תיק זה, שראשיתו בתביעה לביצוע שטר שהגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת, עבר להידון בפניי בסדר דין מהיר לאחר שהתובעת הסכימה לבקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן.

ביום 24.9.2019 התקיימה בתובענה ישיבה מקדמית. לקראת הישיבה הגישה הנתבעת כתב הגנה בכתב יד וללא תצהיר תמיכה ותצהיר גילוי מסמכים, כנדרש על פי הוראות תקנות 214ג ו - 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א). לפנים משורת הדין, ועל אף שהתובעת עתרה, בנסיבות אלו, למחיקת כתב ההגנה, ובשים לב לכך שהנתבעת לא העמידה לעצמה ייצוג משפטי, התרתי לה להשלים את החסר בתוך 15 יום.

משלא קויימה ההחלטה עתרה התובעת שוב למחיקת כתב ההגנה. בתשובה טען נציג הנתבעת כי נאלץ לסעוד את אמו החולה עד לפטירתה וביקש ארכה בנסיבות אלו. נעתרתי לבקשה והארכתי לנתבעת את המועד להגשת התצהירים עד ליום 1.1.2020. הנתבעת הגישה תצהיר בכתב יד, שלא נחתם בפני עורך דין ולא אומת על ידיו. בישיבה המקדמית השניה שהתקיימה ביום 26.1.2020 התייצב ב"כ התובעת לבדו ועתר בשלישית למחיקת כתב ההגנה מחמת הגשת תצהיר שאינו מאומת ובשל אי התייצבות מי מהנתבעת לדיון. תוך כדי הדיון הובאה בפניי בקשה מטעם נציג הנתבעת, בה מסר כי עקב נסיבות משפחתיות דחופות הוא נאלץ לנסוע בהתראה קצרה לחו"ל. שוב, לפנים משורת הדין, נמנעתי מלהורות על מחיקת כתב ההגנה ועל מתן פסק דין על יסוד כתב התביעה, והוריתי לנתבעת להגיש תצהיר מודפס ומאומת על ידי עורך דין.

מאז ועד היום נשלחו לנתבעת מספר רב של תזכורות, הן בהחלטות כתובות והן על ידי יצירת קשר טלפוני ממזכירות בית המשפט. ביום 11.5.2020 הודיע נציג הנתבעת כי הוא מצוי בבידוד מזה שבועיים, בכתבו: "למרות שבית המשפט אכן התחשב במצב במספר מקרים לא מועט בתיק זה אבקש מכבוד בית המשפט לדחות את הגשת התצהיר עקב המצב הנוכחי ולאפשר לתת לי מועד חדש בו אוכל להיפגש עם עורך דין כדי לתת תצהיר חתום."

בהחלטתי מאותו היום ציינתי, כי ההוראה למתן תצהיר חתום ניתנה זמן רב בטרם פרוץ משבר הקורונה וזה לא הוגש חרף מספר רב של ארכות ותזכורות. הבהרתי, כי ככל שלא יוגש התצהיר עד ליום 1.6.2020, אורה על מחיקת כתב ההגנה.

המועד האמור חלף, ותצהירים לא הוגשו, אף לא כל הודעה או בקשה אחרת.

סבורתני, כי בית המשפט נהג עד כה בגמישות ובסלחנות יתרה כלפי הנתבעת. הן מותב זה והן כב' הרשם שמעון רומי, שדן בתובענה בשלב ההתנגדות, המליצו לנתבעת בחום, במשך כשנה ומחצה, להעמיד לעצמה ייצוג משפטי, אלא שהנתבעת בחרה להתעלם מהמלצה זו; כתבי הטענות מטעמה הוגשו בכתב יד המקשה על הקריאה, ובניגוד להוראות תקנה 68(א) לתקסד"א; והחמור מכל, הארכות החוזרות והנשנות להגשת תצהירי תמיכה וגילוי מסמכים בהתאם לנדרש בכתב טענות בסדר דין מהיר, לא הועילו, ועד היום אין בתיק כתב הגנה כדין.

אין מקום להארכה נוספת, והגיעה השעה לשים קץ למחדליה הנמשכים של הנתבעת.

בכל הקשור לחובות הדיוניות של צד להליך המשפטי קבע לאחרונה בית המשפט העליון דברים ברורים ומפורשים (ע"א 5400/18 מיר נ' עו"ד יעקב מירון [28.1.2019], בסעיף 1 לפסק דינו של כב' השופט א' שטיין, אליו הצטרף המשנה לנשיאה כב' השופט ח' מלצר):

"פרוצדורה אזרחית איננה 'תכנית כבקשתך'. כלליה נועדו להבטיח בירור צודק ויעיל של סכסוכים בין אדם לחברו על ידי בתי המשפט. מנקודת ראות חברתית-כלכלית רחבה, מטרתם של כללים אלו היא להקטין ככל שניתן את עלות הטעויות בהכרעות שיפוטיות יחד עם עלות ההליכים של בירור האמת ומניעת טעויות בבתי המשפט [...]. כללי הפרוצדורה מציבים את התמריצים הדרושים בדמות סנקציות משפטיות המוטלות על בעלי דין שממאנים לפעול בדרכים מקובלות ותקינות. סנקציות אלה כוללות מחיקת כתבי טענות, חסימת תביעות, דחיית בקשות ותובענות, פסילת ראיות, חיוב בתשלום הוצאות, ועוד כהנה וכהנה."

ערה אני למשמעות הקשה שבמחיקת כתב הגנה. עם זאת, הדבר מתחייב לנוכח התנהלותה של הנתבעת, שרשרת מחדליה, התעלמותה החוזרת ונשנית מהחלטות בית המשפט ואי עמידתה בלוח הזמנים שנקבע על ידיו. הדבר מתחייב לנוכח הפגיעה שבהתנהלותה זו בהליך המשפטי, באינטרסים של הצד שכנגד ובאינטרס הציבורי. בחינת התנהלות המבקשת מוליכה למסקנה "[...] שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו" (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793, 800 [1992]).

אשר על כן, אני מורה על מחיקת כתב ההגנה של הנתבעת.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה וכן תמציאה לנתבעת באמצעות הפקס שמסרה במזכירות.

ניתנה היום, י"א סיוון תש"פ, 03 יוני 2020, בהעדר הצדדים.