לאחר עיון בבקשה ובנספחיה נכחתי כי המשיב נוקט לכאורה בהטרדה מאיימת כמשמעותיה

בסעיף 2 לחוק הטרדה מאיימת התשס"ב - 2001 לפיכך הנני נותן בזאת צו האוסר על המשיב

כדלקמן:

א. להטריד את המבקשת בכל דרך ובכל מקום לרבות בביתה, ברכבה ובמקום עבודתה או בכל מקום אחר בו היא נוהגת להמצא בקביעות או לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, להתחקות אחר תנועותיה ומעשיה או לפגוע בפרטיותה בכל דרך אחרת.

ד. ליצור קשר עם המבקשה בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר לרבות באמצעיים סלולאריים למיניהם.

יש להבהיר כי אינני יכול לאסור על המשיב מלפנות לרשות מוסמכת בתלונה כזו או אחרת ואינני יכול לאסור עליו מלנהל את ענייני הבית המשותף אם אכן משמש הוא כוועד בית.

ככל שיש מחלוקות הנוגעות לבית המשותף, אפשר לגשר באמצעות גורם שלישי או דיירים אחרים או לפנות למפקחת על בתים משותפים.

הוצאת דיבה ככל שיש כזו עלולה לגרור תביעה אזרחית ולכן גם בעניין זה יש "להרגיע" ולהימנע מכל התבטאות מיותרת בכל פורום שהוא.

אין באיסור האמור לעיל כדי למנוע מהמשיב לעשות שימוש סביר ברכוש המשותף השייך לבית בו

מתגוררים הן המבקשת והן המשיב ובלבד ששימוש כזה לא ימנע שימוש סביר של המבקשת בדירתה

וברכוש המשותף.

הצו יעמוד בתוקפו לתקופה של 4 חודשים אלא אם כן תנתן החלטה שיפוטית אחרת.

היות ואינני רואה שום סיבה לקשר מילולי או סלולארי/אינטרנטי כלשהו בין המבקשת למשיב והיות ולכאורה אין מקום להטריח את השניים לבית המשפט וליצור נקודות חיכוך מיותרות, אינני קובע דיון המעמד שני הצדדים אך המשיב רשאי להגיש בקשה לקיום דיון כזה תוך 5 ימים.

העתק מהבקשה, נספחיה והחלטה זו בצירוף זימון ימסרו למשיב תוך 24 שעות ע"י פקיד בית משפט.

ניתנה היום, ל' תשרי תשע"ט, 09 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.