1. לפניי בקשת הנתבעת להורות על עיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") מחמת קיומה של תניית בוררות בחוזה שנחתם בין הצדדים וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

2. התובעים הם הבעלים הרשומים של דירה בבניין המצוי ברחוב כצנלסון 13 בקריית טבעון (להלן: "הדירה"; "הבניין" בהתאמה).

הנתבעת היא חברה קבלנית המבצעת עבודות בניין, יזמות ותשתית.

בתאריך 16/06/12 נחתם בין הנתבעת לבעלי הדירות בבניין, הסכם לביצוע תכנית תמ"א 38 (להלן: "ההסכם") בבניין. בהמשך, בתאריך 21/01/16 נחתם נספח להסכם לביצוע עבודות נוספות ע"י הנתבעת בדירות שבבניין, ביניהם דירת התובעים.

וכך בסעיף 14 להסכם – זוהי תניית הבוררות שבבסיס המחלוקת מושא הבקשה שלפניי (להלן:" תניית הבוררות"):

"... 14.1 כל מחלוקת בין הצדדים שתתגלע בכל עניין טכני הכרוך בביצוע העבודות, עיכוב בביצוע העבודות, טיב הבניה, מצבן של עבודות בעלי הדירות ו/או הצמדותיהן ו/או הרכוש המשותף במועד מסירת החזקה עליו הודע לבעלי הדירות על ידי הזם וכד', ימונה על ידי הצדדים, בהסכמה, תוך 15 יום מיום דרישת צד ממשנהו , או בהעדר הסכמה, אשר ימונה על ידי יו"ר אגודת הארכיטקטים והאינג'ינרים בחיפה (להלן: "הבורר").

14.2 חתימת הצדדים על הסכם זה מהווה הסכם בוררות בכל עניין מהעניינים המפורטים לעיל, והבורר יהיה פטור מלדון לפי דיני הפרוצדורה ו/או דיני הראיות ופסיקתו תהיה מחייבת וללא זכות ערעור. הבורר יהיה חייב לתת פסקו המנומק בתוך 45 ימים. עיכוב בהמשך ביצוע עבודות הנובע מהמתנה להחלטת הבורר יזכה את היזם בארכה כמניין ימי העיכוב..."

3. בבקשתה, מפנה הנתבעת לסעיף 14 דלעיל לפיו, לטענתה, כל חילוקי הדעות ו/או הסכסוכים שיתגלעו בין הצדדים להסכם יוצגו בפני בורר לשם מתן הכרעה. על כן, לשיטתה של הנתבעת, יש לפעול בהתאם לתנייה המוסכמת, וכאמור בסעיף 5 לחוק הבוררות - להעביר את הסכסוך להכרעת בורר.

4. התובעים, המתנגדים לבקשה, טוענים כי שעה שלא מדובר בסכסוך "טכני" כהגדרתו בהסכם, אלא בסכסוך כספי גרידא, אזי תניית הבוררות אינה חלה על הסכסוך דנן ויש להידרש למחלוקת במסגרת ההליך בבית המשפט.

הוסיפו התובעים וטענו כי דווקא הנתבעת היא שעשתה כל שביכולתה על מנת שלא לקיים הידברות בין הצדדים או הליך בוררות בפרט וזאת תוך התעלמות מפניות התובעים החל מחודש 02/17 אשר ביקשו כי הנתבעת תתקן את הליקויים שהתגלו בדירתם.

התובעים מציינים כי לשיטתם, הנתבעת ביקשה לעכב את הטיפול בנושא וזאת בכדי שתחלוף שנת הבדק מבלי שיבוצעו התיקונים הנדרשים, שאז תוכל זו האחרונה למשוך את הפיקדון שנועד להבטיח את קיום התחייבויותיה וזאת מבלי שתחויב בתיקון הליקויים או ביצוע העבודות שהתחייבה לבצע.

עוד מלינים התובעים על הקושי באיתור הנתבעת ועל כך שהיה עליהם להשתמש בשירותיו של חוקר פרטי על מנת לאתר את כתובתה של הנתבעת וכן טוענים כי יש לדחות את הבקשה על הסף וזאת מחמת אי הגשת תצהיר התומך בטענות הנתבעת, בהתאם לתקנות.

5. בתשובתה לתגובה, הכחישה הנתבעת את טענות התובעים בכל הנוגע להיעדר שיתוף פעולה מצדה בכל הנוגע למחלוקת מושא ההליך. טוענת הנתבעת כי שעה שהתובעים הם אלו שפתחו בהליך המשפטי, עליהם הייתה מוטלת החובה לפתוח בהליך בבוררות, בעוד שהנתבעת מצידה הודיעה לתובעים מיד עם הגשת התביעה כי היא נכונה לקיים הליך בוררות.

לחילופין, טוענת הנתבעת כי אינה מקבלת את פרשנות התובעים לפיה המחלוקת הינה כספית במהותה ומדגישה כי לגישתה המחלוקת נסובה סביב התחום הטכני באשר לביצוע העבודות או אי ביצוען.

באשר להגשת הבקשה ללא תצהיר, טוענת הנתבעת כי הבקשה הוגשה בהתאם להוראות הדין, כי לא נדרש להגיש עם הבקשה תצהיר תומך וכי אין לדחות את הבקשה על בסיס טכני בלבד, בפרט בהיות הנתבעת בלתי מיוצגת.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בכלל המסמכים שהוגשו לתיק, ובכללם הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

וזו לשון סעיף 5 לחוק הבוררות:

"עיכוב הליכים בבית המשפט

5.  (א)  הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב)  בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג)   בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.".

בית המשפט, בבואו לבחון בקשה מעין זו לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות, בוחן מספר פרמטרים ובכללם קיומה של תניית בוררות בהסכם שנחתם בין הצדדים; עניינה של התביעה שהוגשה והאם נכלל הוא בנושאים עליהם מתפרשת תנייה הבוררות, כמו גם נכוֹנוּתו של בעל הדין, שהוא צד להסכם, לעמוד בקיום הליך של בוררות.

ככלל, נטיית בתי המשפט היא לעכב הליכים ולתת תוקף להסכמי בוררות, אלא אם קיים טעם מיוחד שלא לעכבם כפי שנקבע ברע"א 8613/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES (11.10.2012) ע"י כבוד השופט דנציגר כי:

"הסכם בוררות מבטא את הסכמת הצדדים למסור סכסוך עתידי ביניהם להכרעת בורר המוסכם עליהם. בית משפט זה נתן דעתו פעמים רבות לחשיבות הטמונה בכיבוד הסכמי בוררות, ופעל על מנת לסכל ניסיונות להתנער מהם שלא בתום לב. מסיבה זו יטה בית המשפט לתת תוקף להסכם בוררות בין הצדדים..."

7. במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי הצדדים הסכימו על תניית בוררות כפי שזו מוצאת את ביטויה בסעיף 14 להסכם כמצוטט לעיל.

8. משקבענו כאמור, כי קיים הסכם בוררות, יש לבחון כעת את טענת התובעים לפיה הסכם הבוררות אינו חל על הסכסוך דנן שנתגלע בין הצדדים.

המחלוקת בין הצדדים היא לעניין טיבו של הסכסוך עליו חולשת תנייה זו, ומשמעות המינוח "עניין טכני" שנקבע בהסכם, ובעניין זה דעתי היא כדעת הנתבעת.

תניית הבוררות אינה מפרטת ואינה מבהירה אילו ליקויים יבואו בגדרו של
"עניין טכני" והתובעים אומנם עותרים לחיוב הנתבעת בסעד כספי, אולם סעד זה, דה – פקטו, הוא נגזרת של הליקויים הנטענים ובאשר לאלה, בין היתר, עוגנה בחוזה ההסכמה בדבר הבוררות, בה נכתב כי זו תחול גם באשר לטיב הבניה.

הסעד הכספי הוא למעשה נגזרת של הליקויים הנטענים ושל טענות נוספות בהן אוחזים התובעים (לרבות אלה הנוגעות למועדי ביצוע העבודות על ידי הנתבעת כפי שהוסכם בין הצדדים; איחור במועדי הביצוע ועבודות שביצעו התובעים בעצמם לשם הקטנת הנזק) - לגבי כל אלה חלה תניית הבוררות אותה יש להחיל בהתייחס למחלוקת שבין הצדדים.

9. באשר לנכונות הנתבעת לקיים את הליך הבוררות, אזי לא ניתן לקבוע כי הנתבעת העמידה בפני התובעים תנאים מכבידים כאלה ואחרים באשר להליך הבוררות, לא בטרם הגשת התביעה ואף לא כעת, שעה שהבקשה לעיכוב הליכים עצמה מעידה על כך שהנתבעת מבקשת לעמוד על תניית הבוררות ולקיימה כמוסכם.

ודוק - יש להבחין בכל הנוגע למידת הנכונות לקיום הליך הבוררות בין מי שפתח בהליך המשפטי והגיש תובענה לבית המשפט, תחת פנייה לבוררות, מחד; לבין מי שהוגשה כנגדו תובענה משפטית ולא עמד על יישום תנייה זו בהזדמנות הראשונה, מאידך.

רבות נכתב בפסיקה בדבר חשיבות בחינת נכונותו של הצד המבקש עיכוב הליכים לעשות את כל הדרוש לשם קיום הבוררות. רציונל זה מנחה את בית המשפט במסגרת כלל השיקולים שעליו לשקול בבקשה מעין זו, אלא שבעניין שלפניי, התובעים לא הראו כי ניסו בעבר להציע לנתבעת פנייה לבוררות וכי זו האחרונה סירבה לבקשה.

הצדדים שלפניי באו בדברים ביניהם כפי שעולה מהנספחים שצורפו לכתב התביעה ואולם לא הוצגה אסמכתא כלשהי בדבר דרישה מצד התובעים לקיום בוררות, וסירוב מצדה של הנתבעת.

הגם שהתובעים טוענים כי הנתבעת לא שיתפה עמם פעולה בכל הקשור לטענותיהם הנוגעות לליקויים בדירה, אין בכך כדי ללמד על העדר נכונות מצד הנתבעת לכיבוד תניית הבוררות.

מהלך של משא ומתן בין צדדים שונה באופיו מהליך משפטי ומעיד על נכונות, כזו או אחרת, להידברות. במסגרת הידברות שכזו לא בהכרח היה מקום שהנתבעת תדרוש לקיים הליך בוררות.

אין זאת אלא שהליך הבוררות הוא למעשה חלופה להליך המשפטי ושעה שזה ננקט על ידי התובעים (אשר לא הראו, כאמור, כי פנו לנתבעת בדרישה לבוררות טרם ההליך המשפטי) ניתן ללמוד על נכונות הנתבעת לקיומו של הליך שכזה מהבקשה שהוגשה מטעמה.

בזיקה לאמור וכחיזוק לקביעותי דלעיל, בנסיבות ענייננו, מוצאת אני אף להפנות לסיפא של הציטוט אליו הפנו התובעים בתגובתם [ע"א 550/75 רפאל ו-מרים מורלי נ' דוד בגון, ל(2) 309 (מיום 26/02/76)] שם נקבע: "...אולם ניסיונות להגיע לפשרה וליישב את המחלוקת עם הצד שכנגד אינם מסכלים כשלעצמם את האפשרות להסתמך לאחר מכן על הסכם בוררות."

10. לא למותר יהיה לציין את הפסיקה הנרחבת שקיימת בדבר חשיבות קיומם של הסכמים בכלל, והסכמי בוררות בפרט והגם שקיימים מקרים בהם יסטה בית משפט מהקבוע בהסכם בוררות, אזי מדובר במקרים חריגים בהם מתקיימים נימוקים כבדי משקל ולא מצאתי כי קיימים שיקולים שכאלה במקרה זה.

11. באשר לטענות התובעים בנוגע להיעדר תצהיר תומך בבקשה, אומר כי הגם שבניגוד לאמור בתשובה לתגובה שהגישה הנתבעת ביום 14/03/19 לא הוגש התצהיר שצוין בה, אזי לאחר עיון בלשון סעיף 5 לחוק הבוררות; בנסיבות בהן העובדות הנדרשות עולות מהבקשה ומהמסמכים שהונחו בפני בית המשפט (ובתוך כך, ניתן לעמוד על התשתית העובדתית הרלוונטית), ומאחר שמדובר בבקשה הנסמכת על טיעון משפטי - אינני מוצאת לדחות את הבקשה, גם לא מהטעם שלא צורף לה תצהיר.

12. בהתאם לכל שפורט לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על העברת התיק לבוררות.

13. בהתאם לתניית הבוררות (ומאחר שנראה שלא צוין במדויק שם מוסד הבוררות) - אני מורה כי הבוררות תידון בפני גורם מטעם "לשכת המהנדסים האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל".

על הצדדים להמציא החלטה זו עד לתאריך 26/03/19 ללשכת המהנדסים כאמור על מנת שתינתנה הוראות באשר לאופן קיום הליך הבוררות.

ככל והצדדים יהיו מעוניינים במינוי מומחה מוסכם אחר, רשאים הם להגיש הודעה כאמור עד למועד שנקבע לעיל.

הודעת עדכון תוגש לתיק על ידי התובעים עד ליום 18/07/19.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים ותקבע תזכורת מעקב בתיק.

לנתבעת תבוצע המצאה באמצעות פקס, מייל ומנהלה יעודכן טלפונית, במידת האפשר.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.