחילה הנהג ברכבה, בעלה טירן. למעשה אין מחלוקת כי הוא נהג ברכב שכן גם המבוטחת מאשרת כי הוא הנהג. הכשרה נשענת על עדותו המגומגמת של אלעד ביחס לזהות הנהג ברכב שפגע בו, עת מסר גרסה לחוקר כי אחותו דקלה נהגה ברכב. מהאזנה להקלטת השיחה בין אלעד לחוקר קשה לשמוע את קולו של אלעד, המדבר בלחישה, והחוקר רושם מפיו דברים שקשה לשמוע כי נאמרו בהקלטה.

גם בעדותו בבית המשפט דיבר אלעד באופן חלש ולא זכר מי נהג ברכב מאחוריו ואמר שהוא כמעט בטוח שזו הייתה אחותו, אולם משער שהזיכרון שלהם טוב משלו. עדות זו של אלעד מלמדת כי גם לאחר שנחשף דוח החקירה, לא תיאם עדות עם אחותו בדבר זהות הנהג.

החוקר ערך תרשומת בכתב יד של השיחה עם אלעד, אשר לכאורה אמורה להיות הודעה מפיו של אלעד. בעדותו טען החוקר כי אין עליו חובה לרשום בהודעה את כל הדברים שנאמרים בשיחת חולין עם העד, ולטענתו רשם את עיקרי הדברים.

אם היה נערך מזכר של עיקרי הדברים ניתן להשמיט עניינים שאינם קשורים לחקירה, אולם שעה שנערך מסמך אשר נחזה להיות הודעה מטעם עד הכוללת שאלות ותשובות, יש להיצמד לנאמר בשיחה כדי שההודעה תשקף נאמנה את הדברים שנאמרו.

לאחר השוואה בין רישומי החוקר במסמך הנחזה להיות הודעה לבין העולה מההקלטות ומהתמלול שהוגש, עולה כי לא ניתן לתת כל משקל ראייתי לרישומי החוקר כדברים שנאמרו מפי העד. בהודעתו לחוקר מוסר אלעד כי האט ופתאום הרגיש מכה מאחור, הרגיש מכה אחת אבל שמע שתי מכות. בהודעה זו שנגבתה ביום 23.6.16 (כשנה לאחר התאונה) טען כי אחותו דקלה נהגה ברכב והייתה עם בעלה והילדים. עוד טען כי לא עצר במקום אלא רשם את מספר הרכב שפגע בו והמשיך הלאה בזמן שאחותו נשארה במקום, שכן היו אמורים להיפגש במסעדה עם המשפחה.

בדוח החוקר המודפס הדפיס את השרבוט בכתב יד אשר התיימר לכנות אותו כהודעה מטעם אלעד. למרות שחלק גדול מההודעה נרשם "ש.ת." , כאילו מדובר בתשובה לשאלה, משמיעת השיחה לא עולה כי נשאלו שאלות מפורשות וניתנו תשובות אלא החוקר משוחח עם אלעד, קשה לשמוע את תשובותיו, ורושם מפיו תיאורים כאילו עונה הוא לשאלות.

העובדה כי אלעד לא זוכר מי נהג ברכב התובעת, ואף טען כי ילדיה של התובעת היו איתה בניגוד לגרסתה, עולה בקנה אחד עם מעורבותו הקטנה בתאונה. רכבו נפגע באופן קל יחסית מאחור, הוא לא טרח להישאר להחליף פרטים, אלא סמך על גיסו, טירן, שיעשה זאת עבורו. על כן אין לתת משקל לעדות אלעד באשר לזהות הנהג ברכב התובעת וסתירה זו בין גרסתו לגרסת התובעת, לא מעידה כי לא נפגע רכבו בתאונה.

מקובל עלי הסברו של טירן בעדותו לסיבה בגינה יתכן ואלעד סבר כי אחותו נהגה ברכב שכן לאחר התאונה יצאו טירן ודקלה מהרכב וגם אלעד יצא מרכבו ויתכן ולא שם לב מי מהם נהג לפני התאונה. עולה כי הסתירה הנטענת באשר לזהות הנהג ברכב התובעת אינה סתירה מהותית ויש לקבוע כי טירן נהג ברכב.

החוקר מטעם הנתבעת לא מצא לנכון לחקור את טירן, מי שנהג ברכב התובעת לפי עדותה. אין לקבל את הטענה כי מחדל זה נובע משיקולי החקירה, שכן עולה כי השיקול להימנע מחקירתו נובע מהרצון להציג את זהות הנהג ברכב התובעת כשנויה במחלוקת. על כן הוכח כי טירן נהג ברכב התובעת.

כמה רכבים היו מעורבים בתאונה

7. בכל הנוגע לשאלה האם רכבו של אלעד היה מעורב בתאונה, העידו טירן, דלקה ואלעד כי התאונה התרחשה סמוך לפני צומת אמונים כאשר מטרתם הייתה להיפגש במסעדה במושב אמונים לחגוג יום הולדת לדקלה עם המשפחה. בעת התאונה ההורים של דקלה כבר חיכו במסעדה. לאחר התאונה תיארו טירן ודקלה כי שרונה נשארה ברכבה והייתה מאוד מבוהלת מהתאונה. בנסיבות אלו הסביר טירן כי דיבר עם אלעד אמר לו כי הוא יטפל בהחלפת פרטים מול שרונה, ושחרר אותו להמשיך בנסיעה להיפגש עם הוריו במסעדה. גרסה זו עולה גם מעדותה של דקלה ועדותו של אלעד ומסבירה את הסיבה מדוע לא טרח אלעד להישאר בזירה ולקחת בעצמו פרטים מהבוטחת, שכן קיבל את הפרטים מטירן סמוך לאחר מכן במסעדה.

8. השערת הכשרה כי רכבו של אלעד כלל לא היה מעורב בתאונה, נשענת על חוסר הידיעה של שרונה בדבר מעורבות רכב נוסף בתאונה. טענה זו נשענת במידה רבה על דוח החוקר, אשר לכאורה נסמך על חקירת המבוטחת והשיחה שהקליט עמה.

בעדותה תיארה שרונה כי נסעה במסלול השמאלי, הרכב שלפניה בלם והיא נכנסה בו, לטענתה לא במהירות גבוהה בכלל. עם זאת בעדותה לא תיארה כלל כי לחצה על הבלמים ואישרה כי מכסה המנוע שלה התעקם. עוד אישרה כי הייתה מבולבלת ולאחר מכן נסעה לצד ימין של הכביש שם החליפה פרטים עם טירן אשר הרגיע אותה ואמר לה שלא קרה שום דבר. לשאלה אם ראתה רכב נוסף טענה כי לא דיברה עם אף אחד ולא ראתה אף אחד. בהמשך אמרה שוב כי הייתה נסערת מאחר והייתה זו תאונה ראשונה שלה וטירן הרגיע אותה.

בדו"ח החקירה ערך החוקר "הודעה" מטעם שרונה המחזיקה שני עמודים ועוד חצי עמוד. החוקר רשם מפיה כי ברכב בו פגעה נהג אדם שהיה עם בת זוגו וכי לא ראתה רכב נוסף שהיה מעורב, אלא רק הנהג בו פגעה. עוד טענה כי לרכב בו פגעה היה וו גרירה, וכי הנהג אמר לה כי יצא לבלות עם גיסו וייתכן שהיה זה הנהג הראשון.

בכל הנוגע לחקירת שרונה הפער בין מה שנרשם בהודעה מטעמה לבין הקלטת השיחה עמה הוא תהומי. מהאזנה לשיחה עולה כי מדובר בהקלטה באורך של כ- 35 דקות המתחילה בכך שעולה כי יש היכרות בין שרונה לחוקר, הן מלימודים בבית ספר והן מחוויות משותפות בצבא. בשיחה נוטל חלק פעיל מי שהיה אז בעלה של שרונה וניכר כי מהווה הוא גורם דומיננטי בשיחה תוך שמעלה האשמות כנגד התובעת, בעידוד החוקר. כך טוען בעלה כי לרכב התובעת היה תפוח (וו גרירה) וכי לא קרה לו כלום. הוא כועס שלא המתינו לו במקום עד שיגיע למקום התאונה ומכנה את התובעת ובעלה כמי שרוצים לעשות קומבינה וחוצפנים. החוקר משתף את המבוטחת עם חלקי מידע מגמתיים מחקירת הצדדים האחרים לתאונה ומכניס מילים לפיה, כי לא פיתחה מהירות ולכן הנזק לא יכול להיות גדול.

משמיעת ההקלטה עולה כי שרונה ידעה בעת התאונה כי היה רכב נוסף מעורב בתאונה, הרכב הראשון, ואומרת כי הוא נסע וטירן עזר לה. רק אחרי 18 דקות רושם החוקר את "ההודעה" מפי שרונה כאשר הוא מכתיב לעצמו והיא בכלל עסוקה בדברים אחרים. בסוף ההקלטה אומרת שרונה כי יכול להיות שהרכב בו פגעה כן פגע ברכב לפניו, גיסו של טירן איתו יצאו לבלות. אמירה מהותית זו הושמטה מדוח החוקר.

לאחר בחינת ההקלטה אל מול דוח החוקר, ניתן להתרשם כי הרשום בדוח נכתב בצורה מגמתית, תוך כתיבת חלקים מעדות שרונה שנוחים למבטחת והשמטת חלקים אשר יכולים לתמוך במסקנה כי גרסת התובעת ואלעד כי נהדפה אל רכבו היא הנכונה. כפי שעולה מסיכום הדוח, החוקר ניגש לחקירה עם חשד כי רכבו של אלעד כלל לא היה מעורב בתאונה, וביצע את חקירותיו במטרה להגיע לתוצאה זו.

חוסר ההתאמה בין הרשום בדוח לעולה מההקלטות מהווה עיוות של הראיות ויכול לעלות לכדי שיבוש הליכי משפט. ממכלול עדותה של שרונה עולה בבירור כי היה רכב מעורב נוסף, אולם לא ראתה אותו ונהגו לא דיבר איתה. למרות זאת בחר החוקר להציג תמונה כאילה המבוטחת בטוחה כי לא היה רכב נוסף מעורב בתאונה.

9. בעדותה של שרונה חזרה בה מהטענה כי לרכב בו פגעה היה תפוח גרירה, לאחר שעומתה עם תמונות הרכב המלמדות כי לא היה לו וו גרירה. עוד התעקשה כי לא ידעה שגיסו של טירן היה מעורב בתאונה ושמעה את הטענה רק בדיון, אולם עדות זו סותרת את דבריה לחוקר מהם עולה כי כבר בעת התאונה סיפר לה טירן כי היה עם גיסו ונסעו למסעדה לחגוג יום הולדת לאשתו.

שרונה אישרה כי הייתה מבולבלת מאוד בזמן התאונה וחזרה על טענתה כי לא היה רכב שלישי בגלל שאף אחד לא דיבר איתה.

מבחינת מכלול הראיות הקשורות לשרונה התרשמתי כי למרות שיודעת היטב כי רכבו של אלעד היה מעורב בתאונה, עלה בידו של החוקר לשכנע אותה לשתף פעולה עם המבטחת ולהתכחש למעורבותו. החוקר נתן לה להבין כי יש לה סיכון כלכלי בתביעה נגדה, למרות שהיא מבוטחת ומעבר להשתתפות עצמית לא אמורה לשלם דבר, והכניס מילים לפיה כדי לצייר את התאונה כתאונה קלה אשר נזקיה לא יכולים להיות גדולים.

על כן מצאתי כי אין לתת כל משקל להתרשמותה של שרונה כי רכבו של אלעד לא היה מעורב בתאונה. גרסה שממילא סותרת את טענות המבטחת בכתב ההגנה שם טענה כי המבוטחת הצטרפה לתאונה קיימת.

10. כל יתר העדים העידו בפשטות על האופן בו התרחשה התאונה. טירן העיד כי רכבו של אלעד היה לפניו כי נסעו יחד למסעדה, הוא הרגיש חבטה רצינית בחלק האחורי ונהדף על רכבו של אלעד. טירן הסביר בפשטות כי לא היה לו צורך להחליף פרטים עם גיסו אלעד ולכן לא היה הוא מעורב בשלב החלפת הפרטים עם התובעת. לא מצאתי לתת משקל לעובדה כי אלעד לא הוזכר בטופס ההודעה על מקרה הביטוח אשר מילא טירן, לאור הסברו כי רשם את מי שאשם בתאונה. עדותו של טירן לא נסתרה והתרשמתי מאדם רהוט ורציני שהעיד באופן בוטח ומהימן.

גם בעדותה של דקלה מתארת כי אחיה ברכב שלפניהם בלם, הם בלמו והרכב מאחוריהם פגע בהם והדף אותם לרכב של אחיה אלעד. עוד העידה על מצבה של שרונה לאחר התאונה שהייתה מבולבלת, והם הרגיעו אותה. כך עלה גם מעדותו של אלעד. עדויות אלו לא נסתרו בחקירה הנגדית.

לאור כל האמור לעיל יש לקבל את גרסת התובעת כי רכבה נפגע מאחור על ידי רכב המבוטחת ונהדף לרכבו של אלעד.

האחריות לתאונה

11. מהממצאים לעיל עולה כי שרונה פגעה ברכב התובעת והדפה אותו לרכב שלפניו, בו נהג אלעד. בעדותה של שרונה לא טענה כי הצטרפה לתאונה קיימת, כפי שנטען בכתב ההגנה של המבטחת. כמפורט לעיל, מצאתי כי לא ניתן להסתמך על התרשמותה של שרונה כי לא היה רכב נוסף מעורב בתאונה.

אלעד העיד כבר בפני החוקר כי הרגיש מכה אחת ברכבו, אולם שמע שתי מכות. למרות שהעיד בצורה מפורשת כי היה מעורב בתאונת שרשרת, מסיק החוקר ללא ביסוס כי כלל לא היה מעורב בתאונה.

מבחינת מכלול הראיות שוכנעתי כי התאונה נגרמה באשמתה הבלעדית של שרונה, המבוטחת של הכשרה. רכבה כלל לא האט לפני התאונה, פגע בעוצמה ברכבה של התובעת (כפי שעולה מהעובדה כי מכסה המנוע שלה התקמט וכי היה צריך ליישר את רצפת תא מטען של רכב התובעת), והדף אותו לרכבו של אלעד.

12. בניגוד למכלול הראיות שפורטו לעיל, מבקשת הכשרה להישען על שיחה שניהל החוקר עם דקלה בטלפון וממנה הסיק כי הודתה כי תחילה פגעה ברכב לפניה ולאחר מכן נפגעה על ידי רכבה של המבוטחת. לאחר שמיעת הקלטת השיחה, שבוצעה בעת שהחוקר היה אצל אלעד, עולה כי גם כאן מנסה החוקר לחלץ גרסה בניגוד לעדותה של דקלה בפניו. צריך לשמוע את השיחה כדי להבין כי החוקר מנסה להכניס מילים לפיה של דקלה בתיאור אופן התרחשות התאונה. אמנם תחילה אמרה כי קודם פגעו ואז נפגעו, אולם מיד לאחר מכן אומרת כי הכל קרה באותה שניה ומתקנת מייד: " יותר נכון היא פגעה בי והעיפה אותי.."

מגדיל החוקר לעשות ורושם בדו"ח שלו "בשלב זה כנראה שהיה מישהו לידה וזו ביקשה לתקן את גרסתה...

משמיעת השיחה עולה בבירור כי החוקר תופס את דקלה בעת שהותה ברכב עם ילדיה והיא מבקשת כי יחזור אליה תוך מספר דקות. החוקר מתעקש (לשיטתו כדי למנוע "תיאום גרסאות") והיא עונה לו בקוצר רוח מבלי לשים לב לנאמר, אולם מיד מתעשתת ומוסרת את הגרסה המלאה. אין כל יסוד להערה בדוח כי "תיקנה" גרסתה בעצת אדם אחר, והערה זו בדוח היא הטעיה לשמה.

על כן לא מצאתי כי עדותה של דקלה לחוקר סותרת את עדותה ואין בה כדי לשנות את מסקנתי.

תביעת ההשבה בתא"מ 45074-09-18

13. לאור המסקנות לעיל עולה כי לא היה יסוד לתביעת ההשבה כנגד אלעד. המבטחת לא טרחה כלל להביא לעדות את נציגי מחלקת התביעות שאישרו את תביעתו של אלעד ואת הגורם שחשדו להונאת ביטוח התעורר והחליט לאמת את החשד עם חברת החקירות אניגמה.

כאמור לעיל, מצאתי כי נערך דו"ח חקירה רשלני ומגמתי שיוצר רושם כי נערך במטרה להגיע לתוצאה של הכחשת החבות. המבטחת לא טרחה כלל להציג את תביעת הביטוח של אלעד ולפרט במה לשיטתה הציג לה מצג שווא. העובדה כי הכשרה שילמה מהווה הודאת בעל דין באחריות המבוטחת שלה, ולא הוצג כל טעם שגרם לה לחזור בה מהודאתה. עולה כי כבר בדצמבר 2015 ידעה הכשרה, או היה עליה לדעת, כי מדובר בתאונה בה מעורבים שלושה רכבים. העובדה כי לא טרחה לברר לעומק את נסיבות התאונה במועד התשלום לאלעד, לא מעניקה לה זכות להתנער מהודאתה זו. כפי שהובהר לעיל, היה על הכשרה לשלם את הנזק שנגרם לאלעד ובדין עשתה כן.

מסיבה שטיבה לא הובהר על ידי המבטחת, התעורר חשדו של פקיד התביעות שלה וזה רתם לטובת חשדו את חברת החקירות אניגמה. חידה היא כיצד הצליחה חברת אניגמה להפוך מקרה ברור ופשוט של תאונת שרשרת לאירוע מתוחכם של הונאת ביטוח, שלא היה ולא נברא.

הכשרה שילמה לאלעד ביום 21.1.16 סך של 7,053 ₪ על בסיס דו"ח ממשרד שמאי אבי שחור אשר בדק את הרכב של אלעד ביום 3.12.15 ואמד את עלות התיקון, הכולל החלפת מגן אחורי משומש, בסכום של 7,429 ₪. מדובר ברכב פורד אקספלורר שנת ייצור 1996. בעדותו של אלעד הבהיר כי מדובר ברכב ישן, אשר הוא החל לאחרונה לשפץ אותו לצרכי אספנות, וכי סמוך לתאונה בדק והחלק הנדון לא היה בנמצא אז בארץ. עוד הבהיר כי מדובר בטמבון ברזל עם וו גרירה אשר תיקן אותו באופן חלקי על ידי יישורו במוסך המשפחה בו הוא עובד.

אמנם התאונה ארעה ביום 13.6.15 והשמאי בדק את הרכב רק ביום 3.12.15, אולם מחקירת אלעד לא עלה כל חשד כי הנזק שמצא השמאי מקורו בתאונה אחרת. שעה שלא נחקר השמאי, לא נסתרו ממצאיו ועל כן לא היה כל מקום להטיל דופי בכנות תביעתו של אלעד, רק מהטעם של מועד הבדיקה. לא היה מקום לחשוד בו גם מהטעם כי עובד במוסך של אביו, מרכז שירות סרוסי אשקלון בע"מ. העובדה כי עובד במוסך של המשפחה לא הופכת את אלעד לרמאי בפוטנציה וניתן הסבר לשיהוי בין מועד התאונה לפניה לשמאי. הפגיעה ברכבו הייתה קלה ועצם הפניה המאוחרת לשמאי לא מעידה בנסיבות העניין על מרמה.

לאור כל האמור לעיל עולה כי לא היה כל בסיס לחזרת הכשרה מהודאתה בחבות, ואין כל עילה לביטול התשלום מחמת טעות או הטעיה. על כן אני מורה על דחיית התביעה בתא"מ 45074-09-18.

גובה הנזק לרכב התובעת

14. כחלק מהחלטת הכשרה לראות בתובעת, בעלה ואלעד כרמאים שבחרו לקבל במרמה כספים מחברת הביטוח, סיכם החוקר את מסקנותיו ביחס לדרישת התובעת לתשלום כך: "עולה כי הנזקים הנתבעים בחזיתו כלל לא נגרמו באירוע שבנדון וזאת בהתבסס על גרסת נהגת הרכב המבוטח אשר טענה כי מלבד לרכב צד ג'-1 לא היה מעורב רכב נוסף באירוע"

כמפורט לעיל, מסקנה זו מנוגדת לעובדות העולות מהחקירה עצמה וסיכום הדוח הוא עיוות של הראיות בבסיסו, תוך הצגת תמונה שנועדה להשחיר את פני התובעת.

לאור התרשמותי השלילית מעדותה של שרונה ונוכח העובדה כי לאחר התאונה הייתה מבולבלת מאוד, אין לתת כל משקל להתרשמותה אודות היקף הנזקים שנגרמו לרכב התובעת. שרונה בעדותה שבה וחזרה על כך כי טירן היה נחמד והרגיע אותה, אמר "לא קרה כלום" וכי יש לו מוסך ויעזרו לה. עם זאת, אמירות אלו אינן מהוות הודאה מצדו של טירן כי לא נגרם נזק לרכבו. מדובר בדברי הרגעה לתובעת, שלא קרה נזק גוף, והכל בסדר. על כן יש לבחון את הנזקים לרכב התובעת בהתעלם מהתרשמותה של שרונה כי לא נגרם כל נזק.

גם בעניין גובה הנזק יצא החוקר מגדרו בניסיון לעוות את המציאות ולשים מילים בפי העדים שהוא חוקר. באותה חקירה מתערב בעלה של שרונה וטוען כי לא נגרם נזק לרכב התובעת בגלל שהיה לו תפוח, טענה שהתבררה כחסרת יסוד. החוקר משכנע אותה כי פגעה פגיעה קלה, למרות שהנזק לרכבה היה כ- 26,000 ₪ ומכסה המנוע התעקם. על כן אין לתת כל משקל לגרסת שרונה ביחס להיקף הנזקים שנגרמו לרכב התובעת.

15. גם ביחס לגובה הנזק חושדת המבטחת בכשרים, וזאת לאור מועד בדיקת הרכב והעובדה כי התובעת היא בתו של בעל מרכז השירות סרוסי, ובעלה עובד בקבוצת מוסכים זו ומנהל מרכז נוסף , מרכז שירות תכלת בע"מ, בו תוקן הרכב. כפי שמצאתי ביחס לאלעד, אין כל סיבה להניח כי בתו של בעל מוסך תגיש תביעת מרמה לביטוח כדי לקבל השתתפות בעלות תיקון נזק שלא ארע בתאונה מושא התביעה. דווקא העובדה כי מדובר במשפחה בעלת מוסך מסבירה את השיהוי בין הנזק לבדיקת השמאי.

השמאי בדק את הרכב ביום 17.8.15 , כחודשיים לאחר התאונה, ולא מדובר בשיהוי משמעותי. בנוסף, טירן הסביר את השיהוי בבדיקה ובתיקון הרכב. מדובר במשפחה לה מרכזי שירות לרכב פורד ומאזדה, ולה אפשרות לנסוע ברכבים חלופיים. טירן טיפל בתיקון והבהיר כי כאשר התפנה לכך דאג לתיקון הרכב. דקלה לא מעורה בתיקון הרכב ואין לתת משקל להתרשמותה כי הרכב יצא מהמוסך מספר ימים לאחר שנכנס. מחשבונית התיקון עולה כי הרכב נכנס למוסך ביום 12.8.15 וסיים תיקון ביום 26.11.15. חשבונית נערכה ביום 31.1.16. נסיבות אלו לא מטילות צל על מהימנות הנזקים המפורטים בדוח השמאי.

מטענות הכשרה משתמע גם כי מייחסת לתובעת כי דורשת תשלום בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונה קודמת במרץ 2015. עם זאת, התובעת לא הסתירה את דבר קיומה של תאונה קודמת אשר אוזכרה בתביעה ומפורטת בדוח השמאי. השמאי מציין כי הרכב נפגע בתאונה קודמת ביום 26.3.15 שגרמה לירידת ערך של 7%. שעה שהכשרה לא ביקשה לחקור את השמאי, לא נסתרו ממצאיו הן ביחס להיקף הנזקים מהתאונה מושא התביעה, והן ביחס לכך כי לא מדובר בנזק שנגרם בתאונה קודמת.

בתאונה הקודמת נבדק הרכב על ידי שמאי ביום 26.3.15 ונגרמו נזקים בחזית, לרבות החלפת פנס, מכסה מנוע, מעבה מזגן ומקרן. מעדות התובעת וטירן עלה כי לאחר התאונה הקודמת לא היה ניתן לנסוע עם הרכב והוא תוקן. על כן לא הוכחה האשמת הנתבעת כי התובעת מבקשת להיפרע בתביעה זו מנזקים שאירעו בתאונה קודמת, בגינה קיבלה פיצוי מהמבטחת שלה מנורה.

אשר לטענה כי שיעור הנזק בחזית היה נמוך ולא יכול היה להיגרם מהתאונה מושא התביעה, שעה שלא נחקר השמאי לא ניתן לטעון טענה זו. עצם העלות הגבוהה יותר של התיקון במוקד הקדמי נובעת מכך שהחלפים בחזית יקרים יותר ושעה שלא עומת השמאי עם טענה כי לא נגרמו בתאונה מושא התביעה, לא נסתרו ממצאיו.

טירן ודקלה העידו כי ניתן היה לנסוע עם הרכב לאחר התאונה, אולם היה צורך בתיקון, שהתעכב מעט מאחר ולתובעת פתרונות תחבורה חלופיים ולמוסך סדרי עדיפויות בתיקון הרכבים, כך שיכול לחכות עם תיקון רכב הבעלים. בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש בסיס לחשד כנגד התובעת כי מבקשת להיפרע מנזק שלא ארע בתאונה מושא התביעה.

16. אשר לעובדה כי הוצגה רק חשבונית של מרכז שירות תכלת, הסביר טירן כי כבעלים של מרכז השירות טרם גבה תשלום על התיקון עד לבירור התביעה, ועם התשלום יסגור את החוב למוסך. לא מצאתי פסול בכך, ושעה שלא נחקרו השמאי או טירן על עלות התיקון, לא נסתרה החשבונית כמשקפת את עלות התיקון בפועל.

על כן הוכיחה התובעת כי נגרם לה נזק כמפורט בדו"ח השמאי בסך 89,920 ₪. בתביעה נתבע גם שכר טרחת שמאי בסך 2,053 ₪ ובנסיבות העניין מצאתי מקום לאשר סכום זה למרות שלא הוצגה חשבונית, שעה שלא נחקרה התובעת או טירן על הוצאה זו.

התובעת הוכיחה את עלות התיקון בפועל וזכאית לשיפוי בגין עלות זו. יתרה מכך, גם לו לא הייתה מתקנת התובעת את הרכב זכאית הייתה לפיצוי לפי דו"ח השמאי מטעמה, לרבות מע"מ בגין עלות התיקון וירידת ערך. חובה זו מעוגנת בהכרעה עקרונית של המפקח על הביטוח מיום 30.6.15 (במסגרת שה. 2015-21438).

אין מקום לטענות הכשרה בסיכומיה בכל הנוגע לפסיקה העוסקת בשלילת זכות לפיצויים ממי שלא הוכיח את שיעור הנזק. כאן נסמכת התובעת על דו"ח שמאי וחשבונית, אשר אמנם היא ממרכז שירות השייך למשפחת התובעת, אולם לא הוכח כי לא משקפת היא את העלות של התיקון שבוצע בפועל.

על כן התביעה מתקבלת במלואה ועל הנתבעות, באמצעות הנתבעת 1, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת 2 , 91,973 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה. למעשה אין יריבות עם התובעת 1, שכן אינה בעלת הרכב והעובדה כי פוליסת הביטוח של הרכב במנורה נעשתה על שמה, אינה יוצרת עילה כנגד הנתבעות. על כן התביעה מטעם התובעת 1 נדחית.

אין מקום לפסוק ריבית עונשית לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, שכן חל הוא על ביטוחים אישיים המוגדרים שם: "לענין זה, "ביטוחים אישיים" – ביטוח חיים, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח מפני מחלות ואשפוז, ביטוח לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, ביטוח רכב (רכוש), ביטוח דירות ותכולתן, ולמעט ביטוח אחריות".

התביעה כנגד הכשרה מבוססת על ביטוח אחריות של המבוטחת ולכן אין מקום לפסיקת ריבית עונשית, שניתן היה לפסוק בנסיבות העניין אם התביעה הייתה מטעם מבוטחת של הכשרה בגין תגמולי ביטוח שלא שילמו לה.

(על טיבה של ריבית עונשית זו ראה ע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ, 9.7.12).

סוף דבר

17. מדובר בתאונת שרשרת רגילה בה רכב התובעת נפגע מאחור על ידי מבוטחת של הכשרה ונהדף לעבר רכבו של אלעד. התאונה התרחשה מחמת רשלנות המבוטחת ואין לייחס אשם לתובעת.

הכשרה לא השלימה עם אחריות המבוטחת לקרות התאונה ופנתה לחברת חקירות במטרה להתנער מחבותה, וכל זאת לאחר שהודתה בחבות עת פיצתה את אלעד. מבחינת דו"ח החקירה ומכלול הראיות עולה כי לא היה כל בסיס להסתמך על החקירה הרשלנית והמגמתית של חברת אניגמה, והמבטחת לא טרחה להעביר את דו"ח החקירה תחת שבט ביקורתה, ושמחה לאמצו לחיקה.

בנסיבות אלו יש לחייב את הכשרה בהוצאות לדוגמא, שכן גררה את התובעת לנהל הליך מלא תוך שמטיחה בה ובאלעד האשמות חמורות של מרמה, ללא כל בסיס. כאשר מבטחת מנהלת הליך מלא תוך עמידה על טענות לא מבוססות, ונמצא כי היה עליה לדעת לפני הכחשת החבות כי אין בסיס לעמדתה, יש לפסוק הוצאות בשיעור מוגבר, כדי שלא תהיה כדאיות כלכלית בהתנהלות מעין זו.

על כן התביעה בת"א 28046-06-18 מתקבלת במלואה ועל הנתבעות, באמצעות הנתבעת 1, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת 2 , 91,973 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה.

הנתבעת 1 תישא בהוצאות התובעת ובנוסף בשכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪.

התביעה בתא"מ 45074-09-18 נדחית. התובעת, הכשרה חברה לביטוח בע"מ, תישא בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט אב תש"פ, 09 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.