1. לפניי בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדרו של המבקש בתאריך 12.02.19. לטענת המבקש, הרכב בו בוצעה העבירה שייך למעסיקו אשר הפנה אותו לעורך דין מטעמו שהחתימו על מסמכים, והודיעו שאינו נדרש להתייצב לדיון. בהמשך הסתבר למבקש שלא מדובר בעורך דין, אלא בנוכל המוכר למשטרה.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה לאור העובדה שלא צורפו לה כל מסמכים לתמיכה בעובדות הנטענות.
3. מעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי הדיון נקבע בנוכחות המבקש עצמו, כך שהמבקש ידע על הדיון.

טענת המבקש לפיה התיק הועבר לטיפולו של עורך דין מטעם מעסיקו, והסתבר לו בהמשך שמדובר בנוכל, לא מגובה במסמכים ואף לא בתצהירים לתמיכה בעובדות הנטענות. המבקש עצמו לא חתם על תצהיר לתמיכה בעובדות, ולא צורף תצהיר המעביד או אישור כלשהו. בנוסף לא צוין שמו של המעביד ולא צוין שמו של אותו אדם שהמבקש סבר שהוא עו"ד ונתגלה כנוכל. כך גם לא צורף כל אישור על הגשת תלונה במשטרה.

בנסיבות אלו המבקש לא הוכיח את טענותיו אף לא לכאורה, ולא הראה שאי התייצבותו לדיון הייתה מוצדקת או נבעה מנסיבות שאינן תלויות בו.

1. גם לגופו של עניין, אין למבקש כל טענת הגנה המצדיקה את ביטול פסק הדין. בנוסף, בדיון שהתקיים בתאריך 14.11.18, המבקש הודה כי הודעת איסור השימוש ברכב נמסרה לו, וכי הוא נהג ברכב חרף הודעת איסור השימוש. במילים אחרות, המבקש הודה בעובדות כתב האישום.
2. לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקש לעיוות דין.
3. הבקשה נדחית.
4. על המבקש להפקיד את רישיון נהיגתו במזכירות בית המשפט עד ליום 22.8.19 בשעה 12:00.

הקנס ישולם בתוך 90 יום מהיום. למען הסר ספק תוספת הפיגורים שנוצרה בתיק מבוטלת בזאת.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ט, 24 יולי 2019, בהעדר הצדדים.