1. לפני בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על ידי הבורר עו"ד ג'מיל נעאמנה (להלן: "הבורר") ביום 28.08.2018 (להלן: "פסק הבוררות") וכמו כן מבוקש לבטל חלק מפסק הבוררות, ויוקדם ויודגש כי הסעדים המבוקשים בבקשה אינם יכולים לעמוד זה בצד זה ובדיון שהתקיים בפני התברר כי למעשה מדובר בבקשה לביטול חלקי של פסק הבוררות והכל כפי שיפורט להלן.

רקע עובדתי

2. המבקשת- משרד עו"ד דלאשה האשם והעומד בראשה עו"ד האשם דלאשה (להלן: "עו"ד דלאשה") העניקו שירותים משפטיים למשיבים בתאריכים שונים ובין הצדדים התעורר סכסוך בשאלות שכר טרחה וכמפורט בבקשה נעשו ניסיונות על ידי הצדדים להביא את הסכסוך שביניהם להכרעה בפני בורר ובאחד הניסיונות מונה הבורר, אך הלה הודיע שהוא מבקש להימנע מניהול הבוררות.

3. לאחר שניסיונות נוספים למינוי בורר לא צלחו, הוסכם בין הצדדים כי על אף העובדה שהבורר הינו אחיו של המשיב 3, תיערך פנייה משותפת לעריכת הבוררות בפני הבורר ובין הצדדים נחתם הסכם בוררות ביום 05.04.2018 (להלן: "הסכם הבוררות")

4. בהסכם הבוררות (נספח יא לבקשה) הוסכם בין הצדדים "למסור את ההכרעה בחילוקי הדעות שביניהם להכרעתו של בורר דן יחיד עו"ד ג'מיל נעאמנה מכפר עראבה" ובהסכם אף צוין כי ידוע לעו"ד דלאשה שהבורר הינו כאמור אחיו של המשיב 3 ובכל זאת הוא מבקש כי עו"ד נעאמנה ישמש כבורר.

5. בהמשך להסכם הבוררות העביר עו"ד דלאשה לבורר את העתק כתב התביעה ושבו תבעה המבקשת מהמשיבים סך של 241,754 ₪, ושבו פורטו עילות התביעה של המבקשת ובין היתר צוין כי למבקשת תביעה כנגד המשיבה 2 בגין טיפולה של המבקשת בתביעה כנגד המועצה המקומית כעבייה- טבאש- חג'ג'רה (להלן: "המועצה") וכנגד חברה נוספת- "כרמים בעמק יזום והשקעות בע"מ" (להלן: "כרמים") (התביעה אשר נוהלה על ידי המבקשת תיקרא (להלן: "תביעת המועצה").

6. כפי שפורט בכתב התביעה, המבקשת ניהלה במסגרת תביעת המועצה הליכים בבית משפט השלום בטבריה, וכן הליכים כנגד המפרק של חברת כרמים ובסיכומו של דבר ניתן פסק דין לטובת המשיבה 2 אשר קיבל את תביעתה במלואה ועו"ד דלאשה הגיש לביצוע את פסק הדין במסגרת תיק הוצל"פ 503640-12-14 (להלן: "תיק ההוצל"פ") ולטענת המבקשת במסגרת תיק ההוצל"פ נפסק לטובת המשיבה 2 שכ"ט עו"ד (א ו-ב) בסך כולל של 160,611 ₪ .

7. על פי טענת המבקשת בנובמבר 2015 או בסמוך לכך העביר המשיב 3 ללא רשותה של המבקשת את הטיפול בתיק ההוצל"פ לעו"ד אחר, ובסיכומו של דבר הושגה הסכמה שלפיה עו"ד נעאמנה- הבורר יטפל בתיק ההוצל"פ (ללא כל קשר לתפקידו כבורר) והמבקשת ועו"ד נעאמנה- הבורר יחלקו שווה בשווה בשכ"ט שיתקבל במסגרת תיק ההוצל"פ.

8. לכתב תביעתה צירפה המבקשת העתק חשבון עסקה על סך 154,913 ₪ בגין יתרת הוצאות ושכ"ט בתיק תביעת המועצה.

9. לאחר הגשת כתב התביעה, העביר הבורר למבקשת את תגובת המשיבה 2 לכתב התביעה שבה צוין "הטיפול בתיק מועצה מקומית כעבייה הועבר לעו"ד ג'מיל נעאמנה ואין לפהמי (המשיב 3 ש.מ.) שום קשר עם דלאשה בתיק זה וידוע לפהמי כי האשם מתחשבן עם ג'מיל בתיק זה בגין כל תקבול בתיק", והבורר ביקש את התייחסותה של המבקשת לנטען בכתב ההגנה של המשיבים ואכן עו"ד דלאשה הודיע לבורר כי: "התביעה שלי הוגשה לבוררים שקדמו לכבודך לפני העברת התיק נגד מ.מ. כעבייה אליך ולפני הסידור שהונהג ביני ובינך ועל כן אבקש לבטל את כל התביעה שלי ביחס לשכר טירחה עבור הטיפול בתביעה נגד מ.מ. כעבייה".

10. מכתבו של עו"ד דלאשה נשלח ביום 16.08.2018 וכבר ביום 28.08.2018 ניתן פסק הבוררות שבו חייב הבורר את המשיבים לשלם למבקשת מספר סכומים שהצטברו לסך כולל של 156,421 ₪ כשמתוך סכום זה סך של 77,456 ₪ (כולל מע"מ) הינו שכ"ט המגיע על פי קביעת הבורר למבקשת בגין הטיפול בתביעת המועצה ויודגש כי הבורר ציין כי הוא מקבל את גרסת התובעת ביחס לתביעת המועצה, והוא פוסק לה "את החלק המגיע לה (מחצית) מתוך הסך של 154,918 ₪ קרי סך של 77,456 ₪ כולל מע"מ".

11. ואולם כנגד הסכום שאותו קבע הבורר כמגיע למבקשת בגין שכ"ט, קבע הבורר כי "שוכנעתי כי הנתבעים שילמו עד כה בתיק של מועצה מקומית כעבייה את הסכומים הבאים:... ובסך הכל 150,705 ₪" ובהתאם קיזז הבורר מסך הסכום המגיע למבקשת את הסך ששולם בתביעת המועצה ובהתאם קבע כי יתרת הסכום המגיע למבקשת עומד על סך של 5,716 ₪.

12. להשלמת התמונה יצוין כי אין חולק על כך שלא התקיים דיון כלשהו בפני הבורר, וכי למעט כתב התביעה, כתב ההגנה, ותגובת המבקשת לכתב ההגנה לא הומצאו לבורר מסמכים נוספים.

טענות המבקשת

13. במסגרת הבקשה, מעלה המבקשת טענות שונות כנגד פסק הבוררות, ואולם יודגש כי המבקשת מסכימה לסכום אותו קבע הבורר כסכום המגיע למבקשת ( 156,421 ₪) ובפועל טענותיה מתמקדות בקיזוז הסכומים שביצע הבורר ובעניין זה נטען כי לא היה מקום להתייחסות הבורר לסכומים אשר שולמו במסגרת ההתחשבנות שבין המבקשת לבין הבורר עצמו וכי אף המשיבים טענו בכתב הגנתם כי אין להם קשר למבקשת בעניין תביעת המועצה וכי כל ההתחשבנות בתיק זה מתבצעת בין הבורר ובין המבקשת.

כמו כן נטען כי פסק הבוררות לא ניתן במועד עליו סוכם בין הצדדים ולא ניתנה הסכמתם להארכת מועד וכמו כן, הבורר לא נתן הזדמנות למבקשת להביא את טענותיה בפני הבורר בכל הנוגע לסכומים אשר שולמו למבקשת על ידי הבורר עצמו במסגרת תביעת המועצה, ובנוסף הועלו טענות של המבקשת המתייחסות לעובדה שהבורר קיבל מחצית מהשכ"ט המגיע בגין תביעת המועצה וזאת לטענתה מבלי שעשה דבר במהלך ניהול ההליכים נגד המועצה.

14. בנוסף נטען כי לאחר הגשת כתב התביעה לא התקבלה במשך זמן רב תגובת המשיבים, וביום 15.08.2018 התקיימה שיחה בין הבורר ועו"ד דלאשה ובה הודיע הבורר כי המשיב 3 נקלע לקשיים כספיים והבורר מבקש לנסות ולגבש הצעת פשרה בתיק, ולטענת עו"ד דלאשה הוא ביקש כי יינתן פסק בוררות אך הוא הסכים לכך שהוא לא יוכל לפעול למימוש פסק הבוררות כל עוד הבורר לא יאשר זאת, ובעקבות דרישה זו נטען כי הבורר טרק את הטלפון בפני עו"ד דלאשה וכל נסיונותיו לשוחח לאחר מכן עם הבורר לא עלו יפה, ואף פנייה שביצע עו"ד דלאשה באמצעות צד ג' לבורר שבה ביקש מהבורר להפסיק את ניהול הבוררות אם הוא סבור שהוא מצוי בניגוד עניינים, לא נענתה ובמקומה ניתן כאמור פסק הבוררות.

15. לאור כל התשתית העובדתית האמורה לעיל, נטען כי הבורר נהג באופן שאינו הולם את מעמדו כבורר וכי קיימת עילה לביטול פסק הבוררות מחמת חוסר סמכות, אי מתן הזדמנות למבקשת להביא טענותיה, אי הכרעה באחד הנושאים שנמסרו לסמכות הבורר, ומתן פסק הבוררות לאחר שעברה התקופה לנתינתו.

16. להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת הדיון בפני הבהיר עו"ד דלאשה כי בניגוד למה שנכתב בבקשה, הוא מסכים לכך שבצד ביטול הקיזוז שביצע הבורר יבוטל גם החיוב שנזקף לזכות המבקשת בגין תביעת המועצה, ובעניין זה טען עו"ד דלאשה כי ביום 14.08.2018, כ 10-12 יום לפני המועד שבו ניתן פסק הבוררות, העביר לו הבורר סך של 66,450 ₪ להשלמת שכ"ט המגיע בגין תביעת המועצה והבורר לא אמר לו דבר על כך שלעמדתו מדובר בתשלום כספים ביתר, אשר אמורים להתקזז מתביעות אחרות של המבקשת כנגד המשיבים, וכי לאחר התשלום האמור נסגר תיק ההוצל"פ שהתנהל כנגד המועצה, כך שתשלום זה סיים את ההתחשבנות בין המבקשת ובין הבורר בכל הנוגע לתביעת המועצה ובהתאם לא היה מקום להתייחסות לסוגיה זו בפסק הבוררות.

טענות המשיבים

17. המשיבים טוענים כי יש לדחות על הסף את הבקשה מחמת איחור בהגשתה, ולגופו של עניין טוענים המשיבים כי עו"ד נעאמנה מונה על פי הסכם הבוררות להכריע בכל הסכסוכים שבין הצדדים וניתנה לו סמכות הכרעה נרחבת מבלי שהוא יידרש לנמק את פסיקתו ומבלי שיהיה קשור לדין המהותי ו/או לסדרי הדין והראיות הנהוגים בבית משפט. כמו כן נטען כי עו"ד דלאשה עצמו הסמיך את הבורר לתת החלטה "על פי ראות עיניו ושיקול דעתו" .

18. לגופו של עניין, טוענים המשיבים כי יש לדחות את כל טענות המבקשת המתייחסות לשיחות טלפון שנוהלו בין הבורר ובין המבקשת ללא ידיעת המשיבים וכי כל טענה בנושא זה היתה צריכה להיות מועלית בטרם ניתן פסק הבוררות.

19. בנוסף נטען כי הבורר פעל כדין ובהתאם לסעיף 11 להסכם הבוררות, שבו נקבעה סמכותו הרחבה של הבורר, ולטענת המשיבים הם עצמם טענו בכתב ההגנה כי המבקשת מקבלת כספים במישרין מהבורר ובנסיבות אלה היה מחויב הבורר לצין מהם הסכומים שהוא שילם על חשבון אותו תיק.

20. בנוסף נטען כי הבורר פעל במסגרת סמכותו כפי שנקבעה בהסכם הבוררות וכי לא הועלתה טענה לחוסר סמכות לאורך כל הליך הבוררות והטענה אינה מפורטת, וכמו כן נטען כי למבקשת ניתנה האפשרות להמציא לבורר את כל טענותיה, והיא אכן עשתה כן, וכן נטען כי הבורר הכריע בכל הסוגיות שהועברו להכרעתו, וכן נטען כי לא חלף המועד למתן פסק הבוררות.

21. בנוסף טוענים המשיבים כי לא ברורה בקשת המבקשת לביטול חלק מפסק הבוררות המתייחס לקיזוז הכספים וזאת כאשר המבקשת עצמה מאשרת את הסכום הכולל שקבע הבורר לזכותה, ובכך יש ראיה לחוסר תום ליבה של המבקשת המעלה טענות לפגמים ביכולת השפיטה של הבורר רק כאשר מדובר בקיזוז כספים ששולמו לה ומצד שני, פסק דינו של הבורר מקובל עליה כאשר מדובר בפסיקת סכומים לטובתה.

22. בנוסף טענו המשיבים כי כל טענותיה של המבקשת כנגד הבורר ביחס לחלוקת כספי שכ"ט בין הבורר ובינה בתביעת המועצה, אין מקומם בהליך זה, ועל המבקשת להעלות טענות אלו במישרין כלפי הבורר.

23. עוד יצוין כי בדיון שהתקיים בפני הדגיש ב"כ המשיבים כי כל הנתונים ביחס לקשר המשפחתי של הבורר למשיב 3 היו ידועים היטב למבקשת ולעו"ד דלאשה ואין מקום להעלות טענות בעניין זה כיום, ובאשר לשאלת הסמכות, נטען כי על פי הסכם הבוררות הוקנתה לבורר סמכות רחבה ביותר להכריע בכל הסכסוכים שבין הצדדים, וזאת על מנת לסיים את המחלוקת בין הצדדים ובמסגרת סמכות זו היה הבורר רשאי גם לדחות בקשה של הצדדים שלא לדון במחלוקת לעניין תביעת המועצה וזאת באם סבר כי נדרשת הכרעה גם במחלוקת זו על מנת לסיים את הסכסוך בין הצדדים.

24. בנוסף נטען כי גם אם יסבור בית המשפט כי הבורר חרג מסמכותו עדין לא נגרם במקרה זה עיוות דין ולפיכך ובהתאם לסעיף 26 לחוק הבוררות, יש להשאיר את פסק הבוררות בתוקפו.

דיון והכרעה

25. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל, וכי יש להורות על ביטול כל קביעותיו של הבורר בפסק הבוררות שעניינן תביעת המועצה, וביחס לחלק זה בפסק הבוררות מתקיימת עילת ביטול על פי סעיף 24(3) לחוק הבוררות התשכ"ח-1968 (להלן:"חוק הבוררות") הקובע קיומה של עילת ביטול לפסק בוררות במקרה שבו "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

26. כפי שעלה מטיעוני הצדדים ומכתבי הטענות שהוגשו לבורר, אין למעשה מחלוקת על כך שניתנה לבורר מצד שני הצדדים הודעה שלפיה לא קיימת מחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לשכ"ט המגיע למבקשת בגין תביעת המועצה.

27. המשיבים כאמור טענו בכתב ההגנה כי אין כל קשר בין המשיבים למבקשת בכל הנוגע לשכ"ט בתביעת המועצה, וכי ההתחשבנות ביחס לתיק זה הינה בין המבקשת והבורר שאליו כאמור הועבר הטיפול בתיק, ועו"ד דלאשה הודיע בשם המבקשת כי היא מוותרת על כל תביעותיה כנגד המשיבים בתביעת המועצה וכי הנושא מטופל במסגרת ההסדר שבין המבקשת לבורר.

28. בנסיבות אלו, לא יכולה להיות מחלוקת על כך שעל פי כתבי הטענות והמסמכים שהומצאו לבורר היתה קיימת הסכמה בפועל בין הצדדים על כך שהבורר אינו נדרש לדון בסוגיה זו.

29. ב"כ המשיבים טען בפני כי סמכותו של הבורר צריכה להיקבע על פי הסכם הבוררות ולאור הסמכות הרחבה שהוקנתה לבורר לדון בכל המחלוקות הקיימות בין הצדדים, ויותר מכך לאור הסמכות שהוקנתה לבורר בסעיף 11 להסכם הבוררות לפעול "בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שלפניו" הבורר היה מוסמך לדון גם במחלוקת הנוגעת לתביעת המועצה ואף היה רשאי להתעלם מהודעות הצדדים בעניין.

30. אינני מקבל טענה זו של ב"כ המשיבים. יוקדם ויצוין כי כפי שנקבע לא אחת בפסיקה: "הדעות בפסיקה חלוקות בשאלה כיצד נבחנת חריגה של הבורר מסמכות- האם בהסתמך על מה שהוגדר בהסכם הבוררות או שמא בהסתמך על מה שהוגדר בכתבי הטענות..." רע"א 9114/16 משה טיסונה נ' אבי כהן (26.03.2017, פסקה 26 והאסמכתאות המפורטות שם), והשאלה טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון.

31. במקרה שלפנינו, גם אם נאמץ את העמדה שלפיה סמכותו של הבורר נקבעת על פי הסכם הבוררות עדיין אני סבור כי הבורר חרג במקרה זה מהסמכות שהקנו לו הצדדים.

32. ובמה דברים אמורים?- כאמור במבוא להסכם הבוררות, הצדדים מסרו להכרעתו של הבורר "את ההכרעה בחילוקי הדעות שביניהם...", ובמקרה שבפנינו נתנו על ידי שני הצדדים הודעות ברורות שלפיהן נושא תביעת המועצה אינו מצוי במחלוקת ביניהם, ולפיכך הבורר לא היה רשאי להידרש לנושא זה אשר אומנם נכלל בתחילה בכתב התביעה של המבקשת אך בפועל לא הועבר להכרעתו של הבורר וזאת כפי שעלה מכתב ההגנה של המשיבים ומתגובת המבקשת.

33. זאת ועוד וכפי שציטטנו לעיל, הבורר היה לכל היותר מוסמך להכריע "על פי חומר שלפניו.." ואולם בפועל, הבורר במקרה זה ביסס את קביעותיו בשאלת הסכום שיש לקזז מתביעות המבקשת, בגין תשלומים ששולמו למבקשת במסגרת תביעת המועצה, על ראיות ונתונים שהצדדים לא הציגו כלל בפניו, לא ניתנה להם אפשרות להתייחס לנתונים אלו, ומקורם הוא במערכת היחסים העסקית הנפרדת הקיימת בין הבורר לבין המבקשת.

34. בנסיבות אלה, ואף בהתאם להסכם הבוררות, חרג הבורר מהסמכויות שהוקנו לו, ובהתאם דין כל קביעותיו ביחס לתביעות המועצה להתבטל.

35. בנוסף לחריגת הבורר מסמכותו, התקיימה לעמדתי ביחס לקביעתו של הבורר בדבר הקיזוז שיש לקזז מתביעות המבקשת עילת ביטול נוספת, וכפי שעלה מהטיעונים בפניי, הבורר הורה על קיזוז סך של 150,000 ₪ מתוך הסכומים המגיעים למבקשת וזאת מבלי שהתקיים בפניו דיון כלשהו, מבלי שהמשיבים טענו כלל כי יש לקזז סכום כלשהו מתביעות המבקשת, ומבלי שניתנה על ידו אפשרות כלשהי למבקשת להציג טענותיה ביחס לסכום שנדרש לקזז מתביעתה אם בכלל בגין תשלומים ששולמו לה בתביעת המועצה, ובנסיבות אלה "לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו", ובהתאם מתקיימת עילת ביטול גם על פי סעיף 24(4) לחוק הבוררות.

36. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה גם את טענת המשיבים שלפיה גם אם התקיימה עילת ביטול, בפועל לא נגרם עיוות דין למבקשת, ומטעם זה יש לדחות את הבקשה, ואני סבור כי במקרה זה קיים פגם חמור בפסק הבוררות אשר מחייב את ביטול קביעותיו של הבורר ביחס לתביעת המועצה, וזאת בשל השימוש שעשה הבורר מכוח סמכותו כבורר לצורך קביעת קביעות עובדתיות הנוגעות למערכת היחסים העסקית האישית שבינו ובין המבקשת, תוך שימוש בראיות ובנתונים שמצויים בידיו מחוץ למסגרת הבוררות ותוך שלילת זכות הטיעון מהמבקשת ביחס לנתונים אלה, ומכלול עובדות אלו יוצרים עיוות דין של ממש כלפי המבקשת המצדיק כאמור ביטול חלקי של פסק הבוררות.

37. בטרם סיום, אציין כי אין ממש בטענת המשיבה בדבר איחור של המבקשת בהגשת בקשתה, וטענת המשיבים לפיה ימי הפגרה נמנים במניין המועדים הקבועים בחוק הבוררות, נדחתה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 5617/09 יעקוב פורוש ואח' נ' חווה דייטש (גרליץ) ואח' (26.10.2010), שם נקבע כי "סיכומם של דברים הוא, כי תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי חלה גם על לוח הזמנים הקבוע בסעיף 27 לחוק הבוררות" (פסקה 20), ובהתאם ובשים לב לכך שפסק הבוררות ניתן במהלך פגרת בתי המשפט, המבקשת לא אחרה בהגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות.

38. התלבטתי אם לאור הנסיבות שהועלו בפניי, אין מקום לביטול מלא של פסק הבוררות ואולם מאחר וסעד זה לא נתבקש על ידי מי מהצדדים, אני מורה על קבלת בקשת המבקשת ובהתאם להבהרה שהבהיר עו"ד דלאשה בדיון שבפניי שלפיה הוא אינו מבקש לקבל את הסכום שנפסק לטובת המבקשת בפסק הבוררות בקשר עם תביעת המועצה, וכי כל תביעותיו בנושא זה כוסו באמצעות הכספים שהעביר לו הבורר במסגרת ההתחשבנות שביניהם, אני מורה על ביטול סעיפים 3(ה) ו- 4 לפסק הבוררות כך שמסכום הכספים המגיעים למבקשת על פי פסק הבוררות יופחת סך של 77,456 ₪ (כולל מע"מ), וכן יבוטל הקיזוז בסך של 150,705 ₪ שקוזז מהכספים המגיעים למבקשת.

39. ביתר קביעותיו של הבורר לא יחול שינוי, ובהתאם הסכום שנדרשים המשיבים לשלם למבקשת על פי פסק הבוררות, יועמד על סך של 78,965 ₪ (כולל מע"מ), וסכום זה יבוא במקום הסכום המצוין בסעיף 6 לפסק הבוררות.

40. מכוח סמכותי על פי סעיף 23 לחוק הבוררות, אני מורה על אישור פסק הבוררות, בכפוף לאמור בסעיף 39 לעיל, ותוקף פסק הבוררות כפי ששונה לאור קביעותיי לעיל, יהיה לכל דבר ועניין פרט לערעור כדין פסק דין של בית המשפט.

41. המשיבים יישאו בהוצאות המבקשת בסך של 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

ניתן היום, י"א שבט תשע"ט, 17 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.