לפני תביעה לפיצוי בגין אספקת מוצר שלא בהתאם להזמנה.

רקע

1. בתאריך 16.8.18 הזמינה התובעת באמצעות אתר האינטרנט של הנתבעת, מזרן מדגם "נטורל לטקס" (להלן: "המזרן") ושילמה לה עבורו סך של 1,799 ₪ בתוספת 199 ₪ דמי משלוח.

2. בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 5,000 ₪, טענה התובעת כי זו הפרה את התחייבויותיה כלפיה – תחילה בכך שסיפקה לה מזרן שונה מזה שהוזמן על ידה, בהמשך באי הגעת המובילים במועדים שנקבעו לשם החלפתו, ולבסוף גם בכך שהמזרן הושאר בביתה עד ליום 3.10.18, ובביצוע הזיכוי בגין הסכום ששילמה עבורו במהלך תקופה ממושכת מאז.

3. הנתבעת טענה להגנתה כי זיכוי התובעת בגין הסכום אותו שילמה בעד המזרן בוצע באותו היום שבו הוא נלקח מביתה (3.10.18) וכי גם דמי המשלוח הושבו לה בנפרד, אם כי במועד מאוחר יותר (4.11.18).

לגופו של עניין טענה הנתבעת כי כל תפקידה התמצה בתיווך בין התובעת לבין ספק המזרנים שסיפק לה מזרן "משודרג" ואף יקר יותר מזה שהוזמן על ידה, וכי מקור התקלות שארעו לאחר מכן היה באופן התנהלות התובעת עצמה אשר הקשתה על

הספק בתיאום מועד האספקה ולקיחת המזרן בחזרה מביתה.

במצב דברים זה הגישה הנתבעת הודע צד ג' כנגד ספק המזרנים.

4. צד ג' אישר כי המזרן שסופק לתובעת בתחילה היה שונה מזה שהוזמן על ידה ובתוך כך ציין כי מדובר היה במזרן איכותי ויקר יותר שאותו יכולה היתה התובעת לקבל ללא כל תוספת תשלום, אלא שהיא סרבה לכך. גם צד ג', כמו הנתבעת, הוסיף וטען כי לא ניתן היה להשיג את התובעת שכן היא לא ענתה לטלפון וגם לא חזרה אל הנהגים המובילים שהתקשרו אליה על מנת לתאם עמה את מועדי האספקה והאיסוף.

גרסת התובעת

5. בעדותה בבית המשפט תיארה התובעת באופן מפורט את השתלשלות העניינים מאז שהזמינה את המזרן ועד שהוא נלקח מביתה בחזרה על ידי הנתבעת וכספה הושב לה. בתוך כך הבהירה כי עיקר תביעתה נעוץ בכך שהמזרן "עמד אצלה בבית" במשך כחודש, לאחר שבתחילה הסתבר לה כי מדובר במזרן השונה מזה שהוזמן על ידה ובהמשך נציגי צד ג' שתיאמו עמה שני מועדים שונים לצורך החלפתו, לא הגיעו וגם לא הודיעו לה על כך מראש – מה שהוביל בסופו של דבר לבקשתה לביטול העסקה כולה. התובעת דחתה את טענות הנתבעת בדבר חוסר שיתוף הפעולה מצידה בתיאום המועדים, וסיכמה באמרה: "...עשיתם טעות פעם אחת, הבאתם מזרון לא טוב, פעמיים לא באתם, מצדי... תשלמו למוביל פרטי ותבואו לקחת את המזרון...".

טענות הנתבעת

6. נציגת הנתבעת טענה כי מדובר במקרה ש"ההתנהלות בו היתה מול צד ג'", וציינה כי מדובר בספק שמעולם לא הושמעו כלפי טענות דומות מצד לקוחותיה, וכי הבעיה היחידה היתה קושי בתיאום שעת הגעת המוביל אל בית התובעת לשם ביצוע ההחלפה ו/או לקיחת המזרן, שכן היא "לא היתה מוכנה לתאם לפני שש בערב מהסיבות שלה כי היא חושבת שהיא צודקת ולא צריכה להפסיד עבודה".

טענות צד ג'

7. נציג צד ג' תיאר אף הוא קושי בתיאום עם התובעת, ואמר: "... לגברת לא היה זמן ולא שיתפה פעולה, נהגים צלצלו לקבוע איתה, או שהיא לא ענתה לטלפון או שקבענו שעה והיא לא היתה בבית, אז מה לעשות. הנהג התקשר ואמרתי לו שייסע אם היא לא בבית, כי יש לו קו חלוקה". לשאלתי האם נסיונות התיאום הללו תועדו באיזה שהוא אופן בזמן אמת, השיב נציג צד ג' בהגשת תעודת המשלוח מיום 16.9.18 – נ/1 וטען כי מסמך זה מלמד על כך שהוא עצמו הכין עבור התובעת את המזרן הנכון להחלפה והורה לו לקחת מביתה את המזרן שסופק לה קודם לכן, אלא ש"היא לא רצתה לקבל ולא שיתפה פעולה וקשה היה לקבוע איתה".

8. בהתייחסותה לדברים אלה אישרה התובעת כי בתאריך הנ"ל אמורה היתה להתבצע ההחלפה, אלא שלטענתה המוביל מטעם צד ג' לא הגיע אליה באותו יום ובהתאם לשעה שתואמה עמה מראש וכי למחרת היתה זו היא שהתקשרה אל הנתבעת אשר הביעה התנצלותה על כך בדיעבד.

לשאלתי האם אכן היתה בעיה של חוסר גמישות מצדה בתיאום המועד לביצוע ההחלפה ו/או לקיחת המזרן מביתה בסופו של דבר, השיבה התובעת: "... קבעתי איתם פעמיים בשעות שאני יכולה אחרי שש בערב ופעם אחת בבוקר אבל הם לא הגיעו. בכל הפעמים התעקשתי שזה יהיה רק בשעות שאני יכולה ואני מבקשת להסביר למה. מכיוון שהם עשו את הטעות וזו לא טעות שלי אז אני לא צריכה לחכות להם ולהפסיד יום עבודה. אני סבורה שבמקרה הזה הם היו צריכים לשלם אפילו עבור הובלה פרטית...".

דיון והכרעה

9. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמך שהוגש – נ/1, מסקנתי היא דין התביעה להתקבל בחלקה.

ואלה הם נימוקי:

א. על פי הוראות החוק וגם בהתאם להלכה הפסוקה, כל צרכן באשר הוא, זכאי לקבל שירות נאות ויחס הולם וכחלק מכך זמנו אינו יכול להיחשב הפקר (ר' למשל בהוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012; תקנות הגנת הצרכן (מתן שירות טלפוני), תשע"ב-2012; סע' 18 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 ('חוק הטכנאים') ועוד). התכלית העומדת בבסיס כל אלה היא שיפור איכות השירות, מניעת תחושות של תסכול ובזבוז משאבים אצל הצרכן ובתוך כך גם מניעת השחתת זמנו לריק (ר' דברי ההסבר להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת זמן המתנה בשירות טלפוני), התשע"ד-2014; הצעת חוק חובת מסירת זמן המתנה משוער במענה טלפוני, תשס"ז-2007; הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2011; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 25) (הגבלת זמן המתנה ופיצוי ללא הוכחת נזק), תשס"ח-2008).

ב. במקרה שלפני, טענת התובעת בדבר אספקת מזרן שונה מזה שהוזמן על ידה מלכתחילה, הוכחה – הן באישור הנתבעת והן מתוך האמור בתעודת המשלוח נ/1 בה נרשם באופן מפורש כי המזרן שסופק לה היה מדגם "תראפי" בעוד שהיא הזמינה מזרן מדגם "נטורל".

ג. משכך, דעתי היא כי היו אלה הנתבעת וצד ג' שאמורות היו לעשות כל שלאל ידן על מנת לספק לתובעת את המוצר שהוזמן על ידה מלכתחילה ולעשות כן בתנאים הנוחים לה, ולא להיפך. הנתבעת אמורה היתה לוודא שצד ג' מספק לתובעת את המוצר שהוזמן על ידה – הוא ולא אחר, ואילו צד ג' אמורה היתה למלא אחר ההזמנה כלשונה, על אחת כמה וכמה. זאת ועוד - טרוניות הנתבעת וצד ג' בדבר הקשיים שהתובעת הערימה על המובילים מטעם צד ג' בתיאום שעת הגעתם לביתה (פעם אחת בבוקר, או אחרי 18 בערב) "כדי שלא תפסיד עבודה", אינן ראויות בעיני ואין להן מקום כלל וכלל.

10. סוף דבר, אני סבורה כי על הנתבעת וצד ג' לפצות את הנתבעת בגין מחדליהן במקרה זה

לרבות הוצאותיה בשל הצורך בפניה אל בית המשפט - הנתבעת בסך של 500 ₪ וצד ג' בסך של 800 ₪.

סכומים אלה ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעות, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

התנצלותי על העיכוב במתן פסק הדין, מפאת מחלה.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ט, 30 יולי 2019, בהעדר הצדדים.