מונחת בפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 19.11.17.

אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה.

העידו בפני הנהגת והנהג המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות לרבות דו"ח החקירה, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, אני סבורה כי מלוא האחריות לתאונה הינה של הנתבע 2 ולפיכך יש לקבל את התביעה במלואה.

נוכח האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעים 1 ו- 2, באמצעות הנתבעת 1, לשלם לתובעת סכום של 10,315 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר עדת התובעת כפי שנפסק במהלך הדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,805 ₪.

כן תישא הנתבעת 1 בשכר הנתבע 2 כפי שנפסק במהלך הדיון וזאת ישירות אליו.

הסך הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

נוכח סיום ההליך בפסק דין לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני פוטרת התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט וככל ששולמה אני מורה על השבתה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ט, 23 יולי 2019, בהעדר הצדדים.