1. הצדדים הגישו תביעות הדדיות בקשר לתאונת דרכים שארעה ביום 27.6.18 בשעה 21:32 בכיכר תנועה בסמוך למתחם ביג נצרת.

התובעת הגישה תביעה בתא"מ 19979-10-18 ע"ס 28,196 ₪ והנתבעים הגישו תביעה בתא"מ 73315-12-18 ע"ס של 16,360 ₪.

2. לטענת התובעת רכבה נסע בכיכר תנועה רכב הנתבעים סטה מנתיב נסיעתו , נכנס לנתיב נסיעת התובעת ופגע בו והסב לא נזקים.

3. מנגד טוענים הנתבעים כי הנתבעת נסעה לכיוון ביתה בעפולה בכיכר דו נתיבי. הנתבעת נסעה בנתיב בימני ביותר על מנת שתוכל לצאת לכיוון עפולה. רכב התובעת נסע בנתיב השמאלי וביקש לצאת ביציאה הראשונה של הכיכר על מנת להמשיך לכוון יפיע ופגע בצדו השמאלי של הרכב. המדובר בפניה לנתיב לא פנוי ומנתיב שאינו מאפשר יציאה ימינה.

דיון

4. לאחר ששמעתי הצדדים, עיינתי בתמונות מצאתי לדחות את טענות התובעת בקשר לקרות התאונה ולקבל את גירסת הנתבעים והכל מהטעמים הבאים:

א. רכב התובעת התכוון לנסוע לכוון יפיע ועל כן חייב היה לעבור מהמעגל הפנימי למעגל החיצוני בו נסעה הנתבעת. מאידך הנתבעת התמידה בנסיעתה ולא נדרשה לסטייה מנתיבה.

ב. רכב התובעת הדף את רכב הנתבעת לתוך הכניסה לדרך העולה ליפיע. וכפיש העידה הנתבעת "הוא העיף אותי ממש." התאונה התרחשה בנתיב הנסיעה של רכב הנתבעת (הנתיב הימני – ראה עמ' 2 לפרוט').

ג. מיקום הפגיעה בדלת הנתבעת מלמד כי רכב התובעת הוא הפוגע שכן רכב לא נוסע על צידו. כאשר הנזק של התובעת מצד ימין מקדימה. לאור האמור קשה לקבל טענה כי הנתבעת "חתכה" את רכב התובעת.

ד. נהג התובעת לא ידע להסביר כיצד עדותו כי הנתבעת נסעה בנתיב הימני ביותר מסתדרת עם תמונה בה רואים רכבים נוסעים מימין לרכב הנתבעת(עמ' 5 לפרוט').

יודגש כי בתוך הכיכר קיימים רק שני נתיבים. נהג התובעת העיד כי אינו זוכר את מספר הנתיבים בכיכר. כמו כן הפתיחה לשני מסלולים נעשית לאחר הפניה ימינה(ראה עמ' 10 לפרוט' שורה 21, תמונה ת/3). האיור אותו צרף נהג התובעת מלמד על ראיותו השגויה הן לעניין מיקום התאונה והן לעניין מיקום הרכבים בתאונה. הנתיב בו נסע אינו נתיב נסיעה לנצרת והתאונה לא ארעה לאחר פתיחת הנתיבים(ראה תמונה ת/3).

ה. הודעת נהג התובעת הינה שגויה גם לשיטתו. בהודעת נהג התובעת צוין:

"בעת נסיעה בכיכר בנתיב ימני רכב צ"ג שהיה בנתיב שמאלי פגעה ברכבי בחלק קדמי עם חלק קדמי שמאלי."

הנהג העיד בעמ' 8 לפרוט': "זה לא נכון אם כתוב בהודעה שהיא היתה מצד שמאל שלי."

מאידך גירסת הנתבעת היתה כאמור עקבית ואמינה הן בבית המשפט, הן בהודעתה למשטרה ולא מצאתי סיבה שלא לקבלה.

5. מכל המקובץ הריני דוחה את התביעה בתא"מ 19979-10-18. התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 4,948 ₪ כולל מע"מ.

הריני מקבל את התביעה בתא"מ 73315-12-18 הנתבעים בתיק ישלמו לתובעת סכום בסך 9,340 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ כולל מע"מ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

6. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיקים.

ניתן היום, ל' שבט תש"פ, 25 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.