1. בפני מונחת בקשה לתיקון כתב תביעה מטעם התובעת.

רקע:

2. התובעת, עמותה רשומה בישראל שמייצגת ומטפלת בנושאים הנוגעים למהנדסים ואדריכלים עצמאיים, הגישה תביעה כנגד הנתבעת, לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים, במסגרתה ביקשה להצהיר כי הזכויות במבנה ברחוב דיזינגוף 200 בתל אביב הידוע כחלקה 17 בגוש 6954 המכונה "בית המהנדס" (להלן: "בית המהנדס"), הינן בבעלות משותפת לה ולנתבעת. לחילופין, ביקשה להצהיר כי לתובעת זכות שימוש יחסית בבית המהנדס.

3. הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו עתרה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות; חוסר סמכות עניינית; אי תשלום אגרה; היות התביעה אינה מתאימה לסעד הצהרתי ומחמת כל נימוק אחר לפי שיקול דעת בית המשפט (תקנה 101(א)(3) לתקסד"א). יודגש כי לא מונחת כיום בפני בית המשפט בקשה לסילוק התובענה מחמת היעדר עילה.

4. התובעת טענה, כי בשנת ביוני 1985, נוסח הסכם שנועד להקים הן את התובעת והן את הנתבעת, כאשר לכתחילה פעלו שתיהן במסגרת עמותה עות'מנית אחת. לאחר הפיצול המשיכה הנתבעת להיות קשורה במערכת הסכמית עם עיריית תל אביב בכל הנוגע להחזקת בית המהנדס בתל אביב, כאשר לתובעת ניתנה זכות להחזיק בחלק ממנו, במסגרת מערכת הסכמי שכירות. התובעת טוענת כי הנתבעת התחייבה כי כאשר תגיע להסכמה סופית עם עיריית תל אביב באשר לזכויותיה בנכס, היינו בית המהנדס, תקבל התובעת גם היא באופן יחסי חלק מהזכויות הללו. התובעת טענה כי נודע לה שהנתבעת הגיעה או עתידה להגיע לכלל הסכם עם עיריית תל אביב ולכן טענה לקיומן של זכויות בעלות בחלק מהנכס.

5. התובעת הגישה כתב תשובה וביום 12.02.2019 התקיים דיון בבית המשפט במהלכו העלה ב"כ התובעת טיעונים משפטיים ועובדתיים אשר לא הועלו במסגרת כתב התביעה וכתב התשובה.

לאחר שבית המשפט הצביע בפני התובעת על כך, שכתב התביעה איננו מכיל תשתית עובדתית ומשפטית מספקת ומפורטת לגילוי עילת תביעה, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב תביעה, היא הבקשה המונחת לפני.

טענות הצדדים:

6. במסגרת בקשתה, מבקשת התובעת לתקן את כתב התביעה מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), במספר סוגיות עובדתיות (ראה סעיף 3 לבקשה לתיקון כתב תביעה), בין היתר:

(1) תיקון הסעד המבוקש מזכויות בעלות לזכויות יחסיות בחכירת משנה ו/או בר רשות בלתי הדירה, על בסיס החזקה בפועל.

(2) הבהרת הטענות העובדתיות המהוות את עילת התביעה והשאלות שבמחלוקת, בעיקר בנוגע למערכת ההסכמים וההסכמות הנטענות.

7. טוענת התובעת כי היות וההליך מצוי בשלב התחלתי ובו התקיים דיון קדם משפט אחד בלבד, לא ייגרם נזק כתוצאה מתיקון כתב התביעה.

בבקשה מפנה הפנה לפסיקה לפיה הגישה בכל הנוגע לשאלת תיקון כתב התביעה הינה גישה ליברלית, ובהתאם נטען כי יש לאפשר את התיקון המבוקש.

8. הנתבעת הגישה תשובה מפורטת לבקשה, במסגרתה ביקשה למחוק את הבקשה לתיקון כתב תביעה ולחילופין לדחותה לגופה.

9. הנתבעת מנמקת את התנגדותה בכך שהבקשה הוגשה לצורך עיכוב הליכים בתביעה בסדר דין מקוצר לפינוי מושכר, אשר מתנהלת בין הצדדים בבית המשפט השלום בתל אביב, בקשה לבית המהנדס.

10. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא נימקה את בקשתה עובדתית ו/או משפטית, לא פירטה את התיקונים המבוקשים באופן שניתן יהיה להתייחס אליו ולא צירפה תצהיר שעונה על דרישות התקנות בשל היות האמור בו עדות מפי השמועה.

11. על טענות אלו מוסיפה המבקשת, כי אמנם גישה בתי המשפט לתיקון כתב הטענות היא אמנם ליברלית אך אינה ניתנת כחותמת גומי, אלא לאחר בדיקת נימוקי הבקשה לאור התקנות והפסיקה הרלוונטית.

12. בכתב התשובה לתגובה, מפנה התובעת אל נספח ב' לבקשה לתיקון, עותק של כתב התביעה המתוקן עם סימון השינויים ומפרטת את עיקר התיקונים המבוקשים.

13. עוד חוזרת התובעת בכתב התשובה על טענתה לגבי גישתם הליברלית של בתי המשפט לעניין תיקון כתב תביעה, ומבהירה כי הבקשה לתיקון הוגשה בעקבות הערות בית המשפט בדיון מיום 12.02.2019 ולא לצורך הארכת הדיונים, לא בהליך זה ולא בהליך בבית משפט השלום.

14. בפרק ג.1. לתשובת התובעת לתגובת הנתבעת לבקשה, מעלה התובעת טענה לפיה החלק היחסי מתוך כלל השטח שהיא זכאית לטענתה לעשות בו שימוש כשוכרת משנה או כברת רשות בלתי הדירה, אינו עומד על כ-15%, אלא על כ-25% מכלל השטח שהועמד לטובת הנתבעת, וזאת בעקבות התפתחות שחלה, לטענתה, מול עיריית תל אביב בקשר עם חיובי ארנונה והיטלי שמירה.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית;

15. סמכות בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקסד"א, שלפיה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

16. בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה נקטה הפסיקה בגישה ליברלית (ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 755)). אולן, לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה, שכן עליו להביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים (רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). על אלו נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי; השלב בו מוגשת הבקשה; האפשרות פן ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הוגשה התביעה במועדה ולא במסגרת תיקון. כך גם לא יתיר בית המשפט תיקון של כתב הטענות שאין תועלת בצידו, כגון שהתיקון אינו מראה עילה (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה(1) 1585 (1951)). כל אלו מהווים שיקולים מנחים ככל שמדובר בתקנה 92 לתקסד"א, וכמובן יחבור אליהם תמיד השכל הישר. עיין לעניין זה גם בספרו של גורן, 'סוגיות בסדר דין אזרחי', מהדורה 11 (2013) בעמ' 349-350.

17. זאת ועוד, במרכז הדיון, בבקשה למתן רשות תיקון, תעמוד השאלה אם בלעדי התיקון לא תעלה אותה פלוגתא שהיא באמת סלע המחלוקת, על שולחן הדיונים (ועל כך ראו כבוד המלומד י. זוסמן לעיל, עמ' 339). חשוב לציין כי רשות לתקן יכול שתינתן לגבי עניין שבעובדה, ויכול שתינתן לגבי טענת חוק (ועל כך ראו למשל, ע"א 351/61 זדרוייביץ נ. "חרות בע"מ פ"ד טז (1) 481).

מן הכלל אל הפרט;

18. בעניינו – תביעת המבקשת מבוססת על הסכם משנת 1985 ועל הסכמות, שלטענתה, ניתנו לאחריו ואשר מקנות לתובעת זכויות יחסיות בנכס, כשטוענת המבקשת שהסתמכה על הסכמות אלו ופעלה בהתאם להן ואילו הנתבעת מצידה חזרה בה מהסכמות אלו.

19. לאחר שעיינתי בכתב התביעה המתוקן, אני סבורה שאין בין נוסחו המוצע של כתב התביעה המתוקן לבין זה של כתב התביעה המקורי הבדלים ענייניים ומהותיים בטיעונים העובדתיים. יחד עם זאת, התובעת מבקשת לשנות את הסעד ומרחיבה את הטיעונים שלטעמה מזכים אותה בסעד זה, וזאת לאחר שהובהר לה שהמסכת העובדתית המוצגת על ידה לא מקנה את הסעד שהתבקש בכתב התביעה המקורי – בעלות.

20. בכתב התביעה המתוקן, הורחבו הטיעונים לעניין ההבנות וההסכמות בעל פה עם הנתבעת. עוד טוענת התובעת כי טענות הנתבעת בהליכים המתנהלים בין הצדדים ובתכתובות שצורפו לכתב התביעה עומדות בסתירה להבנות שהיו בין הצדדים לאורך השנים. לטענתה יש בכך לטענתה כדי להעיד על חוסר תום לב הנתבעת.

21. לעניין חתימתה על הסכמי השכירות לאורך השנים אשר הגדירו את התובעת כשוכרת, טוענת התובעת כי הדבר נעשה בכפוף להבנות בין הצדדים שעם הסדרת המחלוקת מול עיריית תל אביב בנוגע לבית המהנדס, תהיה זכאית התובעת לאותן זכויות שתקבל הנתבעת (ס' 28 לכתב התביעה המתוקן).

22. בשלב הבקשה לתיקון כתב התביעה אין ביהמ"ש נדרש לאפשרות הוכחתה של התביעה. אפילו אפשרות ההוכחה קלושה יש לאפשר תיקון, ואין לדחות בקשה לתיקון כתב תביעה משום קושי ונטל ההוכחה הרובץ על התובע. אני סבורה כי התיקון מבוקש על מנת לבסס את טענת התובעת להסכמות והבנות שבעל פה בינה לבין הנתבעת והוא מגלה עילה לכאורית, אף אם לא פשוטה להוכחה, והוא נדרש על מנת "שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

23. יובהר, במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, בית המשפט אינו בוחן את חוזקן של הטענות שמבקשת התובעת להוסיף ואינו דן בהן לגופן, אלא רק בוחן האם מדובר בטענות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

24. במקרה שלפניי סוגיית הכוונה, ההבנות וההסכמות של הנתבעת הינה סוגיה רלוונטית ומהותית להליך זה לשם בירור זכויות התובעת בנכס.

25. לעניין טענת הנתבעים כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי, אציין כי הבקשה לתיקון אינה נגועה בשיהוי שכן הוגשה בטרם הסתיים שלב קדם המשפט, ויפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.1.15):

"ניתן לסכם ולומר כי שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי הינו רחב, וכי הגישה שבה נוקטים בתי המשפט ביחס לבקשות תיקון הינה גישה ליברלית ככלל. עם זאת, כל השיקולים שנמנו לעיל – תום הלב, השיהוי, הפגיעה הפוטנציאלית בהגנתו של הצד שכנגד והשיקול הציבורי-מערכתי – שניתן להגדירם כרכיבים שונים של "המשחק ההוגן" [כדברי השופט א' רובינשטיין בעניין מרקט-פלייס בפסקה ט"ו], תומכים במסקנה כי יש לבחון בקפידה את מועד הגשת הבקשה על פני ציר הזמן של ההליך המשפטי. דהיינו, ככל שבקשת התיקון מוגשת בשלב מאוחר יותר של ההליך, כך נטיית בית המשפט תהיה לדחותה: אין דינה של בקשה המוגשת בשלב מוקדם מאד של ההליך, לאחר הגשת כתבי הטענות המרכזיים אך בטרם התקיימו ישיבות כלשהן לפני בית המשפט, כדינה של בקשה המוגשת לאחר שהסתיים שלב קדם המשפט, על כל הכרוך בו; ואין דינה של בקשה המוגשת לאחר סיום שלב קדם המשפט כדינה של בקשה המוגשת לאחר שהתקיימו ישיבות הוכחות, ועל אחת כמה וכמה אם הסתיים שלב ההוכחות כולו [ראו למשל: עניין טרכטנברג]; ולבסוף, אין דינה של בקשה המוגשת בטרם ניתנה החלטה מהותית או פסק דין חלקי בתיק כדינה של בקשה המוגשת לאחר מכן [ראו למשל: עניין מרקט-פלייס]. והכל, כמובן, במסגרת שיקול דעתו הרחב של בית המשפט, ובכפוף להפעלת שכל ישר והיגיון בריא בשים לב לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה."

26. לעניין טענות הנתבעת בקשר עם תצהיר נציג התובעת, אפנה לתקנה 521 לתקסד"א, שמכוחה ניתן להגיש תצהיר "לפי מיטב אמונתו":

"תצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא, אלא שבבקשות ביניים רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך."

סוף דבר :

27. לאור האמור, הגם שאין להקל ראש בטענות הנתבעים ביחס למידת סיכויי התביעה ובאשר לטענותיהם המקדמיות אשר מקומן לידון במסגרת ניהול ההליך ומשלא הוגשה בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה, הרי משעה שהעמידו התובעים טענותיהם במסגרת נוסח כתב התביעה שצורף לבקשה לתיקון כתב תביעה, אשר שוכנעתי כי יעמיד לדיון את השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים, בהתחשב בשלב המקדמי בו הוגשה הבקשה, על יסוד העובדה כי לא מצאתי שהגנתה של הנתבעת תקופח ממתן היתר לתקן התביעה, ובשים לב לרציונל המלווה את ההלכה הפסוקה באשר לליברליות הנוהגת בבקשות לתיקון כתב תביעה - מצאתי להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

28. בשל הצורך בתיקון כתבי הטענות, תשלם התובעת לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום כתנאי למתן היתר לתיקון כתב התביעה.

29. התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן בתוך 20 יום ממועד תשלום ההוצאות, הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 60 יום בהתאם לתקנות. לאור כך מועד הדיון שנקבע אינו רלוונטי, והצדדים יגישו מועדים מתואמים לאחר שישלימו את הליכי הגילוי וזאת בתוך 30 יום מהגשת כתב הטענות האחרון. המזכירות תקבע תז"פ ליום 6.9.19.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ט, 20 מאי 2019, בהעדר הצדדים.