הנאשם עתר לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות כמפורט בהחלטתי מיום 4.1 והמאשימה התנגדה לבקשה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין, תוך חיוב הנאשם בהוצאות.

מקובלת עליי עמדת המאשימה באשר להיעדר סיבה לאי התייצבות. לכאורה זומן הנאשם כדין בזימון לכתובתו המלאה. אישור המסירה נושא פרטי עובדי הדואר וחתימות ועולה ממנו כי נמסרה הודעה בכתובת הנאשם אך הוא לא טרח לדרוש את הזימון.

עם זאת, הנאשם עומד על חפותו, וטוען כי לא נהג ברכבו במהירות המיוחסת לו, אלא במהירות פחותה בהרבה. המצב המשפטי כיום מעורפל וסימני השאלה סביב מערכת האכיפה א'3 מרובים עובדה זו אף גרמה ל"הקפאת" הליכים ודחיית דיונים רבים בחודש יוני והליכים אלה חודשיו בסמוך למועד הדיון בתיק זה (כן ראו בעניין זה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 37212-06-18). בנסיבות אלה, אני סבור כי עקב חשש לעיוות דין יהיה זה מוצדק במקרה דנן לבטל את פסק הדין ולהחזיר את ההליך לשלב בירור האישום.

אשר על כן, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 17.10 מבוטל.

הנאשם ישא בהוצאות בסך 200 ₪ לתשלום בתוך 60 יום.

מאחר ופסק הדין בוטל, יובא התיק בפני כב' השופטת דוידי למתן הוראותיה באשר להמשך ההליך.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ט, 20 ינואר 2019.