בפני שתי תביעות קטנות שהדיון בהן אוחד.

לפי סע' 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, בתביעה קטנה ביהמ"ש פטור מדיני הראיות ומסדרי הדין אלא עליו לפעול בדרך יעילה על מנת להגיע להכרעה צודקת ומהירה.

עפ"י תק' 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסה"ד יהיה מנומק בצורה תמציתית.

בתיק 8859-10-18 (להלן – "התיק הראשון") מציין התובע כי ביום 16.8.18 פלשו לשטח פרטי שבבעלותו פועלים שנשלחו ע"י הנתבע עם כלים כבדים וסללו ציר בשטח זה. פעולה זו נעשתה שוב ביום 19.8.18.

התובע הזמין משטרה.

ביום 20.8.18 הזמין התובע מדידה המאשרת חד משמעית כי מדובר בשטח פרטי בבעלות התובע וכי מדובר בפלישה. הנתבע סלל בשטח הפרטי דרך ושפך כמות גדולה של אדמה ששינתה את תוואי השטח.

ביום 2.9.18 נעשתה פלישה נוספת של טרקטור של הנתבע ושוב התובע הזמין משטרה.

התובע נאלץ להקים בבהילות גדר ארעית על מנת למנוע המשך הפלישות. לאחר הקמת הגדר הנתבע סלל ציר חדש מחוץ לשטח.

לתובע ובני משפחתו נגרמו נזקים, בהלה וטרדה, נזק כלכלי ועוד...

סכום התביעה הינו 25,000 ₪.

בתיק 66731-10-18 (להלן – "התיק השני") מציין התובע אירוע נוסף שארע ביום 17.5.18 בו פלשו נציגי הנתבע והקימו גדר במרחק 2.5 מ' מפתח הבית. הגדר היתה רעועה ובשלב מסוים אחד מעמודיה נפל.

סכום התביעה הינו 20,000 ₪.

הנתבע הגיש כתבי הגנה וטוען כי יש לעכב את ההליכים ולהפנותם לבוררות כפי שנקבע בתקנון האגודה (סע' 107). הנתבע טוען כי התביעה נוגעת "לעסקי האגודה" כפי שנקבע בסע' 107 לתקנון ולגופו של התיק הראשון טוען כי התובע הוא שפלש לשטח ציבורי של הנתבע, בנו מסלעה, ועוד...

לגבי התיק השני, הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

הדיון בתביעות המאוחדות נשמע בפניי ביום 4.12.18 ושמעתי טענות הצדדים, התובע שהתייצב עם אשתו הגב' שרון גלבוע ונציג הנתבע מר מאיר ברומקיש מזכיר היישוב.

הכרעה

בדיון ביום 4.12.18 שמעתי את גרסתו של התובע אשר הציג בפניי מסמכים לרבות תשריט של השטח ותמונות ושמעתי את טענות נציג הנתבע שהתמקדו בטענה המשפטית שיש להעביר ההליך לבוררות.

לגבי טענת הבוררות, איני מקבל את הפרשנות של הנתבע להוראות סע' 107 לתקנון. סעיף זה מדבר על סכסוך הנובע מעסקי האגודה בינה לבין חבריה. איני סבור כי ההליך שבפניי נוגע לעסקי האגודה. מדובר בתביעות שעילתן פלישה והסגת גבול של נציגי הנתבע לשטח פרטי של התובע. איני סבור כי עסקי האגודה כוללים פלישות והסגת גבול ועל כן אני דוחה את טענת הנתבע כי יש להעביר ההליכים לבוררות. התביעות יידונו ויוכרעו בפניי.

לפי התשריט שהוצג בפני ושלא נסתר ע"י ראיות מטעם הנתבע, אני מקבל את טענות התובע כי נציגי הנתבע פלשו מספר פעמים לשטח הפרטי של התובע וגרמו לו לנזקים.

כמו כן, בתיק השני הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

לפיכך אני קובע כי דין התביעות המאוחדות להתקבל והתובע זכאי לפיצוי מהנתבע על התנהלותו כפי שפורט.

לגבי סכום הפיצוי, אני סבור כי הסכומים שמבוקשים הם גבוהים ולא נתמכו באסמכתאות ועל כן אני קובע את סכום הפיצוי על דרך האומדנא, וזאת על פי סמכותי.

לאחר ששקלתי את מלוא הנסיבות אני קובע כי לסילוק מלא וסופי של התביעות המאוחדות הנתבע ישלם לתובע את הסך הכולל של 20,000 ₪ והוצאות המשפט בסך של 700 ₪ נוספים והכל בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, א' טבת תשע"ט, 09 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.