1. לפניי בקשה מוסכמת לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 לאשר למבקש ולבא כוחו להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לאשר את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים ולהורות על דחיית תביעתו האישית של המבקש נגד המשיב.
2. הבקשה המוסכמת נתמכה בתצהירי המבקש ובא כוחו בהם אושר כי לא קיבלו מהמשיב כל טובת הנאה מעבר למפורט בבקשה.
3. בבקשה לאישור התובענה כייצוגית נטען כי המשיב הפר את הוראות "חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו – 1996" (להלן: "חוק הפיקוח") ואת התקנות שהותקנו מכוחו, בכך שמכר במכולת שלו מוצרי חלב שונים במחירים הגבוהים מהמחירים המותרים על פי הוראות החוק. בנוסף, נטען כי המשיב לא הציג בצורה ברורה וגלויה לעין את רשימת המוצרים המצויים בפיקוח על פי החוק ואינו מציג בקבלת התשלום את פרטי המוצרים שנרכשו ומחיריהם. על פי התובענה מדובר ב-3 מוצרי חלב (חלב בקרטון 3% - 1ליטר, גבינה 5% 500 גרם וחמאה 100 גרם) אשר נמכרו ביחד במחיר הגבוה ב- 0.95 ₪ מהמותר. סכום התביעה האישי הורכב מנזק ממוני ישיר בסך של 0.95 ₪ ומנזק לא ממוני ופגיעה באוטונומיה בסך של 3 ₪ וביחד סך של 3.95 ₪ לאדם. סכום התובענה הכולל הועמד על סך של 301,398 ₪. בכתב התביעה נטען בין היתר להפרת חוק הגנת הצרכן, פקודת הנזיקין והחוק לעשיית עושר ולא במשפט.

1. במסגרת הבקשה להסתלקות הודיעו הצדדים כי הסכימו על מתווה לפיו המבקש יסתלק מבקשת האישור ותביעתו האישית תידחה. עוד הוסכם כי המשיב ישלם למבקש גמול בסך של 1,000 ₪ ולבא כוחו שכר טרחה בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. זאת, בנוסף לסך של 3,000 ₪ שישולם למבקש בגין תשלום האגרה בו נשא.
2. לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובבקשה המוסכמת להסתלקות, החלטתי לאשר את ההסתלקות.
3. מבקשת ההסתלקות עולה כי המשיב הודיע למבקש כי כתוצאה ובזכות הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, תיקן לאלתר את ההפרות נושא התביעה וקבע את מחירי המוצרים בהתאם למחירים הקבועים בחוק. בנוסף, התחייב המשיב למכור את המוצרים המפוקחים בהתאם למחירים הקבועים בחוק. מאחר שבקשת ההסתלקות ממילא אינה מהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה האחרים כך שאין בה כדי למנוע מחבר אחר בקבוצה להגיש בעתיד תובענה באותו עניין ולאור השינויים אותם התחייב המשיב לבצע, איני רואה צורך במינוי תובע מייצג אחר או בא כוח אחר לקבוצה.
4. אשר לפרסום ההסתלקות, לא מצאתי כי בתיק דנן יש נסיבות מיוחדות המצריכות פרסום נוסף מעבר לפרסום בפנקס התובענות הייצוגיות ובמאגרים משפטיים כמקובל.

גמול ושכר טרחה

1. עיון בטענות המבקש בבקשה לאישור ובתביעתו האישית מגלה כי אין מדובר בתביעת סרק ועל פניו קיימת לו עילת תביעה מכוחו של חוק הפיקוח על תקנותיו, חוק הגנת הצרכן והחוקים הנוספים מכוחם הוגשה התובענה.
2. זאת ועוד, מהאמור לעיל עולה כי בזכות הבקשה לאישור התובענה כייצוגית תיקן המשיב את ההפרות נושא התביעה והתחייב למכור את המוצרים המפוקחים בהתאם לחוק. יש להניח כי לפחות חלק מציבור הצרכנים שניזוק ממשיך לקנות במכולת של המשיב, כך שתיקון ההפרות יצמיח לו תועלת עתידית. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי בהגשת תביעה מעין זו קיים מסר הרתעתי לבעלי עסקים דומים, שעשוי בהחלט לגרום להם לציית להוראות החוק. ככלל, יש לברך על מצב בו אזרח משתמש במכשיר התובענה הייצוגית על מנת לאכוף הוראות חוק שנועדו להגן על קהל הצרכנים, במיוחד כשפעולה זו מוכחת כאפקטיבית כמו במקרה דנן. מכאן, שהגשת התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה הצמיחה תועלת לחברי הקבוצה ולכלל ציבור הצרכנים. בנסיבות אלה, יש מקום לפסוק לטובת המבקש ובא כוחו גמול ושכר טרחה.
3. אשר לגובה הגמול ושכר הטרחה המבוקשים, אציין כי במקרים דומים אחרים בהם הוגשו על ידי ב"כ המבקש הסדרי הסתלקות, אושרו על ידי כמו גם על ידי מותבים נוספים גמול ושכר טרחה בסכומים דומים (ראו פסק דיני בת"צ 65917-05-18 שיר נ' מנחם, וכן פסק דיני בת"צ 48895-03-18 מויאל נ' צרכנית מינימרקט הכפר וכן פסק דינו של סגן הנשיא כב' השופט רמי חיימוביץ בת"צ 65970-05-18 מויאל נ' מינימרקט שוקי בע"מ). אשר על כן, לא מצאתי לסטות מהרף שנקבע באותם מקרים ולפיכך אני מאשר את הגמול ושכר הטרחה המבוקשים.

חלקה השני של האגרה

1. תקנה 7 א (4) לתקנות בתי המשפט (אגרות) קובעת כי כאשר ניתן פסק דין המאשר הסדר הסתלקות לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות על המבקש לשלם את חלקה השני של האגרה. על אף האמור, רשאי בית המשפט:"(א) להורות כי המשיב ישלם את חלקה השני של האגרה וישפה את המבקש על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד. (ב) לפטור את המבקש מתשלום חלקה השני של האגרה לפי פסקה זו, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו". מהאמור לעיל עולה כי חובת תשלום חלקה השני של האגרה מוטל על המבקש כאשר בפני בית המשפט עומדת האפשרות לחייב את המשיב בתשלומה או לפטור את המבקש מתשלומה מטעמים מיוחדים שיירשמו. בתקנה לא פורטו מהם אותם טעמים מיוחדים ואלה הושארו לשיקול דעת בית המשפט.
2. במקרים דומים נוספים בהם הובא הדבר להכרעתי מצאתי לקבוע כי בנסיבות בהן אין המדובר בתביעת סרק, כאשר המשיב ביצע שינויים בהתנהלותו בעקבות התובענה, כאשר צמחה תועלת לקבוצה ולציבור בכללותו וכאשר ההסדר מושג בתחילת הדרך ובטרם הושקעו משאבים רבים נוספים על ידי בית המשפט, קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן פטור מתשלום חלקה השני של האגרה (לעניין זה ראו פסק דיני בת"צ 20353-07-18 רייפמן נ' גולן טלקום, וכן פסק הדין בעניין שיר נ' מנחם שאוזכר לעיל ). גם בפסקי דין נוספים נקבעה הלכה דומה (ראו פסק דינה של כב' השופטת שרון צנציפר הלפמן בת"צ 42512-12-18 קסלסי נ' כחול בדשא בריכות שחיה בע"מ וכן פסק הדין של כב' השופט חיימוביץ שאוזכר לעיל בעניין מינימרקט שוקי בע"מ). לא מצאתי לקבוע דין שונה במקרה דנן ולפיכך אני פוטר את המבקש מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

סוף דבר

1. סוף דבר, אני מורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש ומאשר לו ולבא כוחו להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ולקבל מהמשיב את הגמול ושכר הטרחה כמפורט לעיל. בנוסף, אני מחייב את המשיב לשפות את המבקש בגין סכום האגרה ששילם בסך של 3,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, י"ב אדר א' תשע"ט 17 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.