1. לפניי בקשה לפטור מאגרה אשר הוגשה לצד תובענה כספית בסך 1,617,012 ₪. הוגשו תגובות הצד שכנגד והמדינה ותשובה. בין לבין הוגשה גם על-ידי המשיבים בקשה לקביעת מועד לדיון בבקשה לפטור מאגרה אשר גם לה הוגשו תגובה ותשובה ואדרש גם אליה במסגרת החלטה זו.
2. הרציונליים העומדים בבסיס חובת תשלום אגרת בית משפט ברורים וידועים הם ועיקרם השתתפות חלקית בעלותו של ההליך והיותה מסננת מפני תביעות סרק ותביעות בסכום מופרז ללא בסיס. כמו כן, היא מסייעת בהפחתת היוצרות עומס על המערכת לשם ניהולם של הליכים משפטיים לא ראויים וסיומם תוך פרק זמן סביר:

"תשלום האגרה הוא תשלום חובה המוטל על כל מתדיין עם פתיחת הליך. בבסיסו כמה מטרות, ביניהן נשיאת החלק היחסי של ניהול ההליך על ידי המתדיין שמבקש לפתוח אותו וכן מניעת פתיחתם של הליכי סרק", ר' בג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל, מיום 21.7.14.

1. אל מול אלה, ניצבת כידוע זכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד חוקתית. לשם האיזון בין השניים נקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הוראות המאפשרות לפטור את בעל הדין מתשלום אגרה, כולה או חלקה, כשהמבחן הוא מצבו הכלכלי של המבקש לצד בחינת עילת התביעה בהתאם להוראת תקנה 14(ג) לתקנות.
2. לצדדים זכויות בנכס מסחרי הנמצא בעיר ראשון-לציון המשמש אולם אירועים. למבקש מחצית הזכויות בנכס. המבקש הצהיר בבקשתו כי למעט נכס זה אין לו רכוש אחר שממנו יוכל להתקיים. אחר זאת נטען כי למבקש זכויות נוספות במחסן ברחוב ברשבסקי ובמחסן ברחוב חרל"פ בעיר רחובות.
3. המבקש, גרוש ואב לשני ילדים בגירים, מתגורר בגפו בדירה שכורה עבורה משלם לטענתו במזומן סך 1,800 ₪ לחודש. בדל ראיה לא צורף לתמיכה בטענות בדבר תשלום כאמור.
4. המבקש מקבל לידיו קצבת ביטוח לאומי בסך כ-2,780 ₪ לחודש. צורפה אסמכתה מיום 22.4.18.
5. המבקש צירף דפי בנק מאת חשבון המתנהל בבנק הפועלים. הקצבה מאת המוסד לביטוח לאומי אינה מופקדת אליה, אלא נטען כי המבקש מושך את הקצבה מאת המוסד לביטוח לאומי מדי חודש במישרין. אסמכתה לא צורפה. ככל שהקצבה מופקדת לחשבון בנק אחר, הרי שדפיו לא צורפו.
6. עיון בדפי בנק הפועלים מעלה כי מדי חודש מופקד סך 400 ₪ במזומן מבלי שניתן לכך כל הסבר. כמו כן קיים "זיכוי מהמזרחי" בסך 200 ₪ - 300 ₪ לחודש, מבלי שניתן לכך כל הסבר. בתשובה לתגובה גילה המבקש כי קיימים שני חשבונות בנק נוספים, בבנק המזרחי ובבנק הדואר, שניהם סגורים לטענתו. אסמכתה בדבר הגבלת החשבונות צורפה לתשובה.
7. המבקש נשען בין היתר בבקשתו על החלטה מיום 15.2.2009, בתיק תא 4249/08, שלפיה התקבלה בקשתו לפטור מאגרה. ברי כי אין בכך דבר לענייננו: "...בכל תיק ותיק, על המבקש פטור מאגרה או הפקדת עירבון, להגיש בקשה ספציפית מנומקת, נתמכת במסמכים, ובית משפט אשר דן בכל תיק ותיק נותן החלטה הרלוונטית לאותו תיק." ר' ע"ר (ת"א) 18779-04-12 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל, מיום 17.4.12.
8. יוער בהקשר זה כי התצהיר לתמיכה בבקשה לפטור מאגרה נערך כ-4 חודשים טרם הוגשו התובענה והבקשה באופן המשליך על השאלה האם התמונה הכלכלית החלקית אשר הוצגה עדכנית היא.
9. בתשובה הכחיש המבקש את טענת המשיבים שלפיה מתקבלים לידיו דמי שכירות מאת 4 מחזיקים בנכס ברחוב ברשבסקי בהיקף אלפי ₪ לחודש. לטענתו חלק מהשוכרים הפסיקו לשלם לאחר שהוטלו עיקולים על דמי השכירות בגין חוב ארנונה שהיקפו למעלה מ-2 מיליון ₪ ואילו אחרים לא התקשרו בהסכם עם המבקש או לא הועברו לידיו דמי שכירות מלכתחילה. הטענות לפיהן המבקש עושה שימוש בחשבון בנק על שם האם מנוחה, הוכחשו על ידו. צורפו אסמכתאות ביחס לחברת די.סי.אס משנת 2014.
10. אסמכתה לתמיכה בטענה שלפיה המבקש הוכר כ"מקרה רווחה" על-ידי עיריית תל-אביב, לא צורפה.
11. אסמכתה אשר צורפה לפיה נמצא המבקש זכאי לקבלת סיוע משפטי מאת הלשכה לסיוע משפטי לא רק שאינה יכולה לסייע, אלא פועלת לחובתו, שכן על פניו לכאורה בקשתו לסיוע בהליך דנן, דווקא נדחתה.
12. הלכה פסוקה כי על המבקש פטור מאגרה להוכיח כי עשה כל שביכולתו כדי לגייס כספים לתשלום האגרה, לרבות מימוש נכסים ופנייה לקרובים. כמו כן אף נפסק כי גם נכסים אשר אינם נזילים יכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בדרך של קבלת הלוואה על בסיסם [ר' בש"א (חי) 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ, מיום 3.5.01].
13. יתרה מזאת, המבקש מיוצג על ידי עו"ד פרטי. כידוע, כפי שנפסק לא פעם, בעל דין שהינו בעל יכולת כלכלית לממן ייצוג פרטי, יישא גם באגרות בית המשפט בהתאמה. המבקש הצהיר כי שכר הטרחה ישולם לפי הצלחה בשיעור 15% בתוספת מע"מ. עיון בהסכם שכר הטרחה מעלה כי ההתחייבות היא לתשלום בשיעור 20% בתוספת מע"מ. מכל מקום, כך או אחרת, אין בכך כדי לגרוע או מרישת האמור וביתר שאת אל מול האמור לעיל בקשר לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי. יתרה מזאת, גם בהליך דנן, כמו גם בהליך שהתנהל בתיק 4249/08, היה המבקש מיוצג על-ידי עורך-דין פרטי. בין לבין היה מיוצג על-ידי עורך-דין פרטי נוסף, עוה"ד קדש. מכאן, שמספר עורכי-דין נדרשו זה כבר לענייניו של המבקש ואין הגיון בכך שאף אחד מהם לא קיבל בעד עבודתו שכר טרחה. ר' גם ע"א 9750/05 חי אליהו נ' יצחק אלנר, מיום 29.11.05.
14. הרציונאליים החלים על תשלום אגרת בית המשפט כפי שפורטו לעיל בצירוף אי הצגת תמונה מלאה של מצבו הכלכלי של המבקש, מובילים למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה לפטור מאגרה. כאמור, אין זו הפעם הראשונה שבו פונה המבקש לבית המשפט בבקשה לסעד בקשר לסכסוך שמשכו כ-20 שנים בקשר לנכסים אשר התקבלו בירושה. בין הצדדים התנהלו בעבר בין היתר הליכים בתיק ת"א 4122/99 בתיק ת"א 4579/01, בתיק ת"א 4249/08 ובתיק תא"ח 38495-03-16. מהמסמכים שהוצגו בבקשה זו עולה כי את כולם יזם המבקש. לא מצאתי אפוא כל הצדקה כי את הנטל לממן את ההליך הנוסף דנן, המצריך השקעת משאבים בלתי מבוטלת לכאורה בגין היקפו הרחב, יש להשית על הקופה הציבורית. סכסוכו האזרחי של המבקש עם בני משפחתו העסיק אפוא לא מעט את מערכת המשפט ומכאן שהרציונאליים אשר נזכרו לעיל חלים ביתר שאת. ר' בהקשר זה החלטתו של כבוד השופט (כתוארו אז) הנשיא (בדימוס) גרוניס ב-בשג"צ 11124/08 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר, מיום 1.1.09, בהתאמה לענייננו.
15. מעבר לכך, התרשמתי שרב הנסתר על הגלוי. על המבקש היה לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה של מצבו הכלכלי בבקשתו הראשונה ולא אך בתשובה לתגובת המשיבים. גם כעת לא התרשמתי שמצבו הכלכלי של המבקש ברור לי כהווייתו. יתרה מזאת, על המבקש היה לתמוך כל טענה וטענה באמצעות מסמכים מתאימים וזאת לא נעשה באופן מלא.
16. אשר לבקשת המשיבים לקביעת מועד לדיון בבקשה לפטור מאגרה. בקשה לפטור מאגרה איננה משמשת תחליף לגילוי מסמכים או כלי לאיתור נכסים. בקשה מסוג זה מוכרעת על-סמך הכתובים ואין כל מקום לקביעת מועד לדיון בה, דיון אשר יש בו כדי להגדיל הוצאות בתיק לרבות תשלום שכר העדים אותם מבוקש להעיד, שעה שהמבקש טען כי דל אמצעים הוא. יתרה מזאת, בדל ראיה לא צורף לתמיכה בטענות המשיבים וממילא לא הייתי מאפשרת עדות ללא הגשת תצהיר מתאים בשלב הגשת התגובה.
17. התנאים לקבלת פטור מאגרה הם מצטברים, ומשלא צלח המבקש את המשוכה הראשונה, אין מקום לבחון את סיכויי ההליך. עם זאת, כאמור, הליכים משפטיים התנהלו בעבר בעניין הנכס שבעטיו הוגשה התובענה לרבות פסק-הדין האחרון שניתן בעניין ביום 11.7.13, ויש בכך כדי להשליך על הבקשה דנן. כמו כן, סכום התביעה הוא בלתי מבוטל ואין כל מניעה להפחיתו לצרכי אגרה.
18. כידוע, הישענות על הקופה הציבורית לצורך מימון האגרה צריכה להיות מוצא יחידי ואחרון העומד בפני המבקש, ר' עניין רווה לעיל. לא שוכנעתי כי זהו מצב הדברים בעניינו.
19. על יסוד מכלול האמור לעיל, הבקשה נדחית.
20. האגרה תשולם עד יום 10.6.19.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ט, 02 יוני 2019, בהעדר הצדדים.