לפניי תביעה קטנה על סך 15,103.72 ש"ח בגין נזקיו של התובע הנובעים מהזמנת רכב מאת הנתבעת לשימוש בעת טיול בארצות הברית.

טענות התובע:

1. התובע ביצע שתי הזמנות של רכבים מאת הנתבעת - הראשונה, לאיסוף רכב משדה התעופה בפניקס, אריזונה; והשניה, לאיסוף רכב משדה התעופה בסן פרנסיסקו.

בהתאם לתנאי הזמנות אלה, היה על הנתבעת לספק לתובע רכב שיש בו מערכת ניווט מובנית, ובעבור מערכת ניווט מובנית שילם התובע סך נוסף של 10$ לכל יום.

2. כאשר הגיע התובע לפניקס, הסתבר לתובע, כי אין מערכת ניווט מובנית לרכב שהוזמן על ידי התובע, והובהר לו כי ישודרג ללא תוספת תשלום. באותו מעמד נדרש התובע לחתום על מסמך שהודפס על מצג קטן וכהה ונאמר לו במפורש, כי הוא חותם על חיוב בסך של 100$ בגין החזרת הרכב במדינה אחרת. מאחר והתובע היה עייף, הוא חתם, תוך התחייבות הנציג כי מדובר בחיוב של 100$ בלבד.

3. הרכב שקיבל התובע היה אמנם עם מערכת ניווט מובנית, אך היו בה בעיות רבות, אין גישה נוחה להפעלה, המערכת יצאה מכיוון באופן שגרם לתובע להיות בכבישים מהירים ללא יכולת התמצאות אמיתית תוך שהמערכת מטעה את התובע, וכך פספס התובע מחלפים ויציאות בדרכו.

כמו כן המערכת לא היתה מקושרת לקבל עדכוני תנועה "און-ליין" וכך מצא עצמו התובע בפקקים עצומים או בכבישים סגורים לתנועה. בנוסף, נציג הנתבעת לא הדריך אותו בהפעלת מכלולי הרכב לרבות מערכת הניווט.

בנוסף, מסך המדיה היה קטן מאד, ולא היה רכב עם מסך גדול יותר.

4. בהגיעו לסן פרנסיסקו נאלץ התובע להמתין כשעתיים כאשר פקידי הנתבעת נוהגים בחוסר אדיבות, והציעו לו רכב ללא מערכת ניווט מובנית. נציג הנתבעת ציין, כי עבור מערכת ניווט מובנית יהיה על התובע לשלם יותר. לבסוף, לאחר ויכוחים, קיבל התובע רכב עם מערת ניווט חיצונית, נלווית, כאשר המסך שלה בגודל של צג טלפון נייד והמערכת היתה מלאה בבעיות - לא קיבלה פקודות לפי מיקום כללי אלא חייבה כתובת מדויקת. בשל כך התובע ורעיתו פספסו ביקור באתר שתואם מראש, אליו רכשו כרטיסים מבעוד מועד.

5. בנוסף, הרכב שקיבל התובע בסן פרנסיסקו היה רועש עם גיר בעייתי.

6. בשל השתלשלות האירועים האמורה, הוגשה התביעה, במסגרתה דורש התובע, כדלקמן:

השבת סך 566.12$ עבור שדרוג הרכב.

השבת סך של 210$ ששולם עבור מערכת ניווט.

השבת סך של 100$ בגין המתנה ארוכה בשדה התעופה בסן פרנסיסקו.

השבת סך של 500$ בגין הוצאות דלק וכניסה לפארק עצי הסגויאה אשר נמנעה מהתובע בגין הבעיות במערכת הניווט.

השבת סך של 26$ שחויב התובע מבלי שהוא יודע על מה.

פיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין עגמת נפש, הסכנה שבשימוש במערכת ניווט שסיפקה הנתבעת במיוחד בכבישים מהירים ובמחלפים עת סכנה ממשית של תאונה רחיפה מעל ראשי התובע.

7. לכתב התביעה צורפו כתבת עיתון, מסמכי הזמנת הרכב והצעת המחיר, תמונות של מערכת הניווט ושל המסך.

טענות הנתבעת:

8. בפנייתה של מזכירתו של התובע התבקשה הנתבעת להציג הצעת מחיר עבור רכב "אוטומטי, מספיק גדול למזוודות כולל מערכת ניווט, אפשרי רכב גבוה" (הפנייה מיום 26.3.2018 באמצעות אימייל, צורפה כנספח לכתב ההגנה).

לא היתה כל דרישה למערכת ניווט אינטגרלית-מובנית; וממילא אין בידי הנתבעת חבילות הכוללות תוספת זו.

כך גם, בשוברים שנשלחו לתובע (נספח ב' לכתב ההגנה) לא צוין, כי ההזמנה כוללת מכשיר ניווט מובנה.

מכאן, כי הנתבעת סיפקה לתובע את ההזמנה כפי שנדרש ממנה.

9. לגבי טענותיו של התובע באשר לשדרוג הרכב מתוך זמינות מקומית ב"אוויס" ארה"ב, הרי שהתובע עשה זאת על דעת עצמו, ללא קשר למעשיה של הנתבעת ולא מדובר בכך שהרכב שהתחייבה הנתבעת לספק לא היה זמין.

10. באשר לטענותיו של התובע לגבי איכותה של מערכת הניווט, הרי שמדובר בערכת ניווט עדכנית ברכב חדיש ולכן הטענות בדבר הקושי בתפעול המערכת אינן ברורות.

11. בהתייחס לטענותיו של התובע לפגמים ברכב שהוזמן בסן פרנסיסקו טענה הנתבעת, כי לא נטענה על כך כל טענה במהלך או בסיום השכירות ב"אוויס" ארה"ב.

12. לבסוף הדגישה הנתבעת, את חוסר הפרופורציה בין דרישתו של התובע לפיצוי בסך 15,103 ש"ח, כאשר עלות שתי ההשכרות עומדת על סך של 3,521.21 ש"ח.

13. לכתב ההגנה צורפה תכתובת אימייל בה התבקשה הנתבעת להציג הצעת מחיר; והשוברים שסופקו לתובע.

דיון והכרעה:

השאלה הראשונה שעל בית המשפט להידרש לה, היא האם התחייבה הנתבעת לספק לתובע מערכת ניווט אינטגרלית-מובנית בשתי הזמנות הרכבים.

14. לאחר שעיינתי במסמכים שצירפו הצדדים, אני סבורה שהתשובה לשאלה זו שלילית:

ראשית, בכל המסמכים המעידים על תנאי ההתקשרות, מצוינת התחייבות לאספקת מערכת ניווט, ללא התייחסות להיותה מובנית ברכב:

באימייל מיום 26.3.2018 בו התבקשה הנתבעת להציג הצעות מחיר לא התבקשה מערכת מובנית, אלא "מערכת ניווט" (נספח א' לכתב ההגנה).

בהצעת המחיר שנשלחה לתובע ביום 22.4.2018 (צורפה לכתב התביעה) נאמר, כך: "פירוט התוכנית: ... מערכת ניווט GPS".

בשוברים שנשלחו לתובע ביום 24.4.2018 נאמר, כך "Program Includes: GPS NAVIGATION SYSTEM" [כך במקור - י.ש]

כלומר, אין שום תיעוד לכך שסוכם על מערכת ניווט מובנית ברכב.

שנית, לטענת הנתבעת, היא כלל אינה מספקת חבילות הכוללות תוספת של מערכת ניווט מובנית (סעיף 7 לכתב ההגנה; פרוטוקול ע' 5, ש'5-1; 32-30).

במהלך הדיון עמד התובע על כך, כי הוא הזמין טלפונית מערכת מובנית, והדגיש זאת בפני נציגי "אוויס" בשיחותיו הטלפוניות עמם (פרוטוקול, ע' 1, ש'24-28; ע' 2 ש' 19-1), ואולם בדיון לא הוצגה כל ראיה לכך, לא הוזכר שמו של הנציג שעמו התבצעה השיחה ובפני בית המשפט היתה פנייתה של מזכירתו של התובע לקבלת הצעות מחיר בלבד.

אציין, כי בדיון הוגשה על ידי התובע חבילת הצעות מחיר שקיבל מאת הנתבעת, לרבות ליעד אחר (ככל הנראה מדובר בנסיעה קודמת לאיטליה), ובחלק מהצעות המחיר מצוין "כולל מערכת ניווט GPS" ובחלק לאו; כלומר מתוך הצעות מחיר שונות, בחר התובע במודע, לאחר עיון, את ההצעה שהיתה עדיפה עליו.

15. בהסתמך על כל האמור, אני סבורה, כי התובע ביצע הזמנה תוך הסתמכות על הצעת מחיר המציינת כי החבילה כוללת מערכת ניווט תוך הנחה מוטעית, ככל הנראה, שמדובר במערכת מובנית ברכב; מבלי שהדברים באים לידי ביטוי במפורש במסמכי הנתבעת.

16. יצוין, כי בהזמנה הראשונה (באריזונה) סופק לתובע לבסוף רכב הכולל מערכת מובנית (תוך שהוא חויב על השדרוג - אשר הפיצוי בגינו נתבע כרכיב נפרד); ואילו בהזמנה השניה סופקה לו מערכת ניווט אשר מתחברת לרכב.

17. משקבעתי כי לא הוצגה כל ראיה להתחייבותה של התובעת לספק מערכת ניווט מובנית, ומשמצאתי שסופקה לו מערכת ניווט (כפי שהתחייבה הנתבעת), אני דוחה את טענתו של התובע לזכותו להשבת סך של 210$ אשר שולמו כתוספת עבור מערכת הניווט.

השאלה השניה שיש לבחון - האם זכאי התובע להחזר עבור השדרוג שבוצע באריזונה:

18. לטענת התובע, לאחר שנציג הנתבעת אמר לו שאין לו רכב עם מערכת מובנית אלא רק ברכב ברמה גבוהה יותר, הוא אמר שהוא לא מעוניין, ונציג הנתבעת אמר לו שכדאי לו לקחת ושצריכת הדלק היא בערך אותו דבר (פרוטוקול ע' 2, ש' 28-23).

לאחר שחתם התובע על מסך כהה, קיבל פלט של פירוט התשלום (צורף כנספח לכתב התביעה).

מעיון ממושך במסמך זה עולה, כי אמנם הדברים אינם בהירים ופשוטים, הסכום לחיוב אינו מפורט דיו, והמסמך קטוע בחלקו (ויתכן שהוא קטוע בצידו הימני בסריקה שהוגשה לבית המשפט), אך מצוין בצורה מפורשת, כי החיוב עבור השדרוג הינו בסך של 45$ ליום; בתוספת של 100$ כחיוב נוסף (קרוב לוודאי שמדובר בחיוב בגין החזרת הרכב במדינה אחרת, כפי שנטען בכתב התביעה); וכי הסך הכולל לתשלום הוא 666.12$.

כלומר, התובע אישר בחתימתו, באופן מפורש תשלום נוסף בסך 666.12$, עבור שדרוג הרכב.

19. אם כך, איני סבורה, כי יש מקום להשית על הנתבעת חיוב כלשהו, כאשר התובע חתם על מסמכי השדרוג באריזונה, תוך התחייבות לתשלום הסכום הנוסף מרצונו שלו.

בהתאם, אני דוחה את תביעתו של התובע להשבת סכומים בגין השדרוג.

טענותיו של התובע לפיצוי בגין המתנה ארוכה בשדה התעופה בסן פרנסיסקו:

20. טענותיו של התובע בהקשר זה נטענו ללא ביסוס, כאשר לא ברור אם ההמתנה הארוכה היתה כתוצאה מתקלה כלשהי, או בשל התעקשותו של התובע לקבל את הרכב עם מערכת מובנית-אינטגרלית.

כך או כך, לא הובהרו נסיבותיה של ההמתנה; לא ברור מהו העיגון להשתת אחריות על הנתבעת לכך שהתובע נדרש להמתין בסן פרנסיסקו; ולא ברור מקור הדרישה לפיצוי בסך 100$.

על כן אני דוחה את טענותיו של התובע בהקשר זה.

דרישתו של התובע לפיצוי בשל החמצת ביקור בפארק שהוזמן מראש בשל תקלות במערכת הניווט:

21. לא זו בלבד שטענותיו של התובע בהקשר זה נטענו ללא כל ראיה - לא הוצגה הזמנה של הביקור או ראיה לתשלום; אלא שכלל לא ברורה אחריותה של הנתבעת לתקלות שהתרחשו, ככל והתרחשו, במערכת הניווט.

תקלה במערכת ניווט המבוססת על תקשורת לוויינית יכולה להתרחש מסיבות שונות, ועל מנת לחייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לתובע (שממילא לא הוכחו), יש להוכיח, כי לנתבעת אחריות לאותן תקלות.

משלא הובאה כל ראיה - לא לאחריותה של הנתבעת ולא לנזקים שנגרמו, אני דוחה את התביעה לפיצוי בהקשר זה.

דרישתו של התובע להשבת סך של 26$ בהם חויב מבלי שהוא יודע בגין מה מבוצע החיוב:

22. התובע לא הציג את החיוב האמור, וכשנדרש התובע במהלך הדיון להציג את החיוב, השיב, כך:

"אני יכול לצלם ולהעביר. אני חושב שחייבו אותי לא יודע מה זה. אני את התיק הזה שהזמנתי את הרכב יש לי כאן מייל מהמזכירה אצלנו בחברה שאמרתי לה יש לך הזמנה מצורפת ז"א כל הדו שיח שהיה ביני לבין אוויס והזמנה בוצעה רק לאחר שסגרת את כל הפרטים ויותר מזה מציג את המייל של המזכירה בחברה" (פרוטוקול ע' 3, ש' 9-4).

אם כן, לא הוצגה בפניי כל ראיה לחיוב הנוסף, ולא הוצגה תשובה ברורה לגביו. באופן כזה, בית המשפט אינו יכול לפסוק סכום זה לטובת התובע, משלא הובא כל מידע לגבי חיוב זה, ולא הוצגה ראיה לכך שבוצע חיוב עודף בפועל.

ולבסוף - דרישתו של התובע לפיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.

23. משנדחו כל טענותיו של התובע, ומשקבע בית המשפט כי הנתבעת לא הפרה תנאי מתנאי ההזמנה; וכי אין בסיס להטלת אחריות על כתפי הנתבעת בגין הנזקים הנטענים על ידי התובע, אין בידי לקבל את טענותיו של התובע לזכויות לפיצוי כלשהו בגין עוגמת נפש.

סוף דבר:

אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת סך של 550 ש"ח בגין הוצאות הליך זה.

המזכירות תשלח עותק של פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אדר ב' תשע"ט, 21 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.