1. התובעת היא הבעלים של רכב שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה עם אוטובוס שבו נהג הנתבע 1 ובאותה עת היה מבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת 2.

2. מטעם התובעת, העיד נהג הרכב ואשר טען שהתאונה התרחשה באופן הבא: בתוך היישוב ג'יסר אל זרקא, עמדו שני אוטובוסים מימין לדרך; באותו כביש, היה מצד שמאל אי תנועה ומשמאלו נתיב שמיועד לנסיעה בכיוון ההפוך; מכיוון נסיעתו של הרכב, ניתן היה לנסוע לצד האוטובוס ללא מפרֵע; הרכב חלף ליד האוטובוס, ולפתע האוטובוס יצא מהחניה ונכנס שמאלה, אל תוך נתיב הנסיעה של הרכב.

3. לעומת זאת, הנתבע 1 העיד שהתאונה התרחשה באופן הבא: הוא נעמד עם האוטובוס בתחנה שמצד ימין לכביש שבו התרחשה התאונה במטרה להעלות נוסעים; הוא החל בנסיעתו לאחר העלאת הנוסעים; הרכב עקף את האוטובוס ופגע בפינה הקדמית שמאלית של האוטובוס.

4. לאחר שמיעת עדותם של שני הנהגים ולאור הראיות שהוצגו בפניי, הנני קובע כי האחריות לגרם התאונה מתחלקת בין הנהגים באופן הבא, 70 אחוז מהאחריות רובצת לפתחו של נהג רכב התובע ו-30 אחוז הנותרים לפתחו של הנתבע 1. להלן נימוקיי:

א. ראשית, הנטל להוכחת אופן קרות התאונה רובץ לפתחה של התובעת. יוצא מכך, שעל התובעת רובץ הנטל הראשוני בהבאת ראיות, לרבות תמונות לגבי מקום קרות התאונה. במקרה שבפני, התובעת לא הציגה תמונות כאלה ולכן אין לקבל את טענתו של נהג הרכב שבכיוון נסיעתו היו שני נתיבים. כמו כן, אין משמעות לסתירות שעלו מדברי הנתבע 1 לעניין השאלה האם היה מפרץ חניה שבו נעמד האוטובוס, או לא. מעצם העובדה שנטל הבאת הראיות הראשוני רובץ לפתחה של התובעת, הרי שאם היא מבקשת לטעון שהרכב יצא מתוך מפרץ חניה, אזי, הנטל עליה להביא ראיות לכך שיש במקום מפרץ חניה שבו חנה האוטובוס, ולא על הנתבע 1 להוכיח את ההפך, קרי שאין במקום מפרץ חניה.

ב. שנית, בנסיבות אלה, הנני קובע כי בכיוון הנסיעה של הרכב והאוטובוס, היה רק נתיב אחד, כפי שטען הנתבע 1. על כן, הדבר מתיישב היטב עם טענתו של הנתבע 1 שהרכב עקף אותו ולא נסע במקביל לו בצורה מותרת. מכאן חלקו של נהג רכב התובעת ב-70 אחוז לאחריות לגרם התאונה בשל ביצוע עקיפה בלתי זהירה של האוטובוס.

ג. שלישית, הנתבע 1 אישר שהוא החל בנסיעה והפגיעה לא קרתה כאשר היה במצב של עמידה. בנסיבות אלה, חלה חובת זהירות על הנתבע 1 בעת תחילת הנסיעה ומכאן 30 אחוז מהאחריות שלו לגרם התאונה עקב חוסר זהירותו בתחילת הנסיעה.

5. לפיכך, הנתבעת 2 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. 30 אחוז מהסך של 5,772 ₪ בגין הנזק.

ב. 674 ₪ בגין דמי השמאות.

ג. 30 אחוז מהסך של 961 ₪ בגין ירידת הערך של הרכב.

ד. 374 ₪ בגין אגרת בית משפט.

ה. 500 ₪ בגין שכר עד התובעת.

ו. 1,800 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.

כל הסכומים שצוינו לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום ולאחר מכן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב חשוון תש"פ, 10 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.