1. לפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, במסגרת תובענה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

כטענה מקדמית טענה הנתבעת כי יש מקום להורות על תיקון כתב התביעה, משלא התבקש מלכתחילה למנות מומחה בתחום רפואת הנפש. טענה זו נידונה ביחס למינוי קודם, אולם היא שבה ועלתה ביחס למינוי הנוכחי.

לטעמי, אין  חובה לתקן את כתב התביעה על מנת למנות מומחים רפואיים נוספים.  תקנה 2(א) לתקנות הפלת"ד (מומחים) קובעת כי נפגע הטוען לנכות מקום בו לא חל סעיף 6ב לחוק הפלת"ד נדרש לצרף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים.  לכאורה, התקנות לא עורכות קשר ישיר בין כתב התביעה והבקשה, במובן זה שמדובר בבקשה שנלווית לכתב התביעה ולא חלק ישיר הימנו.  כשם שאין חובה לתקן כתב תביעה עת מבקש תובע להגיש בקשה בתביעתו בהליך אזרחי, אין חובה לתקן את כתב התביעה בהליך לפי החוק הפלת"ד על מנת לתקן את בקשת המינוי או להוסיף בקשה נוספת בעניין זה.

פרשנות זו מתיישבת הן עם תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 241 לתקסד"א) והן עם ההגיון, משאין כל הצדקה לחייב הגשת בקשת תיקון כתב תביעה, תגובה לבקשת התיקון ותשובה לתגובה, שלאחר מכן הגשת כתב תביעה מתוקן עם בקשת מינוי, כתב הגנה מתוקן עם תגובה לבקשת המינוי ותשובה לתגובה לבקשת המינוי – הכל על מנת להידרש לבקשה פשוטה למינוי מומחה נוסף.

בפרט נכונים הדברים משלא נפגעות הזכויות הדיוניות והמהותיות של הנתבעת.  בבחינת זכויות אלה, הרי שלא ניתן לטעון לכך שזכויות דיוניות של הנתבעת נפגעות משמדובר בבקשה חדשה בתיק, ואשר לזכויות המהותיות, ממילא בזכות הנתבעת להגיש תגובה למהות הבקשה כפי שנעשה בפועל.

קבלת עמדת הנתבעת, לפיכך, תסרבל את ההליך באופן שאינו מוצדק, כאשר ביכולתה להגיב לבקשת המינוי על מנת שהבקשה תוכרע בהתאם ליתר הוראות הדין.

2. אשר לעצם המינוי, התובעת נסמכת על המלצת המומחה בתחום הראומטולוגיה בלבד. גם לסוגיה זו נדרשתי בתיק זה וקבעתי כי המלצת גורם רפואי נייטרלי למינוי מומחה נוסף מהווה שיקול שספק אם ניתן להתעלם ממנו, בעוד זו הדרך היחידה בה יוכל נפגע להוכיח שיעור נכותו.  נדמה שלא יכולה להיות מחלוקת כי קיימת עדיפות ברורה למינוי מומחה נוסף חרף הספק הקיים על פני דחיית ההמלצה, משמוטב כי יתברר שהמינוי היה לשווא תחת סתימת הגולל בפני הנפגע המבקש להוכיח שיעור נכותו.

לאחרונה ניתן פסק דין מנחה בסוגיה זו, בגדרו נקבע כי שעה שמומחה בתחום אחד מצא - על בסיס תלונות של הניזוק, רישום רפואי ובדיקה קלינית - ליקויים בתחום מומחיות אחר והוא ממליץ על מינוי מומחה באותו התחום – הרי שיש בכך ראשית ראיה למינוי המומחה בתחום הנוסף אף אם ברף הנמוך (ע׳׳א 17-12-5585 פלוני נ' זועבי ואח׳ (מחוזי ת"א, ניתן ביום 2.10.19)).

בהתאם לכך, הוצגה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום רפואת הנפש.

3. לפיכך, אני מורה על מינויו של פרופ' צבי זמישלני כמומחה רפואי.

הודעת המינוי תיכנס לתוקפה תוך 7 ימים, ללא צורך בהחלטה נוספת. במהלך שהות זו, הצדדים רשאים להגיש השגתם בנוגע לזהות המומחה. ככל שתוגש השגה כאמור, המינוי לא ייכנס לתוקפו עד מתן החלטה משלימה.

במידה שקיימת מניעה מבחינת המומחה מלשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיע המומחה לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

4. המומחה מתבקש לבדוק את התובעת, לעיין בחומר שיעבירו לידיו ב"כ הצדדים, ולקבוע אם נותרה לתובעת נכות זמנית ו/או צמיתה, לרבות את שיעור הנכות בעקבות תאונת הדרכים מושא כתב התביעה וכתוצאה ממנה. המומחה יתייחס למגבלות התפקודיות של התובעת, ככל שקיימות, בשים לב לעבודתה ולמקצועה של התובעת ולשאלה האם התובעת תהיה זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, סוגי הטיפולים ועלותם המשוערת נכון להיום.

5. באי כוח הצדדים יעבירו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המצויים בידיהם הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן לתובעת ולבדיקות שנבדקה לצורך אותו טיפול, למעט חוות דעת רפואיות, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

6.  אשר לשכר טרחת המומחה – מדובר במינוי שלישי בתיק, כאשר שני המומחים הקודמים קבעו שלא נותרה נכות אצל התובעת כתוצאה של התאונה. סברתי שעל התובעת להציג מסמכים רפואיים נוספים בתחום רפואת הנפש ככל שהיא סבורה שאין מקום לסטות מהכלל לפיו הנתבעת תשא בשכר טרחת המומחה אולם לא נעשה כן. התובעת הבהירה כי היא נסמכת על חוות דעת המומחה בתחום הראומטי, בלבד.

בעוד החלטת בית המשפט המחוזי שאוזכרה עוסקת בראשית הראיה, היא אינה עוסקת בזהות הגורם שיישא בשכר הטרחה של המומחה הנוסף. אילו הייתה נקבעת נכות צמיתה או זמנית ממושכת, סוגיה זו לא הייתה מתעוררת כלל, אולם המינוי במקרה זה ניתן מפאת המלצת המומחה הרפואי בלבד כך שראשית הראיה הוצגה במדרג הנמוך.

כאיזון לנאמר, הצדדים ישאו בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים, והוא יוסדר תוך 20 יום ממועד הדרישה. נשמרות לצדדים טענותיהם לשכר טרחת המומחה בהתאם לתוצאות חוות הדעת.

בהקשר לכך ראוי לציין כי אין בידי לקבל את טיעוני התובעת בנוגע להעדר יכולתה לשאת בשכר טרחת המומחה. כעולה מעדותה היא מצויה ביתרה שלילית נמוכה וניתנה לה מסגרת אשראי של כ- 10,000 ₪ כך שתוכל לשלם את חלקה בשכר הטרחה בקלות. טענתה לפיה "היא לא צריכה להיות ביתרה שלילית" לא יכולה להתקבל בנסיבות העניין, כאשר המינוי הוא ברף הנמוך ומפאת השלכות דחיית הבקשה.

7. המומחה יקבע מועד לבדיקת התובעת תוך 75 ימים לכל היותר, ככל שקיימת מניעה לכך הצדדים מתבקשים לעדכן את בית המשפט; המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו תוך 45 ימים ממועד הבדיקה בכפוף להסדרת שכר טרחתו. עותק מחוות הדעת יועבר לבית המשפט ולב"כ הצדדים.

8. על מינוי זה יחולו הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986.

9. עם קבלת חוות דעת המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק: התובעת תוך 21 ימים מקבלת חוות הדעת, והנתבעת תוך 21 ימים לאחר מכן. הצדדים יצרפו לתחשיבי הנזק כל מסמך שעליו הם מבקשים להסתמך.

10. התיק נקבע לתזכורת פנימית בעוד 130 יום.

המזכירות תמציא עותק של החלטה זו לבאי כוח הצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, א' אדר תש"פ, 26 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.