בפני | כב' הרשם הבכיר צחי אלמוג | |
התובעת | ענבל חסון | |
נגד | ||
הנתבעת | יעל שמיס |
פסק דין |
התנגדות לביצוע שטר בגין המחאה על סך 690 ₪ שמשכה הנתבעת על חשבונה בבנק הפועלים לפקודת התובעת. ההמחאה חוללה בשל מתן הודעת ביטול על ידי הנתבעת.
מאחר והתנגדות לביצוע שטר כמוה כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, הצעתי לצדדים במועד הדיון להסכים לכך כי בית המשפט ידון בתביעה לגופה, בהתאם לתקנה 212 לתקנות סדר הדין האזרחי, והן הסכימו לכך.
הנתבעת טענה להגנתה כי המבקשת רכשה מנוי חצי שנתי למכון פילאטיס של התובעת שהחל ביום 11.5.18.
לפני סיום החודש הראשון למנוי, ביקשה הנתבעת לבטל את המנוי. לטענתה, התובעת אמרה כי המינימום בהסכם הוא חודשיים ובהתאם לכך שילמה הנתבעת בעבור חודש נוסף. לאחר מכן התובעת לא התירה את הפסקת המנוי ומשכך הנתבעת ביטלה את ההמחאות. לאחר ביטול ההמחאות, טענה התובעת כי הסכום החודשי אינו כפי שהנתבעת כתב בהן ועל כן הנתבעת שלחה למשיבה המחאה בגין ההפרש באמצעות דואר רשום. עוד טענה הנתבעת כי היא בעלת תעודת נכה, והדבר מאפשר לבטל מנויים עד 4 חודשים מתחילת המנוי.
התובעת טענה בדיון כי:
"....לאחר כחודש וחצי היא צלצלה וביקשה לבטל המנוי, היא אמרה שלא מסתדר. המלצתי לה שתתן עוד הזדמנות, יש לזה השפעה לאורך זמן. המלצתי לה לשיעור פרטני, היא הסכימה, היא הגיעה ומאד נהנתה, אמרה שהיא רוצה להמשיך לבוא ולהצטרף לשיעור ערסל. היא נהנתה ממנו. עלות השיעור היא 290 ₪, שאותם יעל לא שילמה לי. העסקה סה"כ הייתה 4,140 ₪. על השיעור הזה לא קיבלתי התשלום, כי הוא מקוזז מסוף המנוי, בעלות של שלושה שיעורים קבוצתיים. מכיוון שהיא ביטלה שלושה שיקים אחרונים, לא קיבלתי תשלום על זה. יעל המשיכה להגיע עוד מס' חודשים אח"כ, היא שלחה לי ווטאסאפ ואמרה שברביעי היום האחרון שלה ולא תמשיך עם המנוי. שאלתי אם הסתיים המנוי, היא אמרה שהיא תבדוק מתי כתבה את השיקים. המידע לא רלוונטי, מכיוון שזה משולם רטרואקטיבי לפעמים, והתאריך לא משנה. למחרת שאלה שוב, ואם השיעור של היום נכלל במנוי, השבתי שבדקתי בתוכנה במחשב בבית ושהמנוי שלה לחצי שנה והוא עדיין בתוקף והיא יכולה להמשיך להגיע. היא לא ענתה לטלפונים ולא הופיעה לשיעורים. רציתי לשאול מה היא עושה עם המנוי, היא לא הגיבה ולא ענתה".
אין מחלוקת כי הנתבעת נרשמה למכון הפילאטיס של התובעת במנוי חצי שנתי שעלותו הכוללת הינה 4,140 ₪. לפי טענות הנתבעת בדיון הרי שבמועד ההרשמה או בסמוך לכך העבירה הנתבעת לתובעת 6 שיקים חודשיים על סך 690 ₪ כל אחד שמועד הפרעון של כל שיק הוא ביום ה-11 לכל חודש.
הנתבעת טוענת בתצהירה ואף בדבריה בבית המשפט כי מועד הביטול הינו בטרם הסתיים החודש הראשון, קרי ביום 7.6.18, אך לא צירפה כל מסמך המעיד על התקשרות כזאת. יתרה מכך, במסמכים שצורפו להתנגדות נראה כי ביום 9.7.18, כחלק מההתכתבות בין הצדדים, שלחה הנתבעת מסרון: "ענבל ביום רביעי יהיה היום האחרון שלי. לא אוכל להמשיך עם המנוי גם מסיבות כלכליות". התובעת בתגובה ענתה: "אוקיי. נגמר לך המנוי..?". בהתאם לכך, נראה כי התובעת ידעה שהנתבעת מעוניינת לבטל את המנוי.
תנאי הביטול של מנוי במועדוני ספורט וכושר קבועים בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981
מכון כושר מוגדר בתוספת הרביעית לחוק, כדלקמן:
"מכון כושר" – כהגדרתו בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994, וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה"
כפי שעולה מדברי שני הצדדים, אין מחלוקת כי השירות שניתן לנתבעת נכנס להגדרה שלעיל.
תנאי הביטול של מנוי במכון כושר קבועים בתוספת הרביעית לחוק הגנת הצרכן:
מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול
לפיכך, גם אם הנתבעת אכן יצרה קשר טלפוני עם התובעת בבקשה לבטל את המנוי, הרי שבקשה שכזאת אינה עולה עם הוראות החוק ולפיהן יש למסור הודעה בכתב. לכן, אם נראה במסרונים כממלאים אחר דרישת הכתב, הרי שלאור העובדה שהבקשה בכתב לביטול המנוי בוצעה ביום 9.7.18 הביטול נכנס לתוקף החל מיום 9.8.18.
לעניין החזר כספים נקבע בתוספת הרביעית:
(א) עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:
(1) החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;
מאחר והמנוי החל ביום 11.5.18 ולאור מועד הביטול, כאמור לעיל, הרי שעל הנתבעת לשלם לתובעת בעבוד 3 חודשים, כאשר התשלום עבור כל חודש הוא 690 ₪. מאחר ועל פי דברי הצדדים שולמו בסה"כ שני תשלומים בעבור שני חודשים, ומאחר ולפי תנאי הביטול היה על הנתבעת לשלם בסה"כ עבור 3 חודשים, הרי שיש לקבל את התביעה ביחס לחודש נוסף; ואכן התובעת הגישה לביצוע רק שיק אחד , על אף שבידה שיקים נוספים להמשך תקופת המנוי.
לפיכך, ביחס להמחאה שהוגשה לביצוע דין התביעה להתקבל.
באשר לטענת הנתבע כי עומדת לה זכות הביטול בכל עת בשל היותה מחזיקה בתעודת נכה, הרי שהביטול אפשרי רק במקרה של עסקת רוכלות או עסקת מכר מרחוק, אזרח ותיק או עולה חד, כהגדרתם של כל אלו בחוק, ובמקרה זה אין מדובר בעסקאות מסוג זה (ראו סעיף 14ג'1 לחוק).
על כן אני מורה על דחיית ההתנגדות ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל.
התובעת תשיב לנתבעת את השיקים הנוספים שבידה.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 300 ₪.
ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ט, 31 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.