לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

מבוא:

1. בפנינו שתי בקשות בהולות למתן סעדים זמניים, האחת הוגשה מטעם האיגוד הארצי לקציני ים והשניה מטעם מר מוריס מור המשמש כממלא מקום רב חובל הנמל. בשתי הבקשות נתבקש בית הדין להורות על ביטול השימוע שנקבע למר מור בפני כבוד הנשיאה (בדימוס) השופטת אורלי סלע ליום 22.10.18 בשעה 15:30, בנוסף לקבוע כי בטרם השימוע יש למצות את מנגנון ישוב חילוקי הדעות הקבוע בהסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים.

2. בין הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד מיום 6 לדצמבר 1970 אשר קבע מנגנון משמעתי דו שלבי כמפורט בהסכם (להלן: "הסכם 70-72"). הסכם זה חל על כל עובדי החברה המועסקים בהסכם קיבוצי בחברה.

3. ביום 10 לפברואר 1982 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד נוסף בין רשות הנמלים להסתדרות הכללית (להלן: "הסכם 1982"), ונקבע בו, בין השאר, כדלקמן:

"א. הוחשד או הואשם עובד בעבירה פלילית הקשורה עם עבודתו ברשות הנמלים והמשטרה או הפרקליטות הגישו כתב אישום המתבסס על תלונה שהעתקה ימצא בנמל, יושעה העובד מעבודתו ברשות הנמלים עד למתן פסק דין סופי של בית משפט מוסמך. השעיית העובדת תכנס לתוקף בהגיע להנהלה הודעה על הגשת כתב אישום."

4. ביום 24 לפברואר 2005, נחתמו שורה של הסכמי מעבר בין המדינה, ההסדרות והחברות הממשלתיות שהוקמו מכוח החוק, אשר הסדירו – בין השאר – את רציפות תכולת הסכמי העבודה על עובדי הנמלים, בגין המעבר מעבודה ברשות סטטוטורית לחברה ממשלתית.

5. רב חובל מור הינו עובד קבוע בחברה ומועסק הן בהתאם להסכמים הקיבוציים המיוחדים החלים על כלל עובדי החברה והן בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים על העובדים בדירוג נתבים באופן ספציפי. יובהר כי רב חובל מור לא חתם על חוזה אישי, גם לא לאחר מינויו כממלא מקום רב חובל הנמל וממלא מקום ראש מחלקת ים.

6. ביום 26 ליולי 2018 הוגש לבית משפט השלום בקריית גת כתב אישום כנגד החברה וכנגד רב חובל מור (ת"פ 62711-07-18). בכתב האישום מיוחסת לחברה ולרב חובל מור העבירה של הפרת חובת דיווח – עבירה לפי סעיפים 52 ו-46א לתקנות מניעת זיהום מי הים בשמן, התשמ"ז- 1987. ביחס לרב חובל מור העבירה היא גם יחד עם סעיפים 49 ו-50 לתקנות.

7. בהתאם לעובדות כתב האישום, ביום 2 יולי 2017 בין השעה 01:00 ל-02:00 במסגרת שיט של הגוררת "שמשון" התנגשה הגוררת בחוות דייג המרוחקת כ-12 קילומטר מנמל אשדוד. כתוצאה מהתאונה נגרמה דליפה של כ-150 ליטר שמן לים. קברניט הגוררת דיווח לרב חובל מור על התאונה ועל דליפת השמן מהגוררת לים וביקש שידווח על האירוע גם למינהל הספנות והנמלים ולאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה בהתאם לחובת הדיווח הקבועה בתקנות. ברם, רב חובל מור לא דאג לדווח לגורמים הרלוונטיים בהתאם לתקנות ובכלל זה לא דיווח למינהל הספנות והנמלים ולאגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה וגם לא לחברה ייעודית העוסקת בניקוי ים הפועלת בנמל אשדוד ולה ציוד מתאים שבאמצעותו ניתן היה לספוג את השמן וכך לצמצם את זיהום הים בשמן.

8. בגין האירוע המתואר לעיל, הועמדו לדין פלילי החברה ורב חובל מור, כאשר בכתב האישום נטען כי במעשיהם ובמחדליהם המתוארים לעיל הפרו הנאשמים את חובת הדיווח על הזרמת השמן לים בניגוד להוראות בתקנות. ביחס לרב חובל מור נאמר בכתב האישום כי אחריותו למעשים המתוארים לעיל נובעת מתוקף תפקידו בחברה ומאחר שלא נקט באמצעים הנאותים להבטחת קיומן של ההוראות בתקנות.

9. לאחר הגשת כתב האישום ועל בסיס הסכם 1982, החליטה החברה לשקול את השעייתו של רב חובל מור מהעבודה עד גמר ההליכים הפליליים הננקטים כנגדו.

10. משעה שגם רב חובל מור וגם החברה נאשמים בצוותא חדא בכתב האישום בגין אותן עבירות, ובהתאם לחוות דעת משפטית שקיבלה החברה, נקבע שהחברה מנועה מלקיים לרב חובל מור בירור לגופו של עניין בשל החשש של שיבוש מהליכי משפט.

11. לנוכח זאת, החליטה החברה כי תינתן לרב חובל מור זכות טיעון בפני גורם חיצוני אובייקטיבי אשר יקבל גם את ההחלטה בעניינו, קרי בשאלה אם להשעותו מהעבודה אם לאו. לפיכך, החליטה הנהלת החברה לבקש מהנשיאה בדימוס, השופטת אורלי סלע, לקיים לרב חובל מור את השימוע ולקבל את ההכרעה בשאלה אם להשעותו אם לאו.

12. ביום 12 לספטמבר 2018 הודיעה החברה לרב חובל מור על הכוונה להשעותו תוך פירוט הנימוקים הקשורים לכתב האישום, וכן על כך שהנשיאה בדימוס סלע מונתה לקיים את השימוע.

בקשת החברה לסילוק על הסף

13. הן בתגובה הראשונית לבקשה למתן סעדים ארעים וזמניים שהגיש האיגוד והן במסגרת הדיון שהתקיים בפנינו בעניינו של רב חובל מור, טענה החברה כי לא מתקיימים התנאים הבסיסיים לבקשה לסעדים זמניים ועתרה לסילוק הבקשה על הסף.

14. אליבא דחברה סעד זמני הניתן בטרם התבררה התביעה, מטרתו אחת ויחידה והיא למנוע מצב שבו ירוקנו מתוכן את ההליך העיקרי, כך שאם יזכה התובע לא תהיה לכך כל משמעות ולא ניתן יהיה לקצור את פרי הזכייה. דהיינו, על המבקש צו זמני להראות שיגרם לו נזק בלתי הפיך אלמלא ינתן צו המניעה הזמני וכי משום כך יש להוציא צו ביניים שישמור על המצב הקיים עד להכרעה בסעד העיקרי המבוקש על ידו.

15. לטענת החברה, על פני שתי הבקשות עולה כי לא מתקיים התנאי הבסיסי שפורט לעיל, פשיטא משום שלא התקבלה אצל החברה שום החלטה בעניינו של רב חובל מור, טרם התקיים לו שימוע והוא לא הושעה מעבודתו.

16. כעולה משתי הבקשות, רב חובל מור ואף האיגוד אינם מציגים ולו בדל ראיה לכך שאי הענקת הצו הזמני תסב נזק בלתי הפיך לרב חובל מור. למעט שורה של ססמאות שנטענו בעלמא, חסרות תוכן, אין בנמצא אף ראיה לכך שיגרם נזק בלתי הפיך שכזה.

17. משאין חולק שלא קויים שימוע לעובד, הרי אין צדקה משפטית כלשהי למתן צו מניעה זמני ודינה סילוק על הסף.

18. עוד הוסיפה החברה וטענה כי כל הטענות המפורטות בבקשות דינן איפוא להיות מועלות בפני כבוד הנשיאה (בדימוס) סלע במהלך השימוע, לרבות הטענות (המופרכות) כאילו יש מקום לקיים הליך יישוב חילוקי דעות בין רב חובל מור לחברה. לאחר שמיעת טענות אלה וקבלת החלטה בעניין, כלל שעדיין יהיו לאיגוד או לרב חובל מור טענות שההחלטה אינה כדין, תהיה הדרך פתוחה בפניהם לנקוט בצעדים משפטיים לפי ראות עייניהם. אולם, ודאי שאין הם יכולים לנסות ולמנוע את מימושה של זכות הטיעון, והמדובר בהיפוך היוצרות ממש.

תגובת האיגוד לבקשה לסילוק על הסף

19. החברה בהתעלמות מהוראות ההסכמים הקיבוציים ומההלכה הפסוקה מסרבת לפנות למנגון חילוקי דעות ודי בכך שאחד הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים קורא להפעיל מנגנון חילוקי דעות כדי שהצד השני ליחסי העבודה הקיבוציים יקבל על עצמו פניה למנגנון חילוקי דעות.

20. כתב האישום אשר הוגש נגד רב חובל מור מתייחס לתפקידו כממלא מקום רב החובל בנמל אשדוד ולא לתפקידו כנתב. ההוראות הקיבוציות מלמדות כי רב חובל מור, בהיותו מנהל מחלקת ים בפועל הינו בתפקיד "עובד בכיר" ועל כן הינו מוצא מתכולת ההסכם הקיבוצי ומכאן שלא חל עליו מנגנון ההשעיה של הסכם 82.

21. קיימת מחלוקת בנוגע ליישומו של הליך השעיה הקבוע בהסכם 82 לאור התנהלות הצדדים במהלך כל השנים אשר הפכה בעצמה לנורמה קיבוצית. במהלך כל השנים מעולם לא נעשה הליך השעיה בכלל נגד נתב ומטבע הדברים לא נעשה שימוש בהליך ההשעיה במתכונת הסכם 82.

22. בספר הירוק נקבע מנגנון מוסכם לישוב חילוקי דעות. הליך חילוקי הדעות קובע מנגנון של ועדות פריטטיות פניה לבוררות, ובכלל זה סוגיות הנוגעות ליישומם של ההסכמים ופרשנותם.

23. מדיניות בתי הדין הינה לכבד ולאפשר מיצוי של מנגנון חילוקי הדעות מכוח טבעם של יחסי העבודה הקיבוציים. לאור המחלוקת בין הצדדים הדרך הראויה לפתרון מאוזן וראוי של המחלוקת הינה באמצעות מנגנון לישוב חילוקי דעות, תוך הקפאת ההליך שבמחלוקת.

24. עוד טען האיגוד כי בית הדין אינו נוטה לקבל בקשות לסילוק על הסף ובמיוחד בסכסוכים קיבוציים, ואין זו הדרך הראויה.

תגובת רב חובל מור לבקשה לסילוק על הסף

25. בדומה לאיגוד, גם רב חובל מור טוען שהיה על החברה להימנע מלהפעיל הליך השעיה או שימוע לקראת השעיה, טרם בירורה של המחלוקת הפרשנית במסגרת מנגנון ליישוב חילוקי דעות הקבוע בין הצדדים.

26. הליכי השעיה הננקטים כנגד עובד הינם הליכים פוגעניים ביותר, שבהם מורחק העובד ממשרתו וממקור פרנסתו ללא הליך מלא. במקרה דנן, לא ניתן כלל להפעיל את הסעיף מתוך הסכם 1982, עליו מסתמכת החברה בעניינו של המבקש, שכן הפעלתו של הסעיף אפשרית רק בנסיבות המדוייקות והדווקניות המפורטות בו, שאינן מתקיימות בענינינו. בפרט, לא ניתן להפעיל את הסעיף במקרים בהם כתב האישום מוגש כנגד החברה והעובד בצוותא חדא ולא ניתן להפעיל את הסעיף במקרים בהם העתק התלונה מושא ההליך הפלילי אינו נמצא בידי החברה.

27. לא ברור מכוח מה אצה רצה דרכה של החברה לנהל הליך שימוע שעלול חס וחלילה לפגוע בכללים הנוגעים לשיבוש הליכי משפט. כמו כן, ניהול הליך השימוע יכול לפגוע בהגנתו של רב חובל מור במסגרת ההליך הפלילי שננקט נגדו ואף לפגוע בזכויותיו האישיות.

28. כתב האישום שביחס אליו נתבקשת ההשעיה הוא הליך יחודי ונדיר שלמיטב הידיעה לא נוהל כמוהו לפני כן. עובדה זו, במצורף לעובדה כי המדובר בעבירה קלה יחסית בספר החוקים, שהעונש המקסימלי עלייה הוא קנס כספי נמוך יחסית, ובמצורף לעובדה כי מדובר בהליך המנוהל נגד המבקש והחברה בצוותא חדא מלמדות – כל אחת מהן בנפרד וביחד, כי אין זה המקרה המתאים להחלת סעיף ההשעיה.

29. החברה מנהלת את הליך השימוע שלא כדין, נמנעת מהעברתם של מסמכים רלוונטיים ונמנמעת מזימונו של האיגוד לשימוע הנוגע לזכויות מר מור.

30. החברה טוענת כי כלל טענותיו של מר מור יתבררו במסגרת הליך השימוע ואולם הליך השימוע אינו ההליך המתאים לבירור הטענות, שכן מדובר בהליך שהוחלט עליו חד צדדית (חרף יחסי העבודה הקיימים בחברה עשרות בשנים), והוא אינו מתאים לבירורן של מחלוקות משפטיות כבדות משקל כגון אלה המונחות על הכף בענינינו.

דיון והכרעה

31. בפסיקה נקבע כי למעסיק נתונה פררוגטיבה לנהל את עסקו לפי מיטב הבנתו ובמסגרת פררוגטיבה זו נתונה לו הזכות להזמין עובד לשימוע ולשקול סיום תפקידו של העובד או ניודו מתפקיד לתפקיד, במסגרת הפררוגטיבה הנתונה לו מוסמך המעסיק לשקול השעייתו של עובד – הכל בכפוף למגבלות המסייגות סמכויות אלה- מכוח חוק, הסכם קיבוצי או חוזה אינדיבידואלי (ע"ע (ארצי) 1465/02 בנימין משה נ' איגוד ערים לכבאות והצלה, מתאריך 10.3.2004;דב"ד נ"ד/3-71 מרגלית אילת נ' שירות התעסוקה ואח', מתאריך 30.12.1993).

32. בטרם הכרעה במחלוקת הנטושה בין הצדדים יש להזכיר מושכלות ראשונים כי אין זה מתפקידו של בית הדין לבחון לגופן את עבירות המשמעת או את האירוע נשוא כתב האישום המיוחס למר מור, והוא אינו נדרש לבירור עובדתי לגופו של כתב האישום בהליך הפלילי, שהרי על אלה מופקד בית המשפט המוסמך (דב"ע נ/4-23 מועצת פועלי ירושלים נ' מדינת ישראל, פד"ע כג-160; בג"צ 2899/91 מדינת ישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ"ה (5) 335). גם הגורם המוסמך להחליט אם להשעות את העובד אם לאו – אינו נדרש לקבוע ממצאים לגופו של כתב האישום.

33. במחלוקת שבפנינו תפקידו של בית הדין מתמצא בבחינת השאלה – האם יש להורות על סילוק על הסף של הבקשות מהטעם שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לבקשה לסעדים זמניים.

34. התשתית ההסכמית הקיימת בין הצדדים תשמש בידינו מצפן באמצעותו נגיע לתוצאה.

כפי שניתן לראות מהוראות הסכם 1982, לנמל פררוגטיבה ניהולית לנקוט בהליכי שימוע בטרם השעיה בנסיבות בהן הוחשד או הואשם עובד בעבירה פלילית הקשורה עם עבודתו ברשות הנמלים והמשטרה או הפרקליטות הגישו כתב אישום נגדו.

35. קבלת החלטה בעניינו של רב חובל מור אינה יכולה להתקבל ללא הליך מסודר ובראשו שימוע. בהקשר זה, שימוע הוא שלב מקדמי לקבלת החלטה. מכאן, שכל עוד לא באה החלטה פוזיטיבית לא יכולה לבוא ביקורת של בית הדין על החלטה שטרם התקבלה.

36. בנסיבות הללו מקום שהחברה פעלה מכוח סמכות המוקנית לה בדין והורתה על קיום שימוע לתובע, ובנסיבות המיוחדות של תיק זה העבירה את הליך השימוע בפני גורם חיצוני, אין מקום לסעד המונע מהחברה מלפעול במסגרת סמכותה, דהיינו, למתן צו המונע עריכת שימוע לרב חובל מור.

37. לכך נוסיף, כי אין בקביעה לפיה מוסמכת החברה לקיים שימוע למר מור, כדי להביע עמדה לפיה הטענות בהן נדרש רב חובל מור להתייחס בשימוע, כמפורט בזימון לשימוע – הן טענות שיש בהן כדי להצדיק החלטה על השעייתו מהעבודה. כמו כן, גם הטענות לפיהן יש מקום לקיים הליך ישוב חילוקי דעות בין מר מור לחברה, יכולות להיות מועלות בפני כבוד הנשיאה (בדימוס) סלע במהלך השימוע.

38. משלא התקיים דיון בשימוע וכל עוד לא באה לעולם החלטה פוזיטיבית על השעייתו של רב חובל מור, לא יכולה לבוא ביקורת של בית הדין על החלטה שטרם התקבלה. המדובר בבקשה מוקדמת, שעניינה בהשעיה, שטרם באה לעולם ועל כן סבורים אנו כי אין מקום בשלב זה למנוע את השימוע. יובהר כי במסגרתו של השימוע יהיה בידי מר מור ונציגי האיגוד לטעון גם לעניין מנגנון יישוב חילוקי דעות. עוד יובהר, כי על הצדדים עצמם מוטלת החובה לפעול על פי הדין ולהימנע משיבוש הליכי משפט, לפיכך מוטלת על הצדדים החובה במסגרת הליך השימוע שיתנהל שלא לחרוג מסדרי הדין המקובלים.

39. מכל המפורט לעיל, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת. המשיבה רשאית לקיים את הליך השימוע ועל המבקש להתייצב לשימוע שאחרת ייחשב כמי שוויתר על זכותו לשימוע.

40. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ט, (22 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.