עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטות והאורכות הרבות שניתנו לחייבת בימים: 11.2.20,3.5.20,8.7.20,17.8.20 החייבת לא הסירה מחדליה. יצוין כי מחדלי החייבת החלו עוד לפני משבר הקורונה וחלקם אף אינם קשורים ליכולת כלכלית, אלא להמצאת מסמכים ודוחות. בהחלטה האחרונה ,אף ניתנה לחייבת, לפנים משורת הדין, אפשרות להגיב תוך שהובהר כי העדר תגובה תחשב כהסכמה לביטול ההליך. אולם, החייבת לא טרחה להגיב.

בנסיבות אלו, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אין לי אלא לראות את החייבת כמי שוויתרה על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את בקשתה העיקרית.

יובהר כי מחדלי החייבת שעה שהיא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינה מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנת החייבת מהטבות הנובעות מצו הכינוס, ומאידך גיסא אינה מבצעת הנדרש ממנה במסגרת הליך הפש"ר.

לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 90 יום נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהל/ת המיוחד/ת בתוך 90 יום מהיום בלבד בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הכינוס בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]).

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות המנהל המיוחד בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לתיקי ההוצל"פ בכפוף לכל צו תקף.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"פ, 02 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.