לפניי תביעה לקבלת פיצויים בגין נזקי גוף, מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968.

רקע וטענות הצדדים בקצרה

התובע יליד 1998, טוען כי נפגע בתאונת עבודה ביום 1.2.2018 (להלן: התאונה). במועדים הרלבנטיים לתאונה התובע הועסק על ידי הנתבעים 1-2 כעוזר טפסן באתר בנייה בקיבוץ קציר. הנתבעת 3 היא המבטחת של הנתבעים 1-2 בפוליסת ביטוח מעבידים.

התובע טוען, כי ביום התאונה, במהלך ביצוע עבודתו, הוא נדרש להעלות לוחות עץ מתחתית בור באתר. לצורך זה, התובע השתמש בסולם שהוצב בתוך הבור בשיפוע. מדובר בסולם לא יציב שאולתר על ידי הנתבעים או מי מטעמם. במהלך העברת הלוחות כאמור, הסולם החליק וזז ממקומו. עקב כך התובע נפל ביחד עם לוחות העץ ונפגע ביד ימין ממסמר שבלט מאחד הלוחות.

לטענת התובע, גרסתו העובדתית אושרה על ידי הנתבעים בטופס בל/211 (טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה).

עוד טען התובע, כי הנתבעים התרשלו בכך שלא דאגו לסולם תקין ולסביבת עבודה בטוחה כפי שמצופה ממעביד סביר.

במישור הנזק, נטען כי התובע נעדר שהה באי כושר עבודה מיום התאונה ועד ליום 1.5.2018. מכאן, ובהינתן שכרו היומי (350 ₪ ליום), התובע עתר לפסיקת פיצוי בסך של 23,100 ₪ בגין הפסדי שכרו לעבר. בגין כאב וסבל, התובע ביקש פיצוי בסך של 40,000 ₪. עוד טען התובע כי יש לפצותו בסך של 20,000 ₪ בגין עזרת צד ג' ובסך של 7,000 ₪ בגין הוצאות רפואית.

הנתבעים טענו כי דין התביעה להידחות. לטענתם, גרסתו העובדתית של התובע נסתרה כליל וחקירה פרטית שנערכה בעניין העלתה כי ביום התאונה כלל לא היה סולם באתר הבנייה, שהיה אך בשלב היסודות. גם במסמכים הרפואיים אין כל רמז לנפילה או החלקה מסולם. יתרה מכך, עד ראיה מסר כי העברת לוחות העץ התבצעה על קרקע יציבה וללא מעורבות של סולם כלשהו. עוד מסר העד, כי במהלך העברת הלוחות התובע אמר כי הוא נדקר ממסמר שהיה נעוץ באחד הלוחות. גם בטופס בל/250 אין כל זכר לעבודה על סולם או נפלה מסולם. לחילופין, הנתבים טענו כי יש להשית על התובע אשם תורם בשיעור 80%.

במישור הנזק, נטען כי התובע נעדר מהעבודה עד ליום 14.4.2018 ולאחר מכן הוא שב לעבוד באופן מלא. עוד טענו, כי בשים לב לפציעה הקלה, תקופת אי הכושר הקצרה, שאלת החבות, תגמולי המל"ל ששולמו עקב התאונה וגובה שכרו החודשי ערב התאונה (כ- 5,680 ₪ לחודש), דומה כי התביעה נבלעת ודינה להידחות. הנתבעים סבורים כי הפשרה המתאימה במקרה דנן היא דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

הכרעה

הצדדים הסמיכוני לפסוק לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, לשלם לתובע סך של 17,000 ₪ בצירוף סך של 3,481 ₪ בגין שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ), וכן בצירוף סך של 704 ₪ בגין האגרה ששולמה.

הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות סיום התיק, אני מורה על מתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.