27 אוקטובר 2019

לפני:

כב' הרשמת רעות שמר בגס

החלטה

1. לפניי בקשה לגילוי ועיון במסמכים שהגישה התובעת במסגרת תביעה כספית שהגישה כנגד הנתבעים.

תמצית טענות התובעת בכתב התביעה

1. התובעת טוענת כי הועסקה כסמנכ"ל פיתוח עסקי חברתי בנתבעת 1 (להלן – החברה) בין השנים 2017-2018. כעולה מכתב התביעה, החברה הוקמה לצורך הפעלת מועדון צרכנות שיספק הטבות ושירותים לציבור הנכים בישראל, בכלל זה באמצעות הנפקת כרטיסי אשראי.
2. במשך שנתיים אשר קדמו למועד הקמת החברה, סייעה התובעת לנתבע 2 (להלן – מר רון) בקידום המיזם שבבסיס החברה, זאת מבלי שקיבלה שכר ותנאים סוציאליים לאורך כל התקופה.
3. לתובעת הובטח כי היא תשמש כסמנכ"ל פיתוח עסקי וחברתי למשך שלוש שנים לפחות וכן הובטח לה כי תקבל שכר ותנאים השווים לאלו שיקבל המנכ"ל וכן כי תפוצה כספית על שנתיים של פעילות בהן לא קיבלה שכר.
4. התובעת חתמה על הסכם העסקה שבמסגרתו הובטח לה פיצוי בגין תקופת עבודתה ללא שכר אלא שבהמשך היא נאלצה לחתום על הסכם העסקה נוסף שבו הופחת הפיצוי המוסכם ועל כן אין להסכם ההעסקה המאוחר תוקף חוקי והתובעת זכאית לתנאים שנקבעו בהסכם המוקדם.
5. התובעת זכאית לפיצוי בגין פיטוריה שלא כדין ובחוסר תום לב קיצוני והתעמרות.
6. בנוסף זכאית התובעת להפרשי שכר והפרשות לפנסיה בגין הפחתות שנעשו משכר עבודתה ומאי השוואת תנאי שכרה לתנאי מנכ"ל החברה כפי שהובטח לה.

תמצית טענות הנתבעים בכתב ההגנה

1. הנתבעים טוענים כי למייסדי החברה, ובהם התובעת, הוקצו מניות ללא תמורה כספית, אלא בתמורה לפעילותם בתקופה שקדמה להקמת מועדון הצרכנות של החברה.
2. במסגרת המו"מ שהתנהל עם התובעת להעסקתה כעובדת בחברה קיבלה התובעת הקצאה נוספת של 184 מניות בתמורה להפחתת התנאים שסוכמו עמה בהסכם ההעסקה המוקדם שנחתם עמה ובסופו של דבר נחתם בין הצדדים הסכם העסקה מאוחר, שהוא ההסכם המחייב וזאת בתחילת 2017.
3. בישיבת דירקטוריון מיום 17.9.17 הוחלט על התייעלות וקיצוצים בהוצאות החברה והדבר נעשה בנוכחות התובעת ובהסכמתה, כחברת דירקטוריון וכמי שהשתתפה בישיבה.
4. כחברת דירקטוריון הייתה התובעת חשופה לכלל הנתונים בחברה ולא העלתה התנגדות לפרוטוקול להליכי ההתייעלות והקיצוצים שנידונו על בסיס נתונים שהוצגו.
5. על אף ביצוע קיצוצים גם בשנת 2018 לא השתפר מצבה הכלכלי של החברה ולפיכך הוחלט לזמן את התובעת לשימוע וכי החלטה על סיום העסקתה ניתנה בהודעה שנמסרה לתובעת ביום 17.5.18.

המסמכים שגילויים מבוקש

1. ואלו הם המסמכים המבוקשים אשר פורטו בסעיף 3 לבקשה:
   1. נתונים אודות תנועות בחשבון הבנק של החברה החל מחודש ינואר 2017 ועד היום, ביחס לכספים שקיבלו המנכ"ל והגב' מללי.
   2. פירוט חיוב כרטיסי האשראי של החברה המוחזקים אצל המנכ"ל ומר רון בחודשים שבהם חיובי האשראי עלו על סך של 4,000 ש"ח.
   3. הסכמי העסקה ונספחיהם של המנכ"ל וכל שינויים בהסכמים אלה, תוך השחרת פרטים שיש בהם כדי לפגוע בפרטיות המנכ"ל.
2. התובעת טוענת כי הייתה דירקטורית בכל התקופה הרלוונטית לכתב התביעה ולפיכך זכאית היא לקבל את המסמכים המבוקשים והנתבעים אינם רשאים להסתירם מפניה.

המסגרת המשפטית

1. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 מסמיכה את בית הדין ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים מקום בו יש צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
2. תכליתה המרכזית של התקנה היא לסייע בחשיפת האמת בהליך המשפטי והיא מסייעת גם לייעל את הדיון בכדי לאפשר לצדדים להתדיין "בקלפים גלויים".
3. לשם כך נקודת המוצא היא גילוי מרבי של המידע הרלבנטי, תוך עריכת איזון בין הצורך הגילוי לבין אינטרסים מוגנים אחרים, ובכלל זה פרטיות הצד הנתבע או צד שלישי (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010)).
4. על מנת לבחון את הרלוונטיות של מסמך כזה או אחרת נדרש בית הדין למבחן הרלוונטיות על שני היבטיו - הצר והרחב (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרה אבנצ'יק (28.3.2007). ההיבט הצר הוא קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענות המבקש בהליך העיקרי והוא תנאי הכרחי לגילוי מסמכים. אולם תנאי הכרחי זה אינו מספיק, ובהתקיימו יידרש בית הדין להיבט הרחב יותר של הרלוונטיות ויבחן את הבקשה על רקע נסיבות המקרה שבפניו בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנוקדת מבטו של מבקש המסמך, השלכות גילויו על ההליך העיקרי ועל האינטרסים השונים של הצדדים ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של דיון יעיל בהליך העיקרי.
5. נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, נפסק כי בסמכות זו יש להשתמש בזהירות ותוך עריכת איזון בין האינטרסים העומדים על הפרק ובכלל זה קיומם של אינטרסים מוגנים אחרים של הנתבע ושל צדדים שלישיים.
6. עוד נפסק כי אין לאפשר לעובד התובע לבצע "מסע דיג" במסמכיו של המעסיק, וכי יש לבחון במסגרת כל בקשה לא רק את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים אלא גם את ההכבדה ומכלול השיקולים הנוספים הרלוונטיים, כאשר שאלת הרלוונטיות נגזרת מכתבי הטענות.
7. פסיקה זו באשר לגילוי מסמכים כוחה יפה בשינויים המחויבים גם לעניין בקשת המבקשת.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות וזאת מהנימוקים המפורטים להלן:
   1. נתונים אודות תנועות בחשבון הבנק של החברה החל מחודש ינואר 2017 ועד היום, ביחס לכספים שקיבלו המנכ"ל ועובדת נוספת
2. התובעת טוענת כי מדובר במסמכים מהותיים לתביעה שכן בגילויים יהיה ניתן לראות את הכספים הרבים שקיבלו העובדת ומנכ"ל החברה בזמן שנטען בפני התובעת כי אין בחברה כסף וכי היא פועלת למען קיצוצים. בהתייחס לתנועות פירוט תנועות חשבון העו"ש העדכני לשנת 2019 טוענת התובעת כי מדובר במידע שהוא מהותי עקב טענות הנתבעים כי המצב התזרימי של החברה לא טוב.
3. הנתבעים טוענים כי שכרה של העובדת הנוספת והוצאות והכנסות של החברה אינם רלוונטיים לתביעה וכי מצבה התזרימי של החברה אינו עומד בלב המחלוקת, זאת הגם שהתובעת ידעה בזמן אמת כי מצב החברה אינו טוב ואף הצביעה בעד קיצוצים בהוצאות בישיבת דירקטוריון מיום 17.9.17.
4. לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על חשיפת נתונים ביחס לכספים שקיבלו מנכ"ל החברה והעובדת הנוספת בחשבון הבנק של החברה וזאת מכמה טעמים:

ראשית, מדובר בהוצאות שהוציאה החברה לטובת צדדים שלישיים (המנכ"ל והעובדת הנוספת) שאינם צד להליך. תשלומים אלה הם חלק מתנאי העסקתם של העובדים ועל כן בהתאם לפסיקה, מדובר בעניינים החוסים תחת הגנת הפרטיות שכן עסקינן בתנאי עבודתו של עובד שהם חסויים (דב"ע (ארצי) מט/ 2-3 מדינת ישראל נ' רויך ואח' פד"ע כ 377, 388 (1989); ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010).

שנית, איני סבורה כי יהיה בחשיפת הנתונים הללו כדי לסייע בבירור השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת מהטעם שבהליך זה תובעת התובעת זכויות המגיעות לה כעובדת מתקופת עבודתה, בעוד שהנתונים המבוקשים נוגעים להתנהלות העסקית של החברה. משכך, אף אם יש לתובעת טענות הנוגעות להתנהלות החברה בכובעה כבעלת מניות או כדירקטורית, הרי שההליך הנוכחי אינו האכסניה המתאימה לכך.

1. בהקשר זה אוסיף כי כעולה מכתב התביעה, התובעת שימשה כדירקטורית בחברה והחזיקה 550 מניות רגילות, כאשר בעקבות דילולים ירד אחוז האחזקה של התובעת מ-9.18% ל-7.1%, סך אחזקותיה כיום ומכאן שחזקה שעמדו בפניה דוחותיה הכספיים של החברה במועדים הרלוונטיים והתובעת לא טענה כי הללו לא הוצגו בפניה. בבחינת למעלה מהדרוש אוסיף כי מעיון בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 17.9.17 עולה כי התובעת נכחה בישיבה במסגרתה הובאו הנתונים ביחס למצבה של החברה והוחלט על שורה של מהלכים עקב כך.

ב. פירוט חיוב כרטיסי האשראי של החברה המוחזקים אצל המנכ"ל ומר רון בחודשים שבהם חיובי האשראי עלו על סך של 4,000 ש"ח

1. התובעת טוענת כי ידוע לה שמר רון ומנכ"ל החברה מחזיקים בכרטיסי אשראי המשויכים לחברה וכי הם בזבזו על חשבון החברה סך של אלפי שקלים בחודש, בעת שטענו בפני התובעת כי לחברה אין כספים.
2. הנתבעים טוענים כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים להוכחת התביעה לקבלת זכויות סוציאליות וכי חשיפת הנתונים לא תסייע בבירור המחלוקת וכן כי מדובר בהכבדה מיותרת על החברה.
3. לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על חשיפת נתונים ביחס לחיוב בכרטיסי האשראי, וזאת מהטעמים אשר פורטו לעיל ביחס לנתונים הכספיים. אוסיף ואציין כי גם כאן מדובר בהוצאות שהוציאה החברה לטובת צד שלישי (מנכ"ל החברה) שאינו צד להליך. כמו כן, איני סבורה כי יהיה בחשיפת הנתונים הללו כדי לסייע בבירור השאלות המרכזיות השנויות במחלוקת מהטעם שבהליך זה תובעת התובעת זכויות המגיעות לה כעובדת מתקופת עבודתה, בעוד שהנתונים המבוקשים נוגעים אף הם להתנהלות העסקית של החברה. משכך, אף אם יש לתובעת טענות הנוגעות להתנהלות החברה בכובעה כבעלת מניות או כדירקטורית, הרי שההליך הנוכחי אינו האכסניה המתאימה לכך.

ג. הסכמי העסקה ונספחיהם של מנכ"ל החברה וכל השינויים בהסכמים

1. התובעת טוענת כי מדובר במסמכים הרלוונטיים למחלוקת שכן הובטח לתובעת כי שכרה יושווה לשכר מנכ"ל וכי ככל שהנתבעים עומדים על טענתם לקיצוץ גם בשכר המנכ"ל דורשת התובעת לקבל אסמכתאות לכך. התובעת מבססת טענה זו על העתק מדוא"ל מחודש אוקטובר 2016 אשר צורף כנספח 14 לכתב התביעה שבו מצוין כדלקמן: "כמובטח מצורף טיוטת הסכם העסקה בינך לבין "עדיף" שעיקרו הסכם עבודה ל-3 שנים לפחות כשהתמורה משולמת במשכורת חודשית קבועה, המחושבת על פי עלות שכר של 35 אלף ₪".
2. הנתבעים טוענים כי התובעת לא צירפה כל אסמכתא לתמיכה בטענתה כי ניתנה לה התחייבות לכך ששכרה יושווה לשכר המנכ"ל וכי אף בהסכמי ההעסקה שנחתמו עמה אין כל התייחסות לכך. עוד טוענים הנתבעים כי גם אם קיבלה הבטחה לכך עובר להקמת החברה ולחתימה על הסכמי העסקתה, הרי שמשעה שנחתמו עמה הסכמי העסקתה בוטלה כל הבטחה כאמור, המוכחשת כשלעצמה.
3. לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר בשלב זה לבקשה לחשיפת הסכמי ההעסקה של המנכ"ל ולעדכונים בהם, וזאת משלא הובאה ראשית ראייה לכך שלתובעת הובטח כי תנאי העסקתה יושוו לאלו של המנכ"ל. בנסיבות אלה, אין די בכך שהתובעת טוענת (בסעיף 53 לכתב התביעה) כי בחודש אוקטובר 2016 הבטיח לה מר רון כי התמורה הכספית שתשולם לה תחושב לפי עלות שכר של המנכ"ל (35,000 ₪).
4. בנוסף לכך, אין בנספח 14 המצוין לעיל כל התייחסות לכך ששכר עבודתה של התובעת יוצמד לשכר מנכ"ל, ואף העיון בשני הסכמי ההעסקה שנחתמו עם התובעת מלמד כי אין באף אחד מהם כל הוראה המורה על השוואה לשכר מנכ"ל.
5. בנסיבות אלה שבהן לא הציגה התובעת ראשית ראייה להוכחת ההבטחה שניתנה לה בעניין זה, איני סבורה כי יש מקום להתיר את חשיפת הסכם ההעסקה של מנכ"ל החברה, שהוא כאמור צד שלישי להליך, ועובד שכיר אשר תנאי העסקתו חוסים תחת הגנת הפרטיות.
6. אציין כי ככל שיוצגו בהמשך ראיות שיש בהן כדי לתמוך בטענת התובעת כי הובטח לה השוואת תנאי העסקה לאלו של המנכ"ל תהיה התובעת רשאית לשוב ולהגיש בקשה לגילוי הסכמי ההעסקה והבקשה תיבחן על ידי המותב אשר יישב בדין.
7. לסיכום - הבקשה לגילוי מסמכים נדחית.
8. הוצאות בגין הגשת הבקשה יישקלו בתום ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תש"פ, (27 אוקטובר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.