בפני תביעה ביחס לנזקים שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ב"כיכר עופר" באשקלון ביום 20.8.2018, בה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעים.

התובע טוען בכתב התביעה כי נסע בנתיב הימני בכביש בעל שני נתיבים המשתלב לכיכר דו נתיבית, לפתע רכב הנתבעים, אשר היה מצוי בנתיב השמאלי, סטה לעבר נתיב הנסיעה של רכב התובע ופגע בו.

הנתבעים, מנגד, טוענים בכתב ההגנה כי הנתיב בכניסה לכיכר הלך והצטמצם ולכן הנתבע 1, אשר נהג ברכב הנתבעים, האט את נסיעתו ולפתע התובע ביצע עקיפה מימין על מעבר חציה בכניסה לכיכר ופגע ברכב הנתבעים.

התובע צירף לכתב התביעה לבית המשפט חוו"ד שמאית ממנה עולה כי סכום הנזק עומד על סך של 6,465 ₪. כן צירף התובע קבלה בגין תשלום שכ"ט שמאי בסך של 650 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 4.7.2019 העידו בפני הנהגים וקצין הבטיחות של הנתבעת 2.

בתום הדיון, ונוכח הטענות שהועלו במהלך הדיון, אפשרתי לתובע להמציא מסמכים ממהנדס עיריית אשקלון באשר למצב הכביש עובר לתאונה (בשים לב לנטען כי הכביש עבר שיפוצים) וכן לצרף אסמכתא ביחס למכירת רכבו של התובע.

לאחר שעיינתי באשר הובא בפני ולאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות (51%).

במהלך הדיון הציג התובע בפני בית המשפט סרטון שצולם במצלמת הרכב שלו. בסרטון נראה רכבו של התובע כשהוא עובר את רכב הנתבעים מימין, תוך שצופר לו.

מצפיה בסרטון וכן מהעדויות שנשמעו בפני (לרבות עדותו של קצין הבטיחות של הנתבעת 2) לא ברור באם המדובר בשני נתיבים בכניסה לכיכר או כי הכניסה לכיכר הצטמצמה משני נתיבים לנתיב אחד.

בסרטון שהוצג לא נראה קו מקווקו המפריד בין הנתיבים. התובע, בחקירתו הנגדית, נתן לכך הסבר הנוגע לאיכות הצילום ממצלמת הרכב.

בהתאם להחלטתי מיום 4.7.2019 צירף התובע מסמכים התומכים, לטענתו, בגרסתו בעניין מצב הכביש עובר לתאונה.

במסמכים שצורפו צוין בכתב יד כי הכיכר והנתיבים שלפניה היו בשנת 2017 בעלי נתיב אחד בלבד, אך בשנת 2018 הפכו לשני נתיבים. כאשר לא צוין המועד המדויק להרחבת הכביש לשני נתיבים והמסמכים אף אינם חתומים ע"י מהנדס העיריה.

בנוסף, צירף התובע העתק מסמך שנערך ע"י חברת "ס.ב.ר. ניהול פרוייקטים לתשתיות בע"מ", הנושא תאריך 7.12.2017, ובו צוין כי הכיכר עוברת לאחריותה ותחזוקתה של הרשות המקומית.

אף במסמך זה אין די להראות כי הכביש שהוביל לכיכר (בניגוד לכיכר עצמה) היה בעת התאונה בעל שני נתיבים, כאשר אין חולק כי חלק מהכביש שהוביל לכיכר היה בשיפוצים עובר לתאונה אף לאחר המועד בו עברה הכיכר לאחריות הרשות (ר' עדות התובע עצמו בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 25-26 וכן הדבר עלה מהסרטון שהוצג במהלך הדיון).

זאת ועוד, אף באם נקבל את גרסת התובע כי עובר לתאונה הכביש היה בעל שני נתיבים, מצפיה בסרטון עולה כי התובע לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים טרם הכניסה לכיכר ובעת שעקף את רכב הנתבעים מימין. בסרטון נראה רכבו של התובע נוסע, מבלי להאט , מלווה בצפירות אזהרה. באם התובע היה מאט את רכבו בכניסה לכיכר, סביר להניח כי התאונה הייתה נמנעת, ביחוד, כאשר המדובר באזור בו הכביש היה נתון בשיפוצים.

אף באשר לשאלת גובה הנזק, לא מצאתי כי התובע הוכיח את תביעתו.

אמנם התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי, אך במהלך הדיון נתברר כי התובע מכר את רכבו, לטענתו, תמורת הסך של 3,000 ₪.

בהתאם להחלטתי מיום 4.7.2019, צירף התובע הצהרת מרוכש הרכב- מר רפי לנקרי וכן צירף התובע צילום שיק המעיד, לכאורה, על מכירת הרכב בחודש מרץ 2019 תמורת הסך של 3,000 ₪.

מנגד, צירפו הנתבעים לתגובתם למסמכי התובע נתונים ממשרד הרישוי, כפי שאלו הופיעו במרכז הסליקה של חברת הביטוח, ולפיהם הועברה הבעלות ברכב התובע ע"ש מר דוד עמר ביום 19.11.2018.

על כן, לא ברור למי מכר התובע את רכבו וכנגד איזו תמורה.

בנסיבות אלו, לא מצאתי כי התובע הוכיח את נזקו.

לאור האמור ולאחר שהתובע לא הוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות, מצאתי לדחות את התביעה.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.