1. לפני בקשת התובעת (להלן: המבקשת) לגילוי ועיון בדו"ח חוקר, ומאידך בקשת הנתבעות 1 - 2 (להלן: המשיבות) לעכב חשיפתו עד לאחר תום פרשת התביעה.
2. התביעה שבכותרת עניינה תביעת שיבוב בגין תגמולי ביטוח אותם שילמה התובעת למבוטחה, בקרות אירוע שריפה ביום 23.06.16 (להלן: האירוע ו/או השריפה). טענת התובעת, היא לאחריות הנתבעות, בהן המשיבות, לשריפה ולנזקים שנגרמו בעקבותיה.

טענות הצדדים:

1. במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט להורות למשיבות להעביר לעיון המבקשת, את דו"ח החקירה שנערך ע"י חוקר מטעמן, על נספחיו, היות ודבר קיומו הוזכר בכתב ההגנה.
2. לטענת המבקשת, פניות קודמות לב"כ המשיבות בנושא, לא נענו, ומשום כך עתרה המבקשת בבקשה שברישא. כן הוטעם כי המשיבות לא טרחו להקדים פניית המבקשת ובכלל זה לא הגישו בקשה מנומקת לבית המשפט להורות על חסיון המסמך או לדחיית העיון בו, אלא עשו הן דין לעצמן ולא גילו את המסמך לתובעת. כן נטען כי אי היענות המשיבות לבקשות חוזרות ונשנות וכפועל יוצא-אי גילוי הדו"ח, גורמת למבקשת עינוי דין כך שנמנע ממנה לנהל תביעתה כדבעי תוך בירור מלוא המחלוקות שבין הצדדים ומתן התייחסות לכלל השאלות שבמחלוקת.
3. בתגובה, טענו המשיבות כי עסקינן בדו"ח חקירה שהוכן לקראת משפט ולצורכי ניהול ההליך, אשר בהתאם להלכה הנוהגת בעניין, הינו חסוי. לפיכך, נטען, אין המשיבות מחויבות להעבירו לעיון הצד שכנגד, ובקשת התובעת כמוה כניסיון ליצור מצב משפטי יש מאין ומשום כך דין הבקשה להידחות.
4. לעצם הבקשה, נטען כי טענות המשיבות כפי שהללו הועלו למן כתב ההגנה נסובו סביב טענותיהן למרמה וקנוניה וכי חשיפת הדו"ח בשלב זה, עוד בטרם הובאו כל ראיות ועדויות התובעת, תגרום להן נזק בלתי הפיך, לפגיעה בניהולו התקין של ההליך ובמאזן הכוחות שבין הצדדים.
5. בהמשך לאמור נטען, כי על פי ההלכה, בית המשפט לא יורה על גילוי ועיון במסמכים אלא אם סבר כי יש בכך כדי לסייע ולשרת אינטרס גילוי האמת, אולם בענייננו, בנסיבות התיק דנן נטען כי היות ועולה חשד למרמה והונאה, גילוי המסמכים בוודאי שלא ישרת המטרה ואף עלול לחטוא לעיקרון כאמור. מכלל האמור נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף ולחילופין להורות על חשיפת הדו"ח רק לאחר שמיעת עדי התובעת.
6. בתשובה, חזרה המבקשת על בקשתה העיקרית תוך התייחסות לטענות המשיבות כפי שהועלו בתגובה. כתימוכין צורפה פסיקה.
7. בהחלטתי מיום 21.12.20 הוריתי למשיבות להעביר לעיוני את דו"ח החקירה במעטפה סגורה בטרם תינתן החלטה לגופו של עניין, וכך נעשה.

דיון והכרעה:

1. לפני בקשה של הנתבעת לחסות חומרי חקירה ולחשפם רק לאחר פרשת התביעה וזאת בהסתמך על הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב נה (1), 515).
2. כידוע, הלכת סוויסה קובעת כי לבית המשפט שיקול דעת לאפשר לבעל דין לדחות המועד בו יחויב ליתן לבעל הדין שכנגד לעיין במסמכים ובראיות, מקום בו הדחייה עשויה לשרת את האינטרס של גילוי האמת:

"חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך-כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת המשפט הדיונית בישראל – בבסיסה – שיטה אדברסרית ואין היא מונעת – במקרים רבים ואולי ברובם – הפתעת היריב."

עוד נפסק כי:

" (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור ייתן בית-המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי-הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשיקול-דעת זה כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בעניין זה אין לקבוע מסמרות;

(ד) במקרה מתאים רשאי בית-המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב-התביעה לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת;"

1. לאחר עיון בראיות ובדו"ח החקירה, החלטתי להורות על דחיית העיון בדו"ח עד לאחר תום פרשת התביעה .
2. בענייננו, המחלוקת בין הצדדים, באשר לאופן התרחשות אירוע השריפה, היא עובדתית ונוגעת בין היתר ביחס לנכונות המידע שמסרו הצדדים המעורבים באירוע. הגם שמבוטח התובעת לא נחקר ע"י החוקר מטעם המשיבות, יכול ויהיה באמור בדו"ח בכדי להשפיע על עדותו. משכך, ולאור העובדה כי החומרים כוללים בחלקם התייחסויות שיש בהם כדי להגיע לחשיפת האמת שלא על דרך גילויים מראש, אני מתירה למשיבות לחשוף המסמך לאחר פרשת התביעה.

סוף דבר:

1. אני מורה, כי דו"ח החקירה יימסר לעיון הצדדים עם סיום שמיעת ראיות התביעה.
2. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים ותשיב לב"כ המשיבות את הדו"ח במעטפה סגורה.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשפ"א, 12 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.