1. לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף נתבעת.

רקע

1. ביום 24.10.18 הגישה התובעת (ילידת 8.9.67), תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב אירוע תקיפה מיום 18.8.16 (להלן "התאונה").
2. עם העברת התביעה לטיפולי, ניתנה ביום 26.3.19 הוריה, בין היתר, בדבר הליכים מקדמיים, הגשת תצהיר בדבר נסיבות התאונה (וארכה להגשת חוות דעת מטעם התובעת, שאם לא כן תתנהל התביעה על בסיס העדר נכות.
3. חו"ד לא הוגשה חרף ארכה. על כן, ביום 16.5.19 נקבע כי התביעה תתנהל על בסיס העדר נכות, ושני הצדדים נדרשו להודיע את עמדתם באשר להכרעת התביעה על דרך הפשרה.
4. חלף זאת, ביום 29.8.19, הגישה התובעת בקשה למתן ארכת מועד להגשת חו"ד.
5. בהחלטה מיום 2.9.19, הובהר כי מדובר בבקשה לביטול החלטה, שמשמעה הסגת ההליך שנה לאחור. עם זאת, מטעמים מערכתיים, ניתנה לתובעת ארכה נוספת בת 20 יום. ביום 15.9.19 הגישה התובעת חו"ד מטעמה וביום 26.4.20 הגישה הנתבעת, לאחר אורכות, חו"ד נגדית (וראו גם החלטות מיום 19.9.19, מיום 18.12.19 ומיום 17.3.20).
6. נוכח הפער בין חוות דעת, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי. בחוות דעתו מיום 7.2.21 מצא המומחה שעקב התאונה נותרה לתובעת נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5%.
7. עם קבלת חוות הדעת, נקבעה ישיבת קדם משפט למתן הצעה, לאחר הגשת תחשיבי נזק, ליום 7.3.22.
8. בין לבין, ביום 19.12.19 הגישה התובעת תצהיר בדבר נסיבות התאונה (וראו גם: החלטות מיום 16.5.19 ומיום 19.9.19).
9. חלף הגשת תחשיב נזק הוגשה ביום 7.11.21 בקשה זו.

דיון והכרעה

1. דרך כלל, בית המשפט ייעתר באורח ליברלי לבקשה לתיקון כתב תביעה מכוח תקנה 92 תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"), במטרה לברר ביעילות את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ולאפשר לצדדים להביא את מלוא הראיות והטענות לפני בית המשפט לשם ירידה לחקר האמת. ברם, "זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל" ו- "לא בכל מקרה ירחב הלב ויד הנימה הליבראלית תהא על העליונה" (ראו: רע"א 2345/98, דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427; רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (2008)). רע"א 8966-20 מוהנא נ' סולימאן (17.1.21); רע"א 6222/20 הדר נ' שם טוב (27.10.20)).
2. בבואו לבחון את הבקשה לתיקון כתב התביעה, על בית המשפט לבדוק אם התיקון דרוש על מנת שתידון הפלוגתא האמתית שבמחלוקת; והאם בעלי הדין הנכונים והנחוצים יהיו צדדים להליך שלפניו, וניתן יהיה לקבוע את זכויותיהם. בית המשפט יוסיף ויבחן את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, הפגיעה הפוטנציאלית באפשרותו של הצד שכנגד להתגונן מפניה, מידת התועלת שצפוי התיקון להשיג, וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה רבה, והארכת הדיון וסרבולו. במסגרת זו יש לשקול גם את תום הלב, הוגנות ההליך, יעילות מערכתית, והכל בשילוב השכל הישר (ראו: רע"א 4217/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ (26.5.16); רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון (28.3.16); רע"א 6113/13 מירו נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק (19.12.13); בר"ם 4303/12 אינסלר נ' מ"א עמק חפר (20.11.12); ע"א 400/70 ירקוני נ' פרידמן פ"ד כה(2) 175; ע"א 579/90 רוזין נ' רוזין פ"ד מו (3) 738; י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (1995) עמ' 350; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' 10 (2009) עמ' 151 ואילך).
3. כך גם לא יתאפשר תיקון מקום בו אין לתיקון תוחלת או שיש בתיקון כדי לפגוע פגיעה משמעותית בצד שכנגד, שאינה ניתנת לפיצוי על דרך של פסיקת הוצאות (והשוו: רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו (2009); רע"א 1527/09 מ"י נ' אבו עודה (2009); ע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980); רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' המגן דוד אדום לישראל (2006)).
4. זאת ועוד. פרק ז' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), חל בענייננו (ראו: תקנה 180 (ג) (1) לתקנות החדשות). תקנה 46(א) לתקנות מורה כי בית המשפט רשאי להורות בכל עת על תיקון כתב טענות "לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".
5. במסגרת התקנות החדשות, עמד המחוקק על הצורך בקיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, וניהול הליכים באופן יעיל, תוך מניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר. משכך, תקנה 46(א) לתקנות החדשות לא שינתה את המצב שהיה ערב התקנת התקנות החדשות, אלא עיגנה את הכללים שנקבעו זה מכבר בפסיקה לבחינת הבקשה לתיקון כתב תביעה. עם זאת, יש לבחון את מכלול השיקולים האמורים לעיל, לאורם של עקרונות היסוד (ראו: תקנות 5-1א לתקנות החדשות; וראו גם: רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן (17.1.21); ת.א. (מחוזי -נצרת) 28010-03-20 עזבון המנוח שיבלי נ' מ"י (30.12.20); רע"א (ת"א) 11108-12-20 עו"ד רסקין נ' ידיד (5.1.21); ת.א. (מחוזי-מרכז) 65495-12-19 איינשטיין לוגיסטיקה בע"מ נ' עו"ד אורן (11.2.21)).

ומן הכלל את הפרט-

1. התובעת עותרת לתיקון כתב תביעה על דרך הוספת חברת "אסי מויאל- שירותים משפטיים", אשר לטענתה, ביצעו את הליכי גביית החוב והעיקול בביתה, ואנשיה נכנסו לביתה ותקפו אותה.
2. הבקשה לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה, או ככל מסמך אחר, ודי היה בכך כדי לדחותה. מעבר לכך, דין הבקשה להידחות גם לגופה.
3. שומה על תובע לברר את מכלול הנתונים טרם הגשת התביעה. הדברים אמורים במיוחד משמדובר באירוע אשר נחקר על ידי המשטרה (התובעת הגישה תלונה למשטרה כעולה מנספחי התביעה.
4. מכל מקום – במקרה דא התובעת מודה שכל הפרטים היו בידה עובר להגשת התביעה. בהתאמה, התיאור בבקשה זהה לתיאור בכתב התביעה (ובתצהיר הנסיבות) ומופיע בו במפורש שם הנתבעת שצרופה מבוקש כעת: "3. ביום 18.18.2016 בשעה 09:30 ו/או במועד הסמוך לכך, נפגעה התובעת עת צוות מעקלים מטעם הנתבעת – "אסי מויאל – שירותים משפטיים" נכנסו לביתה ותקפו אותה באלימות, וכתוצאה מכך נפגעה ונגרם לה נזק כמפורט להלן."
5. מכאן, התובעת ידעה על מעורבות גורם זה. מה גם שהבחינה היא אובייקטיבית.
6. כל שנטען בבקשה כי נוכח תקלה טכנית לא צורפה הנתבעת הנוספת. סתמה ולא פירטה. כך או כך, בוודאי בנסיבות, ונוכח ההתנהלות כפי שפורט לעיל, אין די בכך.
7. מכאן, אין בפי התובעת הסבר סביר כנדרש, להתנהלות זו. הדברים אמורים במיוחד נוכח עקרונות היסוד של התקנות החדשות (והשוו לעניין 'טעם מיוחד' הנדרש לשם הארכת מועדים על פי תקנה 528 לתקנות: בש"א 6616/12, מור נ' "קרנית" - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (11.11.12) – ביחס להגשת ערעור; בש"א 2487/14 ביבי נ' ליפר (14.5.14); בש''א 374/13 פלוני נ. פלונית (10.2.13); רע"א 7582/15 משב נ' פריש (17.2.16); בש"מ 1371/17 יו נ' משרד הפנים (13.2.17); כמו גם לעניין תקנה 176(ב) לתקנות החדשות - ראו: ת.א. (מחוזי - חיפה) 42914-03-16 יורשי המנוח דבאח נ' מ"י (2.2.21)).
8. מעבר לדרוש יצוין כי גם בשלב זה התובעת מסתפקת בשם "אסי מויאל – שירותים משפטיים" ולא נהיר האם מדובר באישיות משפטית.
9. לא זו אף זו. העתרות לבקשה משמעה לא רק המצאה והגשת כתבי טענות מתוקנים, אלא הסגת כל ההליך לאחור בחלוף שלוש שנים מיום הגשתו, כאשר חזקה כי הנתבעת החדשה תבקש למצות את זכותה, לרבות לעניין הליכים מקדמיים וחו"ד. בנסיבות, אין בידי להסכין עם כך.
10. התנהלות זו מהווה השחתת זמן שיפוטי לריק, תוך פגיעה בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו. יש לזכור כי בית המשפט אמון על שמירת האינטרס הציבורי, כמו גם ניצולה היעיל של מערכת בית המשפט (והשוו: רע"א 8716/04 סלבין בניין והשקעות (ישראל) בע"מ נ' רסולי (30.12.04)); ת.א. (ת.א.) 1021/06 חלפון נ' אחים שאדי בע"מ (28.5.09); בר"ע (חיפה) מ.מ. מבואות החרמון נ' המנוחה שאר ישוב (29.6.08)). הדברים אמורים במיוחד לאור עקרונות היסוד של התקנות החדשות (וראו גם: רע"א 41316-01-21 תיור וסיור הגליל ה. ס. בע"מ נ' עדיפים סוכנות לביטוח (2009) בע"מ (21.2.21)).
11. ויוער – בפרט נוכח הארכות שניתנו גם לנתבעת כמפורט גם לעיל (חו"ד הנגדית הוגשה כאמור בחלוף ב- 7 חודשים), אין בידי לקבל את טענתה בדבר "עגמת נפש ועינוי דין חמור", ומוטב היה שהדבר לא נטען.

סוף דבר

1. דין הבקשה - להידחות. בנסיבות, אין צו להוצאות.
2. לפיכך, אם התובעת עומדת על הצורך בצירוף גורם/גורמים נוספ/ים - תמחק התביעה, ותוגש לאחר שהתובעת תבחן כדבעי את מכלול הנתונים וזהות הצדדים הרלוונטיים. במקרה זה, חו"ד שניתנה בתיק זה תחייב גם בהליך החדש, אם וככל שיוגש; וכן יינתן פטור מתשלום אגרת פתיחה לתקופה קצובה.
3. התובעת תודיע תוך 20 יום מהיום את עמדתה, והתיק יובא לעיוני ביום 3.4.22.
4. בנסיבות, הישיבה הקבועה ליום 7.3.22, מתייתרת.

המזכירות תמציא לצדדים גם בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשפ"ב, 03 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.