המבקש, עצור בפיקוח אלקטרוני, עותר לאפשר לו לצאת לעבוד כעובד בנין.

בקשתו המקורית לעבודה בשני אתרי בניה בקיסריה ובחדרה בין השעות 20:00-7:00 נדחתה על ידי ביום 14.1.20. ערר על החלטתי זו התקבל באופן חלקי, אחר שהמבקש הצהיר כי יעבוד רק באתר בניה אחד בחדרה ואחר שבית המשפט העליון קיצר את שעות העבודה ל- 16:00-6:00 (בש"פ 1199/20 מיום 19.2.20) והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת "התנאים וההגבלות", כך בהחלטת בית המשפט העליון.

בעקבות ההחלטה האמורה קיימתי ביום 23.2.20 דיון, אולם המפקח המיועד, מנהל העבודה מר סעיד עתאמנה, לא הובא ונוכח דבריו הברורים בדיון מחודש ינואר 20 כי הוא מתנייד בין שני אתרי בניה וזקוק לצורך ביצוע עבודתו כהלכה ל- 15 שעות עבודה כולל נסיעות, קבעתי כי לא ניתן לאפשר למבקש לצאת לעבודה בתנאים הללו, החורגים גם מרוח החלטת בית המשפט העליון.

בעקבות החלטתי מיום 23.2.20 עתר המבקש לקביעת דיון נוסף שאליו יתייצב המפקח.

ואכן בדיון היום נכחו הן בעל החברה, אשר מסיבות שונות כאמור בהחלטתי מיום 14.1.20 אינו מתאים לשמש כמפקח, וכן מנהל העבודה, מר סעיד עתאמנה, אשר אמור להיות מי שיסיע את המבקש אל מקום העבודה וממנו ויפקח עליו במהלך שעות העבודה.

בעל החברה, מר מוחמד עתאמנה, אישר בפני בית המשפט כי הוא מבין את מגבלת שעות העבודה ואת העובדה שהמפקח והמבקש יוכלו לעבוד אך ורק באתר העבודה בחדרה. הוא הבהיר כי יחלק את העבודה בין המפקח סעיד עתאמנה למנהל העבודה הנוסף באופן שסעיד עתאמנה יוכל לעבוד בהתאם למגבלת השעות והמקום אשר ייקבעו על ידי בית המשפט.

המפקח, סעיד עתאמנה, אישר אף הוא כי הוא מבין את התנאים והמגבלות, כי עליו לקבל את המבקש מאחד ממפקחיו ולהשיבו באותה דרך בסיום העבודה וכי עליהם לעבוד אך ורק באתר בחדרה במגבלת השעות שנקבעה.

בהמשך להחלטתי אשר ניתנה הבוקר בעניינם של שני נאשמים נוספים בפרשה והנימוקים אשר הובאו שם, ככל שרלוונטיים כאן, סברתי כי גם בעניינו של המבקש הגיעה העת להקל במידה מסוימת ולאפשר לו יציאה לעבודה.

כתב האישום בעניינו של המבקש הוגש עוד ביום 22.10.18, הראיות בתיק כבר נשמעו בחלקן, אך נראה כי מועד סיום התיק אינו קרוב. תסקיר שירות המבחן בעניינו של המבקש ביחס לשאלה האם ניתן לאפשר לו לצאת לעבודה הוא בכללו חיובי, בין היתר, קבע שירות המבחן כי המבקש חווה הרתעה ממעצרו ומכבד את הנחיות בית המשפט. גם מצבם הכלכלי הקשה של המבקש ומשפחתו כתוצאה מכך שכבר כשנה ומחצה המבקש אינו עובד ומתפרנס מהווה שיקול, ככל שחולף הזמן.

ההתלבטות המרכזית בעניינו של המבקש כאן נוגעת למאפייני מקום העבודה אשר בו ביקש להשתלב, שכן אין המדובר במקום מוגדר, אלא באתר בניה אשר נמצא במרחק מן המקום שבו שוהה המבקש, עניין המחייב נסיעה של כשעה למקום העבודה ומקשה, כפי שהבהירה ב"כ המשיבה, על הגורמים שאמונים על בדיקת תנאי השחרור. עם זאת, משאלו הנתונים המצויים בפני ולאחר שהובהר כי המפקח סעיד עתאמנה יהיה צמוד כל העת למבקש, בכלל זה במהלך הנסיעה אל מקום העבודה וממנו, ואחר ששמעתי את התחייבותו המפורשת של המפקח, אשר אושרה גם על ידי מעבידו, בעל החברה, כי ישמור על השעות והמגבלות שנקבעו, הגעתי למסקנה כי ניתן לשנות את התנאים בהם שוהה המבקש באופן שיוסר הפיקוח האלקטרוני, המבקש ישוחרר בתנאים ויתאפשר לו לצאת לעבוד.

לפיכך, אני מורה על הסרת הפיקוח האלקטרוני ועל שחרור המבקש בתנאים הבאים:

א. המבקש ישהה במעצר בית מלא בבית בו הוא שוהה כעת, בכפר מנדא, סמוך לבית ספר אל ג'זאלה, בפיקוחם לסירוגין של אלו: אביו מר מוחמד עתאמנה, מר עמאד זיאד ת.ז. 040156283, מר עומאר זיאד ת.ז. 020452934 ומר עבדאללה זיאד ת.ז. 25989013.

ארבעת המפקחים חתמו על ערבויות צד ג' בסך 10,000 ₪ כל אחד ואלו ימשיכו לעמוד גם כעת להבטחת תנאי השחרור.

ב. המבקש רשאי לצאת לעבוד מדי יום בין השעות 16:00-6:00 כעובד בנין אצל המעביד מוחמד עתאמנה (מס' טלפון 0522463188) באתר עבודה ברחוב הלל יפה 7 בחדרה, וזאת תחת פיקוחו של מר סעיד עתאמנה, ת.ז. 23259393 (מס' טלפון 0532778197).

מובהר כי על המבקש לנסוע עם המפקח סעיד עתאמנה ישירות למקום העבודה וחזרה ממנו אל מקום החלופה, ללא כל עצירה נוספת.

מר סעיד עתאמנה יחתום לצורך הבטחת התנאים האמורים, על ערבות צד ג' בסך של 20,000 ₪.

ג. איסור יצירת קשר עם יתר המעורבים ועדי התביעה, במישרין או בעקיפין.

ד. איסור יציאה מן הארץ.

ה. ההתחייבות עצמית של המבקש והערבון כספי שהפקיד, עומדים בעינם.

יובהר:

המבקש אינו רשאי לעבוד באתר בניה שונה מזה שהותר כאמור ללא קבלת החלטה שיפוטית מתאימה, אשר תינתן לאחר שהמשיבה תגיב לבקשה.

ככל שמסיבה כלשהי המבקש לא ייצא לעבודתו במשך יותר מיומיים ברצף, על המפקחים להודיע זאת מיד ביום השני להיעדרות, באמצעות ב"כ המבקש, לב"כ המשיבה.

המזכירות תמציא ההחלטה למנהלת האיזוק ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר תש"פ, 27 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.