1. בפניי בקשה להארכת מועד להישפט באשר לדו"ח שמספרו 10117052125 (בבקשה נכתב בטעות דו"ח מס' 10117052123).
2. ב"כ המבקש ציין כי ביום 23.12.17 בשעה 7:30 קיבל המבקש שני דו"חות בו זמנית על ידי אותו שוטר בכביש 85, אשר נמסרו לידיו יחד ובעלי רצף סידורי במספרי הדו"חות: דו"ח מס' 10117052125 (הדו"ח הראשון) ודו"ח מס' 10117052133 (הדו"ח השני). לדבריו, השוטר נתן למבקש את שני הדו"חות יחד, בצירוף הודעה בדבר איסור שימוש ברכב (ההודעה והדו"חות צורפו כנספח לבקשה). עוד הוא ציין כי ביום 12.10.18 פנה המבקש את בא-כוחו וביקש שיברר עבורו אודות עיקול רכב, ושם התברר לו כי נזקפה לחובתו עבירת תנועה בגין הדו"ח הראשון, בעוד שטען כי הגיש בקשה להישפט בגינו. התברר כי אכן הוגשה על ידי המבקש בקשה להישפט, אולם בדו"ח השני ולא בדו"ח הראשון, בשוגג. בשל סמיכות הזמנים ונסיבות מתן הדו"ח, ובשים לב כי שני הדו"חות נרשמו על ידי שוטר אחד ובאותו הזמן, טען ב"כ המבקש כי אין להפריד בין המקרים ואף יש לראות בהם כמקשה אחת וכמקרה נקודתי אחד. על כן, הוא ביקש מבית המשפט להאריך את המועד להישפט בגין הדו"ח הראשון ולקבל את יומו בבית המשפט.
3. בהחלטתי מיום 13.11.18 קבעתי כי התביעה תמסור את תגובתה עד ליום 13.12.18, אולם לא התקבלה תגובה עד למועד זה.
4. קראתי בעיון את טענות המבקש. טענתו המרכזית היא שקיבל שני דו"חות מאותו שוטר ובאותו מועד, וכי עקב טעות הגיש בקשה להישפט בדין הדו"ח השני, במקום בדו"ח הראשון (הנדון בבקשה זו). עיון בשני הדו"חות שצורפו לבקשה מלמד כי האחד הינו בגין מטען שאינו מחוזק היטב ("הדו"ח הראשון") והשני בגין רכב שאינו תקין ("הדו"ח השני"). התרשמתי כי אכן שני הדו"חות ניתנו למבקש על ידי אותו שוטר, ובאותו המועד, מספריהם הסידוריים סמוכים ודומים וכי האפשרות שהמבקש התבלבל ביניהם הינה סבירה. כמו כן, המבקש כופר בביצוע העבירה המיוחסת לו. משכך, התרשמתי כי עלול להיגרם למבקש עיוות דין אם לא יקבל את יומו בבית המשפט.
5. המבקש אומנם לא פירט אודות טענת ההגנה העומדת לזכותו, אולם אציין בעניין זה כי יש לדון בבקשה זו תוך בחינת שיקולים הדומים לשיקולים שיש לבחון בבקשה לביטול פסק דין, בהתאם לסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפיו רשאי בית המשפט לבטל את פסק הדין, אם ניתן בהיעדרו של הנאשם, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. אין המדובר, אם כן, בשיקולים מצטברים, כי אם חלופיים.
6. יתרה מכך, התביעה התבקשה להגיב על בקשה זו ולא עשתה כן, ועל כן לא סתרה את טענותיו של המבקש.
7. מטעמים אלה, ובהיעדר תגובת התביעה, אני נעתרת לבקשה ומאריכה את המועד להישפט בגין הדו"ח שמספרו 10117052125.

העתק מהחלטה זו יועבר לצדדים ולמדור לפניות נהגים במשטרת ישראל.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ט, 23 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.