מונחת לפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 24.6.2018 (להלן: "התאונה").

ב"כ הצדדים ציינו לפרוטוקול, כי בעניין התאונה מושא התביעה, הוגשה על ידי הנתבע דכאן תביעה מקבילה, שמתבררת בהליך נפרד בתיק 34966-07-19 ולא כתביעה שכנגד. הצדדים הסכימו שהכרעתי בפס"ד זה בשאלת האחריות לקרות התאונה תחייבם גם בתביעה המקבילה הנ"ל.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א. לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה רובצת על נהג התובעת. על כן, יש לדחות את התביעה וזאת ללא צו להוצאות, למעט שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון ושכר עדות לנתבע בסך 500 ₪.

ניתן בזאת פטור מתשלום מחציתה השנייה של האגרה.

ניתן היום, כ"ה טבת תש"פ, 22 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.