הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בינם על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984. זאת, לאחר שהובהרה לבעלי הדין משמעותה של פסיקה בדרך זו הן לעניין הנמקה, הן לעניין ערעור והן לעניין כוחו של בית המשפט לקבוע את התוצאה.

לאחר שעיינתי בכתב הטענות, שמעתי את העדים ובחנתי את המוצגים הגעתי לכלל דעה לפיה דין התביעה להתקבל;

עדות הנתבע (עמ' 5 ש' 19-23; עמ' 6 ש' 24-25), מחזקת את גרסת התובע.

לענין היקף הנזק- אין בטענו הנתבעים לפיה, יש סתירה בין גרסת התובע לענין היקף הנזק (עמ' 4 ש' 31-32; עמ' 5 ש' 1-2), לתמונה, המעידה על תיקון דופן ימין, כדי להעיד כי תוקן נזק שאינו שייך לתאונה זאת כאשר הוגשה חוו"ד שמאי, שלא נסתרה.

אשר על כן אני מחייבת הנתבעים לשלם לתובעים סך של 12,870 ש"ח; הוצאות אגרה, הוצאות עד התובעים ושכ"ט עו"ד בסך 2259 ₪. סכומים אלה ישאו ייתוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום החיוב עד למועד התשלום בפועל.

ניתן פטור מהמחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ט"ו אב תש"פ, 05 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.