1. בקשת רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה מיום 25.9.18 שניתן בת"ק 61257-10-17 (להלן: פס"ד).

2. המבקשת הגישה בפני ביהמ"ש קמא תביעה כספית בגדרה עתרה לחייב את המשיב בתשלום סך של 20,600 ₪.

המבקשת טענה בתביעתה ובמסגרת הדיון שהתקיים בפני ביהמ"ש קמא, כי התקשרה עם המשיב בהסכם לשיפוץ דירת אמה, אלא שעל אף העובדה כי המשיב קיבל את כל התמורה המוסכמת, הוא לא בצע את כל העבודות כפי ההסכם, ובעבודות שהוא כן השלים נמצאו ליקויים.

3. בדיון שהתקיים בפני ביהמ"ש קמא ביום 7.3.18, שני הצדדים מסרו את גרסתם המלאה ואף הגישו ראיות מטעמם.

בפס"ד ביהמ"ש קמא הכריע במחלוקות עובדתיות רבות שהתגלעו בין הצדדים, ועל אף מסקנתו לפיה "ניתן לראות כי לכאורה הנתבע לא ביצע את כל העבודות בצורה מושלמת, סירב לחזור ולתקן שירותים ומקלחת", ביהמ"ש קמא החליט לדחות את התביעה משלא הוכח היקף הנזק ועלויות התיקון.

4. המבקשת לא השלימה עם דחיית תביעתה והגישה את בקשתה המונחת כעת בפניי. בקשה זו, ברובה, מבוססת על השגותיה של המבקשת באשר לקביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא ואף התרשמותו משני הצדדים.

המבקשת טענה כי ביהמ"ש קמא טעה במסקנותיו, התעלם מהראיות שהונחו בפניו כגון התמונות המתעדות את הליקויים, ואף לא התייחס לטענה העיקרית כי המשיב לא ביצע חלק מהעבודות שאותן ניתן להעריך אף ללא חו"ד שמאי (סע' 12 לבקשה).

5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסק הדין ובתיק ביהמ"ש קמא ובהתאם לסמכותי מכוח תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני סבור, כי דין הבקשה להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

6. כידוע, אמת המידה למתן רשות ערעור על פס"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות הינה מחמירה מזו הנהוגה בבקשות רשות ערעור רגילות, (רע"א 6480/13 אליה דיאס נ' חברת בזק לתקשורת בע''מ, סע' 9 (1.12.13)). הדבר מתחייב ונגזר מהתכליות העומדות ביסודו של ביהמ"ש לתביעות קטנות שנועד להכריע לרוב בסכסוכים קטנים ופשוטים, להתנהל ביעילות ובמהירות (רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן, פסקה 8 (10.12.13)). לאור זאת, נקבע לא אחת כי רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות תינתן רק כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה, או כאשר עסקינן בשאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית שביהמ"ש לתביעות קטנות מרבה לדון בה (בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, תשנ"א (3) 309 (31.12.90)). בענייננו, ההשגות ממוקדות בקביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש קמא, והשגות אלו לא רק שאינן עוברות אף לא מתקרבות לסף הגבוהה לקבלת בקשה כגון דא.

7. ועוד, עיקר טענות המבקשת מופנות כנגד התרשמותו של ביהמ"ש קמא מהצדדים וקביעת הממצאים העובדתיים. מן המפורסמות שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאי העובדה והמהימנות של הערכאה הדיונית, הנהנית מיתרון לנוכח התרשמותה הבלתי אמצעית מהעדויות ומן הראיות. רק במקרים חריגים תתערב ערכאת ערעור בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא (ע"א 5200/06 אלקיס יבוא ושייוק בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א, פסקאות 8 ו- 11 (16.11.09); ע"א 3537/03 בר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, נט (4) 568, פסקה 12 (2.2.05)). ובמקרה זה, לבד מטענותיה הכלליות בהקשר זה, המבקשת לא הצביעה על פגם או טעות בולטים שיצדיקו התערבות.

8. אין מקום להתערב במסקנתו של ביהמ"ש קמא שמצא כי המבקשת לא הוכיחה את היקף הנזק הנטען. גם אם המשיב הותיר אחרי עזיבתו עבודות שלא הושלמו או פגמים, חובה להוכיח את היקף הנזק בראיות משכנעות. נטל זה רובץ לפתחה של המבקשת, ואותו לא ניתן להרים אך בהצגת תמונות.

המבקשת לא עמדה בנטל זה על אף העובדה שהדבר אפשרי למשל באמצעות הגשת חו"ד או העדת הקבלן, שכטענת המבקשת עצמה, השלים ותקן את החסרים בעבודת המשיב, או בהגשת ולו ההסכם, הקבלות או תיעוד כלשהו אודות העבודות שבוצעו ע"י הקבלן הנוסף ועלותן. (עמ' 5, ש' 9).

9. משלא הוכח הנזק, והדבר אינו נובע מקשיים מובנים אלא בשל מחדלי המבקשת, גם אין מקום להערכת הנזק על דרך האומדנה, (רעא 3608/17 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין (10.9.17).

10. יצויין, כי הבקשה הוגשה באיחור מבלי שהתבקשה אורכה, טעם שאף הוא מצדיק דחיית בקשה זו.

11. הבקשה נדחית.

12. משלא התבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ט, 11 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.