1. לאחר עיון בבקשה למינוי מומחים ובתגובה לה, מצאתי שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה.

2. לפיכך, הינני ממנה את פרופ' מיכאל דרקסלר, מנהל מחלקת אורטופדית, מבית החולים האוניברסיטאי "אסותא" באשדוד, מרח' רפידים 22/5 כניסה 3 תל אביב, טלפון: 052-4262363, כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה, על מנת שיבדוק את התובע ויחווה את דעתה ביחס למצבו עקב התאונה מיום 10/07/17 [להלן: "האירוע"].

המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובע בעקבות האירוע ובמיוחד יתייחס ל:-

1. כמה זמן, אם בכלל, נמשכה הנכות הזמנית (אי כושר לעבודה).
2. האם לוקה התובע כיום בנכות צמיתה, ואם כן, מה שיעור הנכות.

ג. קשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום.

ד. האם יהיה התובע זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ה. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד.

3. בתוך 15 ימים, ימציא התובע למומחה, ולכל בעלי הדין האחרים, את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן, לרבות בדיקות לצורך אותו טיפול, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואיות של מומחים או ממצאים של וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המסמכים"). בתוך 30 ימים נוספים, רשאי כל בעל דין להמציא למומחה מסמכים נוספים.

4. שכרו של המומחה לא יעלה על 4,500 ₪ בתוספת מע"מ.

5. לאחר עיון בחומר הרפואי ובמסמכים שהוצגו, אני קובע, כי בשלב זה, וכמימון ביניים בלבד, תישא הנתבעת בשכרו של המומחה. התשלום יועבר ישירות למומחה, ולא באמצעות קופת בית המשפט. הגורם המשלם יפנה למומחה מיוזמתו, לקבלת חשבון לתשלום שכרו, ויפרע את שכרו, בתוך 60 ימים מהיום, כאשר בתום המועד ימציא אסמכתא לתיק ביהמ"ש, להוכחת הפירעון. בהערת אגב אציין, כי ככול שיתעורר קושי להעביר למומחה את שכרו, הרי שבמקרה כזה יש להפקיד התשלום בקופת בית המשפט.

קובע תזכורת פנימית לעוד 65 ימים לצורך קבלת אסמכתא להוכחת פירעון שכר המומחה.

6. ב"כ התובע יתאם עם המומחה מועד לבדיקת התובע, שיחול לאחר המועד בו על הצדדים להמציא למומחה את המסמכים שבידיהם, והתובע יתייצב לבדיקה במועד שיקבע וכן יתייצב ויבצע כל בדיקה נוספת כפי שיידרש על ידי המומחה.

7. המומחה מתבקש לפעול באופן הבא:

א. בתוך 14 ימים, מעת קבלת החלטה זו (1) להודיע לבית המשפט, דבר הסכמתו לשמש כמומחה והאם קיימת מניעה מצדו לנוכח זהותם של הצדדים ומבטחיהם, מלשמש מומחה מטעם בית המשפט בתיק זה; (2) להודיע לצדדים, ללא המתנה לקבלת החומר הרפואי, על המועד והמקום שנקבע לביצוע הבדיקה (3) להמציא לצדדים, דרישה לתשלום שכרו, בליווי אישור על ניהול ספרים וניכוי מס במקור.

ב. להגיש את חוות הדעת לביהמ"ש ולבעלי הדין, בתוך 75 ימים.

ג. לציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת.

ד. לא לעכב את מתן חוות הדעת, ביוזמת הצדדים או בהמתנה לקבלת מסמכים רפואיים, מעבר ל – 45 ימים, מעת קבלת החלטה זו. בתום המועד – יערוך המומחה את חוות דעתו ללא המתנה לקבלת מסמכים נוספים.

ה. במידה ומסיבה כלשהי, המומחה אינו יכול להגיש את חוות הדעת במועד שנקבע, עליו לתת הודעה לביהמ"ש, בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר בתוך 75 ימים, ולפרט את הנסיבות המצדיקות את הארכת המועד להגשת חוות הדעת.

8. הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה תוך 15 יום מיום קבלת חוות דעתו של המומחה והמומחה מתבקש להשיב תוך 15 יום נוספים.

9. באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, מהטעמים הבאים:

א. עיון במסמכים הרפואיים, שנערכו סמוך לאחר התאונה, מעלה כי אין כל ממצא אובייקטיבי המעלה חשש לנכות.

ב. לא הוצג רצף טיפולי מיום התאונה עד ליום הדיון בבקשה.

ג. אין די בתלונות סובייקטיביות של התובע לצורך מינוי מומחה רפואי, יש צורך בממצאים פוזיטיביים אובייקטיביים, המעידים לכאורה, על "ראשית ראיה" לעניין נכות והכל כעולה מהמסמכים הרפואיים.

10. בעלי הדין יגישו תחשיבי נזק במועדים כדלקמן:-

התובע – עד 30 ימים לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש;

הנתבעים - עד 15 ימים לאחר קבלת תחשיב הנזק מטעם התובע.

היקף הטיעון המילולי, במסגרת תחשיבי הנזק, לא יעלה על ארבעה עמודים, ברווח כפול, כאשר בפתיח התחשיב, במסגרת עמוד אחד, מתבקשים הצדדים להתייחס בתמצית, לנושאים המסומנים ברשימה שלהלן, מ- (1) ועד (20), בשינויים המתחייבים לגבי כל מקרה ומקרה – כמפורט להלן:

(1) נסיבות האירוע; (2) תאריך לידה; (3) מועד האירוע; (4). גיל בתאונה וגיל כיום; (5) מקצוע/עיסוק ומקום עבודה בזמן האירוע; (6) מקומות עבודה חדשים לאחר האירוע; (7) מהות הפגיעה; (8) הנכות וסעיפי הליקוי; (9) נכות רפואית משוקללת; (10) נכות תפקודית; (11) נכות קודמת, בגין אירוע שהתרחש לפני התאונה; (12). מספר ימי האשפוז; (13) משך תקופת אי הכושר הזמני, אשר אושרה מבחינה רפואית בגורמים הבא: בקופ"ח, ע"י מומחה מטעם בית המשפט וע"י המל"ל; (14) הצהרת התובעת באמצעות בא כוחה (לא בתצהיר), לגבי משך תקופת ההיעדרות מהעבודה בפועל, ממועד התאונה ועד למועד הגשת התחשיב, בציון תאריכים ברורים ומדויקים; (15) שכר מייצג לפני התאונה (ממוצע של לפחות שלושה חודשים); (16) שכר מייצג לאחר התאונה; (17) מקדם היוון רלוונטי; (18) סה"כ הוצאות, הנתמכות בקבלות שצורפו, בחלוקה לפי נושאים: נסיעה, עזרה, הוצ' רפואיות וכו'; (19) סכום הניכויים, קיזוזים והפחתות למיניהן, בציון סכום סופי ומפורש לניכוי (במספרים), ושיטת החישוב לגבי כל אחת מהקצבאות (דמי פגיעה, מענק נכות, קצבת נכות וכיוצ"ב); (20) אשם תורם (בתיקי חבויות).

*תשומת לב הצדדים, כי אין להגיש תחשיבי נזק חלקיים וצד שלא יטען לסכומי ניכוי מפורשים, יכול שיהיה מנוע מלהעלות טענה עתידית ביחס לכך.

לתחשיב הנזק יש לצרף נספחים שבדעת הצדדים להסתמך עליהם להוכחת הטענות שבתחשיב, לרבות המסמכים כדלקמן: א. אישורי אי כושר לעבודה; ב. אסמכתא מהמעביד לגבי תקופת ההיעדרות בפועל; ג. תלושי שכר (לכל הפחות מ- 4 חודשים לפני התאונה ברצף עד חלוף 4 חודשים לאחר חזרה לעבודה); ד. קבלות על הוצאות; ה. נתונים אודות תקבולים ששולמו ע"י המוסד לביטוח לאומי; ו. חוות דעת אקטואריות, ככול שבדעת מי מהצדדים להסתמך על חוות דעת במהלך ניהול התיק; ז. כל מסמך רלוונטי אחר לתמיכה בטענות שנטענו בתחשיב.

הנספחים יוגשו ב"חבילה אחת" וכל הדפים ימוספרו בסדר רץ מהספרה 1 ואילך (עד העמוד האחרון), כאשר במסגרת הטיעון המילולי, יש להפנות את ביהמ"ש למספר העמוד הרלוונטי, ביחס לכל נושא בנפרד, מבין הנושאים המפורטים בסעיפים (1) עד (20) לעיל.

11. קובע לתזכורת פנימית לעוד 120 ימים, על מנת לעיין בחוות דעת המומחה ותחשיבי הנזק מטעם בעלי הדין, כדי לשקול משלוח הצעה לפשרה באמצעות הדואר.

12. מזכירות ביהמ"ש מתבקשת לשגר עותק ההחלטה למומחה ולב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט אדר א' תשע"ט, 24 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.