07 מאי 2019

לפניי תביעתה של הגב' זין לקבלת פיצוי בגין איחור של 4 חודשים בשחרור כספי פיצויי הפיטורים וכן פיצוי בגין הוצאות משפט שנגרמו לה לטענתה בשל הצורך להגיש את התביעה.

1. הגב' זיו עבדה כמזכירה בנתבעת 1, שהנה עמותה של בעלי יחידות טיים שרינג בטבריה קלאב הוטל (להלן – העמותה), מיום 11.10.15 ועד ליום 24.07.18.
2. לדברי הנתבע 2, מתנדב בעמותה, הטיפול בשחרור פיצויי הפיטורים המגיעים לגב' זיו טופל בסמוך לאחר פיטוריה, באופן שביום 06.08.18 הועבר טופס 161 לחברת הביטוח הראל.
3. להוכחת טענתו, הציג מר חרותי חותמת נתקבל על גבי טופס 161 הנושאת תאריך 17.09.18. לשאלת ביה"ד האם בידיו אסמכתא למועד בו נשלח הטופס, השיב בשלילה. יחד עם זאת, הציג תכתובת דוא"ל מיום 01.08.18, לפיה ניתנה הוראה לטפל בשחרור הכספים לטובת הגב' זיו.
4. עוד הבהיר במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 06.05.19, כי רק עם קבלת תביעת הגב' זיו, הסתבר לו כי קיימת בעיה עם הטפסים ובשל חלוף הזמן, נדרשו מנהלי העמותה לשוב ולמלא אותם מחדש ולהעבירם לחברת הביטוח.
5. אשר להכרעתי – דין התביעה להידחות, ולהלן נימוקיי.
6. סעיף 20(א) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – החוק), קובע כי המועד לתשלום פיצויי פיטורים הוא המאוחר מבין המועדים הבאים: יום הפסקת יחסי עבודה; המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על-פי הוראת הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד; אם נקבעה, על-פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או בצו הרחבה – היום שנקבע לתשלום פיצוי הפיטורים על-פי אותו חוזה עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר יום הפסקת יחסי עבודה – היום שבו נקבעה הזכות. סעיף 20(ב) לחוק, קובע, כי יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם.
7. במקרה דנן, הנתבעים הציגו תכתובת דוא"ל מיום 01.08.18 בעניין שחרור כספי הפיצויים של התובעת, היינו שבוע לאחר פיטוריה ביום 24.07.18. אין חולק, כי טופס 161 נתקבל בחברת הביטוח, כך על פי החותמת, רק ביום 17.09.18. עוד אין חולק, כי בפועל, שוחררו הכספים רק לאחר 4 חודשים ממועד פיטורי הגב' זיו, ואולם, בבואי לפסוק האם העמותה השתהתה ללא כל צידוק במתן ההוראה לשחרר את פיצויי הפיטורים, התשובה לכך שלילית.
8. כאמור לעיל, הטיפול בשחרור הכספים החל כעבור 7 ימים, ולכן, אין בידי לקבוע כי העיכוב בהעברת הכספים שנצברו בקופת הפיצויים על שמה של הגב' זין, רובץ לפתחה של העמותה.
9. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית ובנסיבות העניין, חרף דחיית התביעה, החלטתי שלא לחייב את הגב' זיו בהוצאות.

ניתן היום, ב' אייר תשע"ט, (07 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.