מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 1.10.16.

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לאחריות להתרחשותה.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה ועדה מטעם התובעת. כמו כן הוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא נהג הנתבעים, הוא הנתבע 1, באחריות בשיעור של 60% לקרות התאונה ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 40%.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים 1 – 3, באמצעות הנתבעת 3, לשלם לתובעת באמצעות באי כחה סכום של 14,575 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדי התובעת כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 2,550 ₪.

הסך הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

נוכח סיום ההליך בפסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט וככל ששולמה אני מורה על השבתה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ז' תשרי תש"פ, 06 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.