1. לפניי תביעה שעניינה נזק רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 19/9/17 ברמת גן.

2. התובעת טוענת כי כאשר נסע הנהג מטעמה ישר בנתיב, הגיחה לפתע משאית הנתבעת מאחוריו, ובמהלך נסיון עקיפה מימין, סטתה אל נתיב נסיעת רכב התובעת, פגעה ברכב התובעת, וגרמה לנזק. לאחר התאונה ברחה משאית הנתבעת מהמקום, ובסופו של דבר אותרה באמצעות תמונות שצולמו בזמן אמת.

3. תחילה טענה הנתבעת כי דין התביעה להידחות שכן משאית הנתבעת כלל לא היתה במקום התאונה במועד הנקוב, ואין לה כל קשר לתאונה הנטענת. במהלך הדיון שהתקיים הודיע ב"כ הנתבעת כי לאחר עיון במסמכים ובתמונות שהוצגו לו ולאחר שיחה עם העד, יש לתקן את כתב ההגנה. לדבריו נהג משאית הנתבעת אכן נסע במקום במועד התאונה, וכאשר השתלב לנתיב השמאלי כדין, הגיח לפתע רכב התובעת במהירות מאחור, ניסה להידחף במרווח שנוצר מצד שמאל, וכך התרחשה התאונה. לאחר התאונה המתין נהג הנתבעת בפניה שמאלה לנהג התובעת, ומשזה לא הגיע נסע לדרכו.

4. בדיון שהתקיים העידו שני הנהגים המעורבים בתאונה. כן העידה רעיית נהג רכב התובעת שישבה לצידו ברכב בעת שהתרחשה.

5. נהג התובעת העיד כי במהלך עמידה ברמזור אדום בנתיב השמאלי חש בפגיעה מאחור, ותוך זמן קצר חש במכה נוספת, אז ראה את משאית הנתבעת עוקפת את רכבו ובורחת מהמקום. לבקשתו, צילמה רעייתו את המשאית שברחה, הוא נסע אחרי המשאית וכשהגיעו לרמזור אדום נעמד מימין למשאית, ירד מרכבו, דפק על דלת ימין של המשאית, ושוחח עם הנהג ושני נוסעים שהיו עמו. הנהג והנוסעים הכחישו את הפגיעה אולם הסכימו לעצור בצד. כשהתחלף הרמזור המתין נהג התובעת בצד כפי שסוכם, אולם נהג המשאית ביצע פניית פרסה אסורה וברח.

6. רעיית התובעת העידה כי נסעה עמו ברכב כשלפתע חשה פגיעה בחלק האחורי של הרכב, אז ראתה את משאית הנתבעת מנסה לעקוף ופוגעת בצד ימין של הרכב. לאחר מכן ברחה המשאית מהמקום והיא צילמה אותה. בהמשך הדרך עצרו ברמזור אדום ליד משאית הנתבעת, בעלה ירד מהרכב, דפק על דלת המשאית ושוחח עם נהג המשאית שניסה להתכחש למקרה. הנהגים קבעו שיעמדו בצד אחרי הצומת, אולם נהג המשאית ברח מהמקום.

7. נהג משאית הנתבעת העיד כי פנה שמאלה מרמת אפעל, נסע בנתיב הימני וביקש לעבור לנתיב השמאלי תוך שהוא מאותת, לפתע פגע בטמבון האחורי של המשאית רכב התובעת. נהג התובעת ציין כי לא הרגיש מה קרה, עמד ברמזור ואז נהג התובעת צפר לו ועקף אותו מימין. נהג משאית הנתבעת אמר לנהג התובעת שהוא יפנה שמאלה ברמזור, שם המתין במשך כמה דקות אולם נהג התובעת לא הגיע ולכן נסע מהמקום. נהג המשאית ציין כי דיווח לבעל המשאית שרכב התובעת פגע בו מאחור וסיפר לו את השתלשלות האירועים.

8. לאחר ששמעתי את הצדדים והעדים מטעמם, עיינתי במסמכים שהובאו בפניי ובתמונות, ולאחר שקילת מכלול הנתונים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל.

9. עדותם של שני עדי התובעת היתה מהימנה בעיני, עדויות שני העדים תאמו זו את זו ותיאור התרחשות התאונה על ידם תואם את ההודעה שמסר נהג התובעת סמוך לאחר התאונה. תיאור התאונה מתיישב עם שני מוקדי הנזק ברכב התובעת – נזק בחלק האחורי ונזק בצדו הימני קדמי של הרכב. חיזוק לדברים נמצא גם בתלונה שהגיש נהג התובעת במשטרה אחרי התאונה, ובדברי נהג משאית הנתבעת בעדותו לפיהם לאחר התאונה לא עצרו הצדדים בצד ימין של הדרך ולא החליפו פרטים באופן מסודר.

אל מול גרסת התובעת הנתמכת במסמכים ומתיישבת עם כלל הראיות בתיק, הגרסה שהציג נהג הנתבעת אינה מתיישבת עם מוקדי הנזק ברכב – לדבריו רכב התובעת פגע במשאית מאחור, ולא ניתן הסבר ברור לנזק שנגרם בחלקו האחורי של רכב התובעת. זאת ועוד, גם אם תתקבל גרסת נהג משאית הנתבעת לפיה ניסה לעבור מהנתיב הימני לנתיב השמאלי בו נסעו התובעים, הרי שבהיותו עובר לנתיב בו נסעו התובעים, חלה עליו חובת זהירות ומתן זכות קדימה, ובאין כל טענה מצידו ביחס להתנהלות התובעים בנסיעתם בנתיב, הרי שהאחריות לתאונה רובצת לפתחו גם אליבא דגרסתו. העובדה כי מטעם הנתבעת לא זומן להעיד העובד שהיה עמו במשאית מחלישה אף היא את טענותיה, כמו גם העובדה כי תחילה טענה הנתבעת כי המשאית כלל לא היתה במקום ולא היתה מעורבת בתאונה, ממנה לא ניתן להתעלם.

10. בנסיבות בהן הציגה התובעת גרסה סדורה המתיישבת היטב עם כלל הראיות בתיק בעוד שהנתבעת הציגה גרסאות שהשתנו עם התקדמות התיק, בהן נמצאו אי דיוקים וסתירות, כאשר המסקנה העולה מן הגרסה האחרונה היא כי האחריות רובצת לפתח הנתבעת, דין התביעה להתקבל.

11. התובעת צירפה לכתב התביעה חוות דעת ומסמכים נוספים בדבר גובה הנזק שנגרם לרכבה, אלה לא נסתרו, ועל כן עמדה התובעת בנטל המוטל עליה בשאלת הנזק.

12. סוף דבר, אני מקבלת את התביעה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,797 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח טבת תש"פ, 15 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.