לפני בקשת המבקשת - הנתבעת למתן היתר ייצוג בתביעה דנן על ידי עורכת דין העובדת במחלקה המשפטית של הנתבעת.

בחלוף המועד שנקבע על ידי להגשת תגובה, לא הוגשה תגובה מטעם התובעים.

כידוע, סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 קובע, כי ייצוג בעל-דין בבית המשפט לתביעות קטנות על ידי עורך-דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו. הטעמים שבבסיס איסור הייצוג על ידי עורכי-דין בבית המשפט לתביעות קטנות נדונו פעמים רבות בפסיקה ונסקרו בהרחבה על-ידי כב' השופטת ע' ארבל ברע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.3.09). נקבע שם, כי איסור הייצוג משרת את העקרונות העומדים בבסיסו של בית המשפט לתביעות קטנות: עקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי-הדין ועקרון האיזון והשוויון בין בעלי-הדין, שמטרתם לאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית המשפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך-דין, המייקרת עד מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבית המשפט. על כן, נפסק, כי יש להתיר ייצוג על ידי עורך-דין בצמצום רב. בהתאם, נפסק, כי עצם היותו של בעל-הדין תאגיד אינו מהווה טעם מיוחד להתרת ייצוג על ידי עורך-דין, ואף לגבי המדינה נקבע כי אין היתר אוטומטי לייצוגה על ידי עורך-דין או אף מתמחה ללא טעמים מיוחדים.

במקרה דנן בקשתה של הנתבעת כללית ביותר ולא שוכנעתי כי קיימים טעמים מיוחדים שיצדיקו סטייה מהעקרונות שפורטו לעיל. הנתבעת טוענת כי מאחר והינה חברה קטנה אין בין עובדיה נציג אשר בקיא ומסוגל לטפל בתיק . ברי, כי הנתבעת, בהיותה חברה, חייבת להיות מיוצגת על ידי אדם בשר ודם, אולם אין כל הכרח כי יהא זה עורך דין. ייצוג על ידי עורך דין במקרה דנן, אשר לא נטען כי הינו מורכב במיוחד או דורש השכלה משפטית מקצועית , איננו הכרחי, והתרתו בנסיבות דנא יש בה כדי לפגוע באיזון ובשוויון שבין בעלי-הדין.

לאור האמור לעיל, הבקשה למתן היתר ייצוג נדחית.

כתב הגנה יוגש עד ליום 10.12.18.

הדיון יתקיים במועד שנקבע.

נוכח סמיכות מועד הדיון, המזכירות תמציא החלטתי זו באמצעות הפקס לנתבעת.

החלטתי תשלח לצדדים גם בדואר.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ט, 29 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.