1. התובע הגיש תביעה ע"ס של 12,500 ₪ בקשר לעבודות גבס שנעשו בבית הנתבע.

הנתבע הגיש תביעה שכנגד ע"ס של 30,000 ₪ בשל הצורך לפרק ולתקן את העבודה שנעשתה, תיקון ארון המטבח, דמי שכירות ועוד.

2. לטענת התובע סוכם כי עלות העבודה תהיה 13,000 ₪ + מע"מ. ביום 1.10.18 החל בעבודה וסיים את כל ההכנות למעט גבס. בפועל קיבל רק 7,000 ₪. עקב חילוקי דעות עבודה הופסקה.

3. מנגד טען הנתבע כי התובע אינו מקצועי, לא עמד בתנאי ההסכם, גרם לנזקים בארון מטבח שעלה 41,000 ש"ח. עבודה לא תאמה את שרטוט המעצבת. העבודה עקומה ולא ראויה. טוען לעיכוב בכניסה לבית ומגורים בשכ"ד. הזמינו בעל מקצוע אחר שיפרק ויעשה את העבודה מחדש. התובע לקח חומרי עבודה מבית הנתבע.

4. בדיון שהתקיים בפניי העלו הצדדים את טענותיהם הציגו תמונות ואף העידה המעצבת של הדירה הגב' קרן אור ומכאן התובנות:

א. התובע לא קיבל את מלוא השכר על עבודתו מאחר והעבודה הופסקה. התובע הודה כי לא עשה את עבודות חיפוי גבס. עבודות החשמל לא נעשו בהעדר אישור חברת חשמל.

עיון בחוזה העבודה (תמונה נ/7) מעלה כי למעשה מתוך 5 סעיפי החוזה בוצע רק הסעיף הראשון.

ב. התובע פגע בארונות המטבח באופן שמסמרים חדרו לתוך הארון(תמונה נ/2). המדובר בעבודה רשלנית ובנזק לארונות. הנתבע הציג הצעות עבודה לתיקון בסך של כ-9,500 ₪.

הנתבע העיד כי התבקש לעשות את הלוח עד לארון והארון היה סגור עם עטיפה וכי ניתן לחתוך את המסמרים ולשים מדבקות (עמ' 3). המעצבת העידה כי ניתן היה לחבר פרופיל לקיר ולא לפגוע בארונות(עמ' 5 לפרוט').

ג. חלק מהעבודה פורקה- בסלון, קירות הגבס פורקו( תמונות נ/4 ו- נ/5). הצורך בפרוק נבע מעבודה עקומה דוגמת קירות גבס עקומים עם קימורים ( תמונות נ/1 ו- נ/3) , בתמיכות שנעשו לקירות גבס(נ/8), מברזל שהעבר בסמוך לחלון ועלול היה לקרוע וילון שייתלה (נ/6 ובעמ' 4 בעדות המעצבת).

הנתבע העיד כי ניתן לעשות שפכטל על הקימורים ןאת החיבורים לקיר ניתן להוריד (עמ' 3). המעצבת ציינה כי ניתן היה לשים סרט הדבקה בקימור(נ/3) וכי קו המיזוג בתריס עצמו אינו באותו גובה דבר שהצריך פרוק.

ד. לבעל המקצוע שנכנס בעקבות התובע שולמו 16,000 ₪. בהתאם להזמנת העבודה המדובר בעבודות פרוק ובנייה מחדש.

5. לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי לדחות את התביעה. התובע אינו זכאי להשלמת התשלומים בהתאם להסכם. התובע עשה חלק יחסי מהעבודה, לא השלים את העבודה ולמעשה היה צורך לעשות חלק ניכר מהעבודה בשנית.

באשר לתביעה שכנגד מצאתי לחייב את הנתבע שכנגד בסך של 5,000 ₪ בגין הצורך לפרק את העבודה שלא נעשתה כראוי. כמו כן הנני מחייב את הנתבע שכנגד בסך של 3,000 ₪ בגין הנזק לארון המטבח וסכום בסך 1,000 ₪ בגין הצורך בהארכת השכירות כתוצאה מהעיכוב שנוצר.

6. מכל המקובץ התביעה נדחית.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן שהנתבע שכנגד ישלם לתובע שכנגד סכום בסך 9,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ נוספים.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

7. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ט, 30 יולי 2019, בהעדר הצדדים.