לפני: כב' השופט יוסף יוספי

החלטה

1. המדובר בתובענה, במסגרתה ביקש התובע להכיר בנזקים שבכתפו השמאלית כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

2. מאחר והצדדים היו חלוקים בדבר קיומה של תשתית עובדתית מיקרוטראומתית, התקיימה מסכת ראיות במסגרתה העידו התובע ומנהל החברה בה עבד התובע, מר אבי חן.

לאחר קיום מסכת ראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, כאשר התובע טען כי הוכחה תשתית עובדתית לבחינת עניינו לפי תורת המיקרוטראומה. מנגד, טען הנתבע כי התובע לא הרים את הנטל הרובץ לפתחו, בשים לב כי ביצע עבודה מגוונת שלא באופן תדיר, בגבהים שונים עם משקלים שונים, ולא הוכיח פעולות חוזרות ונשנות.

יצוין, כי בסיום מסכת הראיות ניתנה על ידי בית הדין ההחלטה הבאה:

"1. הנתבע יודיע עמדתו עד יום 20.7.19.

2. למען הסדר הטוב, נציין כי מן העדויות שנשמעו עולה שמתוך יום עבודה בן 8 שעות, התובע נוהג בפרק זמן של כ-2-3 שעות, וביתרת הזמן מבצע את העבודה האחרת. מתוך יתרת הזמן, ניתן לבודד פרק זמן של כשעה המוקדש לפעולה של לבחון איזה פריטים חסרים, ויתר הזמן שהוא 4-5 שעות מוקדש למעשה לפריקה ולהעמסה. הפריקה נעשית מתוך הרכב, ואח"כ ככל שהיתה עגלה אז מהעגלה למדפים. העמסה מתבצעת על הרכב. מדובר בקרטונים שכל אחד שוקל 5-15 ק"ג. יש לזכור שיש גם פעולה של לקיחת קרטונים מהמדפים במחסן."

דיון והכרעה

3. יפים לעניינינו הדברים שקבע בית הדין הארצי בפרשת יושבאייב בהאי לישנא:

"10.לעניין פעולות הסבלות, עולה מחומר הראיות, כי המערער העמיס מדי יום קרטונים כבדי משקל על משטחים למלגזה. כמו כן, נדרש לבצע סידור ציוד במחסנים או ציוד הפרוס על הקרקע. כל עבודות הסבלות דרשו למעשה פעולות של הרמה, נשיאה, ופריקה. כשמדובר בציוד במשקל שבין 5-20 ק"ג, המערער היה מרים את הציוד לבדו, אך מעל למשקל זה, היה מבצע את פעולת ההרמה עם עובד או עובדים נוספים. עבודות הסבלות נמשכו לדברי המערער כ 4- שעות כל יום, בהן נדרשו לבצע פעולות אלו של הרמה, נשיאה ופריקה, פעם אחר פעם, תוך אימוץ הגב וכיפופו מאות פעמים ביום. כל הפעולות הללו, על פניהן, דומות במהותן, וחזרו על עצמן זמן ממושך מדי יום. הבוחן את הפעולות שביצע המערער צריך להגיע למסקנה שפעולות אלה מעצם טבען צריכות להיות רצופות, באשר זו מהותה של עבודת הסבלות כפי שתוארה על ידו. זו הנחה שבהיגיון, והמבקש לסתור הנחה זו עליו הראיה. ראיה כזו לא הובאה. גם אם היו קיימות הפסקות קצרות בין פעולות אלה, הן באו לידי ביטוי בפעולות אחרות כמו קשירה, הליכה עם ציוד, כאשר, זולת פעולות אלה, שהיו בעיקרן טפלות לעיקר פעולות הסבלות, שאר פעולות הסבלות היו רצופות, באשר זו הייתה טיבה של עבודת הסבלות בה עסק"

ראו: עב"ל (ארצי) 25130-01-11 יושבאייב – המוסד לביטוח לאומי (מיום 17.6.12)

4. מהתמונה שנפרשה בפני בית הדין עלה כי התובע ביצע מספר פעולות שונות ומגוונות במהלך יום עבודתו; אך פעולת ההרמה, הדחיפה והסגירה של הקרטונים, נעשתה בהיקף מצטבר של 4-5 שעות ביום וזאת לצורך העמסת הקרטונים, פריקתם וסידורם.

עוד עלה כי מדובר בקרטונים אשר משקלם נע בין 5 ק"ג ל – 15 ק"ג לקרטון בודד.

5. התובע, אשר עבד אצל מעסיקו כשנתיים, אמנם שימש גם כנהג, אך הוכח שעיקר עבודתו היה למעשה עבודת סבלות; במסגרתה היה מעמיס קרטונים על המשטח, ואז דוחף את העגלה עליה המשטח עם הקרטונים לכיוון הרכב, מעמיס את הסחורה שמסתכמת במאות קילוגרמים (בשים לב כי כל קרטון משקלו נע בין 5 ק"ג ל-15 ק"ג) ונוסע לנקודות ההפצה השונות, שם הוא פורק את הסחורה אותה העמיס והכל בצורה ידנית.

יצוין, כי התובע הוא זה שדוחף את העגלה העמוסה מנקודה לנקודה. המדובר בממוצע של 5 עד 8 מקומות בהם ביצע התובע את עבודתו אשר תוארה לעיל. עוד יצוין, כי בתחילת יום העבודה הוא זה שהיה מוריד את הקרטונים מהמדפים, אשר נמצאו לעיתים בגבהים שונים ושמשקליהם היו שונים, ולעיתים נעזר במלגזן; אך אין בכך כדי להעלות או להוריד להכרעתנו, היות ופעולה זו מבטאת גם היא עבודת סבלות מצידו של התובע.

6. גם בעדותו של מעסיקו של התובע היה כדי לבסס את גירסת התובע לעניין אופי והיקף עבודתו; כאשר הנקודה המרכזית אשר עלתה מעדותו היא כי התובע ביצע עבודת סבלות במשך 4-5 שעות במצטבר במסגרת יום עבודתו, כאשר ביתר שעות העבודה דובר בעצם בנהיגה ובעבודה פקידותית.

7. הנה כי כן, עסקינן בתובע יליד שנת 1985 אשר עיקר עבודתו היומית הינה עבודה פיזית בדמות סבלות, במסגרתה ליקט קרטונים ממדפים (שמשקל כל אחד נע בין 5 ק"ג ל-15 ק"ג) והעמיס אותם על משטח על עגלה, ובאמצעות ג'ק גרר ודחף את העגלה לרכב, עליו העמיס את הסחורה כאשר הוא מרים ידנית את הקרטונים מהמשטח לרכב. אחר כך, כשהוא מגיע לכל אחת מ – 8-5 נקודות המכירה, פורק הוא את הסחורה, ומרים את הסחורה לחנות, לעיתים ללא עגלת המשא, ידנית.

8. באשר לטענת הנתבע כי ידו הימנית של התובע הינה הדומיננטית;

אין בה כדי להעלות או להוריד להכרעה דנן, בשים לב כי הדבר יכול לשמש רק את המומחה שימונה בתיק, וזאת בשים לב כי עבודת הסבלות נעשתה באמצעות שתי הידיים.

כך הדבר גם ביחס לטענת הנתבע לגבי תקופת העבודה הקצרה של התובע בעבודה דנן.

אחרית דבר

9. מכל האמור לעיל עולה, כי יש מקום למנות מומחה מתחום האורתופדיה; אשר יחווה דעתו ביחס לשאלה האם קיים קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים בכתפו השמאלית של התובע לבין עבודת הסבלות שביצע במהלך רוב יום העבודה כמפורט לעיל.

10. החלטה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תש"פ, (23 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.