התובעת נפגעה בשתי תאונות דרכים, בתאריכים 8.11.16 ו – 9.8.17.

שני מומחים מטעם בית המשפט אשר מונו לבדוק את מצבה הרפואי והקשר שבינו לבין התאונות מצאו כי נותרה לה נכות צמיתה: כך, פרופ' סלעי בתחום האורתופדיה אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 5% (2.5% בגין כל תאונה) בשל הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי. כך גם ד"ר דניאל עובד, מומחה בתחום הנוירולוגיה, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 10% (5% בגין כל תאונה) בשל כאבי ראש וסחרחורות.

עתה, התובעת מבקשת למנות מומחה נוסף, בתחום העיניים. היא נסמכת בבקשתה על חוות דעתו של ד"ר עובד, המצטט שם סיכום ביקור אצל רופאת משפחה מתאריך 14.12.16 (לאחר התאונה הראשונה), שבו התובעת התלוננה על סחרחורות וכאבי ראש בעלי אופי לוחץ סביב העיניים (עמ' 3 לחוות הדעת). כמו כן התובעת מפנה לביקור בודד אצל רופא עיניים מהעת האחרונה (9.2.20) שבו נמצא כי יש לה מיופיה קלה (קוצר ראיה) ואסטיגמטיזם קל, ולפיכך נשלחה לבדיקת ראיה והתאמת משקפיים, ולטענתה גם ליטול תרופה. האמור עולה כדי 'ראשית ראיה' למינוי מומחה בתחום העיניים.

הנתבעת מתנגדת לבקשה, והדין עמה.

התלונה לגבי קושי בראיה והאבחנה של קוצר ראיה מופיעות 2.5-3.5 שנים לאחר התאונות, בעוד שאין כל תלונה, ממצא או אבחנה בתחום העיניים במהלך השנים. אין קשר סיבתי בין הממצא לבין איזו מהתאונות, כך גם השיב ד"ר עובד בשאלה שהופנתה אליו על ידי בית המשפט, ושלל את הצורך במינוי מומחה בתחום רפואת העיניים (ראו תשובתו מתאריך 6.4.20). תלונתה של התובעת לפני רופאת משפחה בשנת 2016 היתה על כאבי ראש בעלי אופי לוחץ סביב העיניים קרי, מדובר בתיאור של מיקום כאב הראש, והדבר ממילא קיבל ביטוי בנכות שקבע לה ד"ר עובד בגין האמור. בשולי הדברים, לא ברור מסיכום הביקור אצל רופא העיניים איזו תרופה הוא הורה לתובעת ליטול, ועל פניו התרופה הקבועה אותה היא נוטלת אינה קשורה לעיניים.

מאחר שאין 'ראשית ראיה' לקיומה של נכות בתחום העיניים הקשורה לתאונות, הבקשה למינוי מומחה, נדחית.

הנתבעת לא עמדת על הוצאותיה, ולפיכך אין צו להוצאות.

הנתבעת תגיש תחשיב נזק תוך 21 ימים כדי שניתן יהיה לשלוח לצדדים הצעה לסיום התיק בפשרה.

המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תש"פ, 10 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.