מונחת בפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 11.6.2017.

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפניי שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי לבקשתם, פסק הדין יינתן תוך נימוקים קצרים בלבד וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, אני מקבלת את הטענה כי התאונה התרחשה בצומת, בו זכות הקדימה הייתה נתונה לרכב המגיע מימין, משמע לנהג הנתבעת, וזאת בהעדר תמרור שיורה אחרת.

עם זאת, אני סבורה כי יש מקום לחלוקת האחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה.

מירב האחריות לתאונה מיוחסת לנהג התובעת. זאת מאחר שלא נתן את זכות הקדימה לרכב הנתבעת אשר נכנס כבר לצומת ומאחר שלא התאים את מהירות נסיעתו לתנאי הכביש. האמור היה הכרחי בייחוד לאור עדות נהג התובעת כי רכבים החונים מימינו הסתירו לו את הרכבים המגיעים בנסיעה מימין, לרבות את נהג הנתבעת.

גם לנהג הנתבעת אחריות לתאונה. זאת מאחר שהוא הגיע לצומת ונכנס אליו בגלישה רצופה, מבלי להאט או לעצור, על אף שהבחין ברכב התובעת מגיע בנסיעה לכיוונו. גם אם זכות הקדימה בצומת הייתה של נהג הנתבעת, היה עליו להתאים את נסיעתו לתנאי הכביש.

לאור האמור, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא נהג רכב התובעת באחריות בשיעור של 65% לקרות התאונה ואילו נהג הנתבעת יישא באחריות בשיעור של 35%.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של 6,934 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדים כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,800 ₪ .

הסך הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

נוכח סיום ההליך בפסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט[נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט וככל ששולמה אני מורה על השבתה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט שבט תש"פ, 24 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.