לפני בקשה לסילוק על הסף של תביעה כספית וזאת בשל מעשה בית דין והשתק עילה ופלוגתא.

ביום 8.10.18 הגיש התובע, מר דוד אביגדור, תביעה כנגד הגב' בת-אור דרורי, שהיא גם בת דודתו, וכנגד שניים נוספים.

עיקר טענתו של אביגדור היא שהגב' דרורי הונתה אותו. לטענתו של אביגדור, בשנת 2012 כשדרורי הייתה סוכנת מכירות של חברת פלאפון, היא השתמשה בפרטי כרטיס האשראי שלו ללא רשותו ורכשה מכשירי סלולר וקווים מחברת פלאפון. עוד נטען בכתב התביעה ששני הנתבעים הנוספים שיתפו פעולה עם הגב' דרורי במעשה ההונאה.

עם אחד הנתבעים (מר בן-סימון) הגיע התובע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט והלה נמחק מכתב התביעה.

ביום 12.6.19, לאחר שהתקיימה ישיבת הוכחות, ביקש התובע למחוק את הנתבע השני (יוסף אסולין) מכתב התביעה, כך שהגב' דרורי נותרה הנתבעת היחידה בתיק זה.

כאן המקום לציין שבטרם הוגשה תביעה זו הגיש התובע בשנת 2016 תביעה נגד חברת פלאפון בתא"מ 45462-09-16 (להלן: "התיק נגד פלאפון" או "התיק השני"). ביום 30.10.17 תיקן התובע את כתב התביעה בתיק השני והוסיף את הגב' דרורי כנתבעת באותו הליך, כך שעד שניתן פסק הדין בתיק השני (כפי שיתואר להלן), ניהל התובע שתי תביעות כנגד הגב' דרורי: האחת בתיק נגד פלאפון והשנייה בתיק זה. גם בתביעה נגד חברת פלאפון טען התובע לכך שהגב' דרורי הונתה אותו והשתמשה בפרטי האשראי שלו בלא רשותו ושלא כדין.

ביום 26.5.19 התקיימה ישיבת הוכחות בתיק נגד פלאפון. לאחר מכן, באותו היום, ניתן פסק דין שדחה את מלוא התביעה בתיק נגד פלאפון (הן נגד חברת פלאפון והן נגד הגב' דרורי).

לאור תוצאת פסק הדין בהליך השני התבקש התובע להודיע האם הוא עומד על תביעתו הנוכחית.

ביום 3.6.19 הודיע התובע שהוא עומד על המשך ניהול התביעה הנוכחית וכי בכוונתו להביא חוות דעת, עדים וראיות נוספות להוכחת טענותיו למרמה.

ביום 30.6.16 הגישה הגב' דרורי בקשה לסילוק על הסף בשל מעשה בית דין, וזו הבקשה שלפני.

עיקרי טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף:

טענות המבקשת – הנתבעת – הגב' דרורי:

1. בבקשתה טענה הגב' דרורי למעשה בית דין והשתק עילה ופלוגתא נוכח פסק הדין שדחה את התביעה בתיק נגד פלאפון. הגב' דרורי טענה שכל טענותיו של התובע בתיק הנוכחי נדחו אחת לאחת בתיק נגד פלאפון ולכן אין לחזור ולדון בהן.
2. עוד טענה הגב' דרורי שבכל מקרה ישנה עילה למחיקה על הסף לפי תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי שכן התביעה איננה מגלה עילה. התביעה נוסחה באופן ערטילאי; לא ברור הקשר בין הטענות העובדתיות לנזק הנטען; גם אם יתקבל האמור בכתב התביעה ככתבו וכלשונו ברור שלא הוכח הנזק הנטען, בוודאי לא בהיקף המוגזם של 70,000 ₪. גם מסיבה זו, טוענת הגב' דרורי, יש לסלק את התביעה על הסף.

טענות המשיב – התובע – מר אביגדור:

3. בתגובתו לבקשה לסילוק על הסף חזר מר אביגדור על טענותיו העובדתיות, שב וטען למרמה והפנה לראיות המעידות לטעמו על המרמה.

4. התובע לא התמודד עם הטענה למעשה בית דין ולא טען דבר בעניין משפטי זה.

דיון והכרעה:

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל ויש לסלק את התביעה על הסף בשל מעשה בית דין.

המסגרת הנורמטיבית:

6. תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי מקנה לבית המשפט סמכות לדחות תביעה על הסף בשל מעשה בית דין.

7. בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי מתייחס המלומד אורי גורן לשני מושגי יסוד בדוקטרינת מעשה בית דין: השתק עילה והשתק פלוגתא.

השתק עילה – כאשר תביעה נדונה לגופה והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שוב אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי הדין או חליפיהם, אם זו מבוססת על אותה עילה.

המבחן בעניין השתק עילה בוחן האם על פי מהות הדברים מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לאותו עניין עצמו ואם הזכות או האינטרס המוגן שנפגעו בשתי התביעות זהים. כמו-כן נבחנת מידת הדמיון בתשתית העובדתית המונחת בבסיס שתי התביעות.

המבחן בעניין זה הוא של זהות העילה ולא של זהות הסעד ולכן אין נפקא מינה אם בהליך הראשון התבקש סעד כלשהו ובהליך השני התבקש סעד אחר. השאלה הנשאלת היא האם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה שבגינו הוא תובע בתובענה אחת. אם התשובה לכך היא חיובית קיים השתק עילה (ר' בהרחבה בעניין זה בספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי עמ' 199-201 וההפניות הנזכרות שם (מהדורה 12, 2015)).

בעניין השתק פלוגתא – נשאלת השאלה האם מחלוקת עובדתית או משפטית כלשהי בין שני צדדים או חליפיהם כבר הוכרעה לגופה בהליך אחר.

כאשר מדובר בשאלה עובדתית או משפטית שהייתה חיונית להכרעה בתוצאה הסופית והיא הוכרעה במפורש, יהיו מנועים בעלי הדין וחליפיהם מלהתדיין לגבי אותה מחלוקת שוב בהליך נוסף. זאת גם אם שתי התביעות מבוססות על עילות שונות (ר' אורי גורן, שם, עמ' 201-202 וההפניות הנזכרות שם).

8. בענייננו אני סבורה שקיים גם השתק עילה וגם השתק פלוגתא ולכן דין התביעה להידחות על הסף.

השתק פלוגתא משום שבפסק הדין בתיק נגד פלאפון נדחתה במפורש גרסתו של התובע ובתוך כך נדחתה הטענה למרמה כלפיו. כמו-כן נקבע באופן פוזיטיבי שהגב' דרורי פעלה על פי הרשאתו של התובע בכל הקשור לרכישת המכשירים וקווי הטלפון שלגביהם טוען התובע (גם) כעת לתרמית (ר' פסקה 3 לפסק הדין, שורה 31: "על כן אני דוחה את הטענות בדבר תרמית וקובעת כי הגב' דרורי פעלה על פי הרשאה...").

מכיוון שהתביעה מבוססת לחלוטין על טענת המרמה, ומכיוון שזו נדחתה לגופה באופן מפורש, ממילא אין כל טעם של יעילות בקיום דיון בתביעה שהטענה המרכזית בה קרסה. בכל מקרה קיים בפני התובע מחסום דיוני (השתק פלוגתא) המונע ממנו לשוב ולדון באותה טענה מחדש, אפילו היה סבור שיש בידיו ראיות מוצקות שיוכיחו זאת כעת. משנמנע התובע מלהביא ראיות אלה במסגרת ההליך הראשון, בו טען את אותן טענות ממש, אין לאפשר לו להביא אותן כעת.

השתק עילה משום שעל אף שהתובע הגדיר לכאורה את עילות התביעה כעילות שונות בכל זאת האמת זועקת מבין הדפים והיא שמדובר בשתי תביעות זהות, המבוססות על אותו סיפור ממש, שואבות את כוחן מאותה מסכת עובדתית ומבקשות להגן על אותו אינטרס והוא: הזכות לא שלא להיות מרומה ומנוצל לרעה. אין משמעות למילים בהן הוגדרה עילת התביעה. כאמור לעיל המבחן הוא מבחן מהותי ולא מבחן צורני טכני.

בתביעה הראשונה, נגד פלאפון, הוגדרה עילת התביעה כעילה של לשון הרע, הגנת הפרטיות, הטרדה ועוגמת נפש ואילו בתביעה השנייה, זו הנוכחית, הוגדרה התביעה כתביעה כספית מבלי שפורטה עילת התביעה באופן מפורש. במאמר מוסגר אומר שהעובדה שלא הוגדרה עילת התביעה בתביעה הנוכחית מאפשרת ליצוק למושג זה כל תוכן שהוא. כמו-כן בתביעה נגד פלאפון הוגדרו עילות תביעה רחבות ועמומות כמו "הטרדה" ו"עגמת נפש" המתיישבות היטב גם עם הטענות המגבשות את עילת התביעה כעת.

9. בנסיבות אלה ולאור כל האמור אני דוחה את התביעה. התובע יישא בשכר טרחת בא כוח הנתבעת בגין הליך זה בסך 3,000 ₪ כולל מע"מ.

ניתן היום, א' אלול תשע"ט, 01 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.