בכתב האישום שבפניי מואשם הנאשם בביצוע עבירה של תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

לטענת המאשימה, ביום 17.3.2017 בסביבות שעה 12:50 בגן הסנהדרין תקף הנאשם את המתלונן, יהושע בביוף (להלן: "בביוף"), עמו היה קטין בשם ב.צ. חסן. התקיפה ארעה על רקע סכסוך בין בביוף ליעקב-מנחם חסן (להלן: "מנחם חסן"), אחיו של ב.צ. חסן (להלן: "הקטין"), הנאשם והקטין הגיעו אל בביוף, הנאשם דחף את בביוף והכה אותו באמצעות מכת אגרוף, והקטין זרק אבן לעברו של בביוף אך האבן לא פגעה בו.

הנאשם הכחיש במהלך הדיון בפני בית המשפט את היכרותו את המתלונן יהושע בביוף. כמו כן, הוא טען לאליבי לפיו בעת האירוע לא היה כלל במקום האירוע אלא בילה במהלך אותו היום עם חברו אריאל כהן (להלן: "כהן"). לטענתו מיום חמישי בלילה הקודם לאירוע לן אצלו חברו ב"זולה" בה הוא גר בעת האירוע, והם שהו יחד גם כל היום למחרת, הוא יום האירוע. הוא אף הציג בפני בית המשפט תמונה הנושאת את תאריך ומועד האירוע ובה הוא נראה עם חברו כהן. הוא סובר שהתלונה שהגיש בביוף כנגדו היא תוצאה של סכסוך הקיים בין מנחם חסן, שבחנות הירקות שבבעלות משפחתו הוא עבד עמו וכן כעס כלפיו על דרך חייו, באותה עת, שלא תאמה את רוח הצניעות הנדרשת. הוא מוסיף בעניין זה כי לאחר האירוע כלבו אף הורעל וה"זולה" בה גר נשרפה. כך עולה מן העדות שמסר הנאשם בפני בית המשפט:

"את האדם יהושע בביוף לא הכרתי ולא ראיתי מעולם עד לתאריך שבו נחקרתי בתחנת משטרת ישראל...אריאל כהן בלילה שקדם לאירוע הוא התקשר אלי ואמר לי שהיה לו סכסוך עם ההורים שלו והוא רוצה לישון אצלי בזולה...הוא ישן אצלי באותו לילה...היינו יחד שם אותו יום. בחיים שלי לא פגעתי בו...אני לא תקפתי את יהושע בביוף...כל הסיפור עם בביוף המצאה, יכול להיות שהיה מקרה עם מישהו אחר, אני לא קשור. לא הייתי בתאריך הזה ולא תקפתי אדם בתאריך הזה".

(עמ' 29-28 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019).

באשר להיכרותו עם הקטין, אחיו של מנחם חסן, העיד הנאשם כי יחסיהם לא היו קרובים כלל, והכחיש כל קשר עמו ביום האירוע:

"ש. אתה מסתובב עם חסן?

ת. לא. היום לא היחסים בינינו שלום שלום.

ש. יצא לכם לדבר בטלפון שנה אחרונה

...

ת. בטלפון לא זכור לי, בפנים בוודאי שכן. "

(עמ' 30 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019).

כך ממשיך הנאשם ומעיד בעניין זה:

"ש. את בן ציון אתה מכיר?

ת. כן יוצא לי להסתובב אתו. מה היחסים בינינו זה לא עניינך. זה לפי טיב העבודה בחנות".

הנאשם הכחיש את נוכחותו עם הקטין ביום האירוע בכלל, וכן את תקיפתו של בביוף:

"ש. אתה ובן ציון הסתובבתם ביום האירוע בגן סנהדרין, ראיתם את יהושע

ת. לא. בכלל לא.

...

ש. תקפת את יהושע

ת. לא

...

ש. לטענתך אתה טוען שלא הסתובבת באותו זמן

ת. לא אמרתי את זה. אמרתי שלא הסתובבתי ליד יהושע בביוף ואמרתי שאני לא מכיר מי זה.

ש. ביום ובשעה של כתב האישום לא היה אירוע עם כל אדם בגן.

ת. לא. "

(עמ' 32 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019)

כמו כן, הנאשם הציג בפני בית המשפט את האליבי לפיו בעת האירוע הוא היה עם חברו אריאל כהן:

"...אני כשהייתי בגן הסנהדרין אותו יום הייתי עם אריאל כהן שנמצא כאן כעד ויש לי תמונה איתו...

לדעתי מה שקרה שם זה שהיו שכנים לא רצו שאני אהיה שם..."

(עמ' 33 לפרוטוקול)

כאשר הנאשם עומת עם אמירותו של הקטין בחקירתו במשטרה לפיה העיד הקטין כי בעת האירוע הוא היה עם הנאשם הוא המשיך להכחיש את היותם יחד בעת האירוע:

"ש. בן ציון אמר במשטרת ישראל בחקירה שלו "מי שהיה איתי באותו הזמן באירוע הזה הוא ישראל אליצור"...איך אתה מסביר את מה שאמר בן ציון חסן?

ת. יש לי את המספר של בן ציון חסן ואם אתה רוצה תזמין אותו ותשאל אותו.

ש. זה גם מסתדר עם מה שאמרו שני העדים האחרים בהבדל שלבן ציון אין אינטרס להגיד את זה סתם.

...

ש. למה בן ציון אומר "מה שקרה בגן הסנהדרין אני וישראל ירדנו למטה ואז ישראל אמר לי 'אתה ראית מי זה?' ואז הוא אמר לי שהבן אדם הזה עושה לאחי בעיות".

ת. אם אתה רוצה תביא את בן ציון חסן ותחקור אותו...אני לא ראיתי את בנצי חסן באותו יום, לא הייתי אתו ואפילו לא דיברתי אתו בטלפון.

...

ש. איפה בן ציון? הבאת אותו כעד הגנה?

ת. אני לא צריך אף עד הגנה חוץ מאריאל כהן שהיה אתי באותו יום.

...זו עבודה שלך להביא אותו. זה שלא הבאת ואותו זו בעיה שלך".

(עמ' 34-33 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019)

מול גרסתו של הנאשם, המרחיק עצמו כליל מן האירוע, עומדת גרסתו של יהושע בביוף, לפיה הוא הותקף על ידי הנאשם והקטין, כפי שהוא מתאר בעדותו בפני בית המשפט:

"...עברתי בגן הסנהדרין ביום שישי, 12:50 הייתי באמצע שיחת טלפון. הנאשם עם בן ציון חסן (שהוא אח של יעקב חסן) נבהלתי אמרתי אם אברח אהיה בכלל מסכן ניסיתי לשמור על קור רוח הוא בא נתן לי אגרוף במותן ובן ציון חסן זרק עלי אבן. היה יהודי למעלה שהוא גיסי שאול שמלה וצעק אני אזמין משטרה...הם נבהלו וברחו. הזמנתי משטרה אמרו לי להגיש תלונה במגרש הרוסים. הגשתי והיה צו הרחקה והתיק נסגר"...

(עמ' 17-16 לפרוטוקול מיום 27.5.2019)

בהמשך לעדות של בביוף, העד שאול שמולה, גיסו של בביוף, העיד כי ראה את האירוע ממרפסת ביתו, המשקיפה למקום האירוע בקו אווירי אלכסוני של כ-30 מטר. כמו כן הוא ציין שהייתה זו שעת צהריים והראות הייתה מצוינת:

"היה יום שישי ראיתי את מי שהותקף הולך בגן הסנהדרין החוצה ואז ראיתי שני בחורים מתנפלים עליו לאחד היה אבן והשני הכה אותו באגרוף, הייתי במרפסת שמשקיפה אל הגן, ראיתי שניים מתנפלים עליו ותוקפים אותו, המרחק מהמרפסת למקום קו אווירי אלכסוני 30 מ' אולי. היה שעת צהריים תאורה מצוינת".

(עמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019).

טענת האליבי:

באשר לטענת האליבי אותה מעלה הנאשם במהלך עדותו בפני המשפט, ראוי לציין שהאליבי שהציג הנאשם לפיו בעת האירוע היה עם חברו אריאל כהן לא הועלה על ידו בעת חקירתו במשטרה. כך עולה מן ההודעה שמסר הנאשם ביום 9.7.2017, אשר נגבתה על ידי רס"ר אלכסנדר אלקין (מסומנת ת/2):

"ש. מי זה יהושע בביוף?

ת. אין לי מושג...

...

ש. ...למה אתה ואדם אחר תקפתם אדם ואיימתם עליו?

ת. בחיים לא תקפתי אדם ובחיים לא איימתי על בן אדם...

לא יודע מי זה יהושע. לא זוכר לי שדחפתי בן אדם או נתתי אגרוף לבן אדם בשנה וחצי האחרונות.

...

לא פגעתי באף אחד...החקירה כולה היא המצאה של פרי דמיון של שני אנשים, משטרת ישראל ויהושע בביוף...".

כאמור, עיון בחקירתו של הנאשם מעלה כי האליבי שהציג בפני בית המשפט, לפיו בעת האירוע שהה עם חברו אריאל כהן לא הועלה, אף לא ברמז, בחקירה שנערכה לו.

כאשר נשאל הנאשם מדוע לא העלה את האליבי כבר בחקירתו במשטרה ענה כי:

"ש. אתה אומר שאריאל היה אתך...אמרת במשטרה שהיית אתו?

ת. לא

...

באותו יום של החקירה לא ידעתי על איזה יום שישי מדובר. אני לא כזה אחד שנותנים לי תאריך ואני ישר יודע מה עשיתי באותו יום. חקרו אותי ואמרתי שיכול להיות שהחקירה היא פרי דמיון של שני אנשים. אחר כך שאלתי את עצמי מה עשיתי באותו יום.

...

הסברתי לחוקר שלא הייתי שם. ..אם הייתי פוגע באדם הייתי יודע את זה.

ש. מתי אריאל היה אתך?

ת. הוא היה איתי מאותו לילה של יום חמישי בשעה 00:00 ...

...

ש. תאשר לי שאמרת לבית המשפט שאריאל היה איתי בשעה 12 בלילה ביום 17.3 עד מוצ"ש בשעה 12 בלילה...

ת. אמרתי שזה בערך השעות.

...

הוא היה איתי באותו תאריך. ביום שישי הוא ישן מאוחר במקום....מה שרלוונטי ביום שישי עד השעה 16:00...בשעות הרלוונטיות של האירוע הזה הוא היה איתי....ביום שישי הוא היה צמוד אליי. ביום שבת הוא הסתובב לבד.

ש. מה עשיתם ביום שישי

ת. ישבנו שתינו ועישנו נרגילה וראינו סרט במחשב הנייד שלי.

...

ש. לא מצאת לנכון לומר במשטרה

ת. לא ידענו שעל היום הזה מדובר. לא הסתכלתי ביומן...באותו יום באתי וראיתי בטלפונים הישנים שלי שאי אפשר להשתמש בו, ביקשתי מטכנאי שיוציא ממנו את התמונות של התאריך הזה והוא מצא את התמונה הזו....על פי הרישום התמונה צולמה ביום 17.3.17 בשעה 16:01."

(עמ' 36-35 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019).

לטענתו הסיבה בשלה הוא לא העלה את האליבי בעת החקירה במשטרה היא כיוון שלא קישר בין הימים, ורק בדיעבד הבין שמדובר באותו יום.

קשה לקבל טענה זו, מכיוון שטענת האליבי הועלתה רק מאוחר בעת מתן העדות בפני בית המשפט. זאת בנוסף לעובדה שבסופו של יום חברו של הנאשם, אריאל כהן, לא העיד בפני בית המשפט, וכך לא נתמכה כלל גרסת האליבי שמסר הנאשם.

זיהוי הנאשם:

המשטרה ערכה לעד שאול שמולה מסדר זיהוי לפי תמונות.

מסדר הזיהוי שנערך לשמולה הוא ממסדרי הזיהוי הקשים יותר, בו הוצגו בפניו כ-180 תמונות מתוכן זיהה את פניו של הנאשם. זאת כפי שעלה מעדותו של השוטר רס"ב סידיס דוד, טכנאי זיהוי במשטרה כ- 28 שנה, והוא אשר ערך את הזיהוי במקרה דנן:

"ערכתי את מסדר הזיהוי בתיק...אני אמון על הצד הטכני. יש שלושה מסדרים. יש מסדר שהוא מסדר חי שבשנים האחרונות כמעט בלתי אפשרי לבצע אותו מסיבות טכניות וזה מתבצע בעיקר כאשר החשוד במעצר. המסדר השני הוא מסדר 8 כאשר מציגים את תמונתו של החשוד בין 8 תמונות. העניין הוא שבמסדר זה הוא אמור להיות מיוצג על יד עו"ד או משפחה ואם הוא לא מיוצג ובכל זאת קצין החקירה או החוקר הממונה בתיק מבקש לערוך מסר 8 אזי המסדר מצולם.

...

בתיק הזה המסדר היותר קשה כי זה מסדר שמציגים על פי תיאורו של העד והמערכת פולטת עד 180 תמונות. במסדר הספציפי הזה התבקשתי על ידי קצין החקירה להציב 2 חשודים בצורה רנדומאלית בתיק, זאת אומרת שאני לא קובע את מיקומם בתוך ה-180 איפה הם יהיו.

...

מסדר דפדוף הוא קשה יותר מטבע הדברים.

...

הוצגו לו במסדר הזה 183 תמונות ולא ספרתי כמה תמונות הוא דפדף עד שהוא הגיע. המחשב עדכן שבתמונה ה-20 החשוד זוהה.

ש. האם הוא זיהה עוד חשוד

ת. לפי הדו"ח הוא לא זיהה".

(עמ' 26 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019)

כנגד המסדר שנערך טוען הנאשם כי מראהו השתנה מיום האירוע ועד עתה, שכן הוא התחזק בדת והחל לגדל פאות וזקן. הנאשם העלה זאת בעת שחקר את השוטר רס"ב דוד סידיס ושאל אותו באשר למראהו שהשתנה, בהקשר למהימנותו של מסדר התמונות:

"ש. אני נחקרתי כארבעה חודשים אחרי המקרה ואז התמונה הזו צולמה. אלכס לקח אותי וצילם אותי. התמונה שהוצגה במסדר זו תמונה שצולמה 3 – 4 חודשים אחרי האירוע. באותו יום נתתי את העדות שלי אצל אלכס בלב הבירה, הם לקחו אותי לחדר האחורי ועשו לי שם את הצילום. המסדר נערך אחרי שצילמו אותי. באותה תקופה מהאירוע גידלתי זקן פאות וכיפה. האם זה קורה לפעמים שלוקחים תמונה של אחרי האירוע? לא אמורים לקחת תמונה של לפני האירוע?

ת. מסדר זיהוי עושים עם התמונה העדכנית ביותר ככלל. במקרים חריגים, לדוגמא, כשהתוקף או החשוד היה עם כיפה X...זקן Y ועם פאות ויותר שמן ולאחר מכן הוא צולם בצורה שונה לגמרי כשהוא רזה עם קרחת והוריד את הפאות, ברור שהתמונה העדכנית לא רלוונטית למסדר. במקרה שלו הוא צולם והוצגה למזהה התמונה הרלוונטית ביותר"

(עמ' 27 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019 ).

גם בביוף העיד שנוספו לנאשם פאות וזקן מיום האירוע ועד עתה:

"ביום האירוע היית בלי זקן ופאות...גם זקן כמו שאתה מראה לי בתמונות בנייד לא היה לך. אני מזהה אותך טוב מאוד רק היום יש לך פאות זקן כשתקפת אותי לדעתי לא היה לך זקן....מה שאני יכול להגיד בטוח שלא היית עם זקן ופאות".

(עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019).

באשר למסדר הזיהוי שנערך לו, בו הוא הצביע על הנאשם, העיד שמולה כי:

"אני זיהיתי את הנאשם גם במסדר זיהוי.

...

אני חושב שבתווי פנים לא פעם ראשונה שאני רואה אותך אני לא מכיר אותך...

...את התווים אני מכיר ולכן יכולתי לזהות מסדר זיהוי לראשונה...האם אתה זוכר שבאתי לנחם אותך בשבעה של אביך.

...

ש. במסדר זיהוי אמרת שאדם אחד אתה מזהה מרחוק ויכול לזהות את ההליכה שהוא האדם שנתן אגרוף. האם מי שזיהית במסדר זיהוי זה אני?

ת. אני זוכר שראיתי את שני אנשים אחד עם אבן והשני נתן בוקס.

ש. ...את מי אתה יכול לזהות?

ת. אותך.

...

אין לי הכרות מוקדמת אתך אני יודע לזהות את התווים אם הוא הולך ברחוב אני יודע להגיד שהוא היה באירוע. אני לא יודע פרטים אני לא מכיר אותו.

...

ש. האם יכול להיות שבביוף שילם לך כסף וניצל שאתה גר קרוב כדי לייצר תיק עלי.

ת. לא

(עמ' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019)

מדבריו של שמולה עולה שפניו של הנאשם מוכרים לו כאדם מן השכונה. הוא אף ציין שהיה בביתו של הנאשם בעת ניחום אבלים כשאביו נפטר.

העובדה שהעד שמולה מכיר כבר את תווי פניו של הנאשם "מן השכונה" עולה גם מן העדות שמסר הנאשם עצמו בפני בית המשפט:

באשר להיכרותו עם עד המאשימה לאירוע שאול שמולה, אשר זיהה את פניו של הנאשם כתוקף במסדר התמונות שנערך לו במשטרה:

"ש. מה ההיכרות שלך עם שאול שמולה?

ת. אני מכיר אותו...מהילדות בשכונה..."

(עמ' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 27.5.2019).

הנאשם מעלה במהלך החקירה של שמולה גם את עניין הזמן שחלף מיום האירוע ליום בו נערך מסדר הזיהוי ושואל את שמולה האם יתכן שבביוף, גיסו, אמר לו להפליל את הנאשם במשך זמן זה שחלף. שמולה מכחיש אפשרות זאת מכל וכל:

"ש. זה נכון שמסדר הזיהוי היה שנה אחרי האירוע

ת. אני לא זוכר תאריכים...זה לא היה סמוך למקרה

ש. בינתיים אתה דיברת עם גיסך?

ת. כן. הוא גיסי. על האירוע לא דיברתי אתו.

ש. וגיסך בטח אמר לך שהוא זיהה את הנאשם. ואחרי ששמעת אותו מי זה היה ואתה מכיר את אותו אדם מהשכונה הלכת וזיהית אותו באותו מסדר אחרי שנה?

ת. זו פעם ראשונה שאני עומד כאן ויודע שהאדם שעומד מולי הוא ישראל אליצור והוא הבן של הרב אליצור. כפי שאמרתי, אני מזהה את הבחור מבחינת תווים. אין לי מושג מי הוא ולא ידעתי מה השם שלו עד לרגע זה".

(עמ' 24 לפרוטוקול הדיון 27.5.2019)

עניין הזמן שחלף עולה גם מדו"ח חיפוש תצלומים באלבום העבריינים שנערך ביום 28.8.2018 (מסומן ת/1).

מדברי השוטר שערך את מסדר הזיהוי אנו למדים כי המסדר שנערך הוא מסדר דפדוף בו הוצגו לעד מספר רב של תמונות. המסדר נערך כראוי, ועל כן הוא סובר שיש לתת לזיהוי האמור את מלוא המשקל הנדרש.

עוד יש להביא בחשבון שככול הנראה פניו של הנאשם כבר היו מוכרים לעד שמולה בטרם האירוע בשל העובדה שהם גרים באותה שכונה ומסתובבים גם במקומות משותפים, דבר המקל, לכאורה, על זיהוי פני הנאשם.

מנגד, עומדות טענות הנאשם לפיהם מיום האירוע ועד ליום בו צולמה תמונתו שהוצגה במסדר חלף זמן מה. בזמן הזה עבר הנאשם תהליך התקרבות לדת בשלו החל להצמיח פאות ולגדל זקן, ולכן, מראהו השתנה דבר הפוגם באמינותו של מסדר הזיהוי שנערך.

כמו כן, מציין הנאשם כי העד שמולה הינו גיסו של בביוף, ועל כן הוא עד בעל אינטרס. הוא סובר כי בשל הקשר בין המתלונן לשמולה הם דיברו על זהותו של הנאשם טרם מסדר הזיהוי, דבר שהשפיע על זיהויו בעת המסדר, ועל כן יש בכך, לדידו, לפגום באמינותו של מסדר הזיהוי שנערך.

קריאת הודעתו של העד שאול שמולה במשטרה, אשר נגבתה ביום 7.12.2017, על ידי השוטר רס"ר הראל כוכבי (מסומנת נ/1), מעלה כי:

"עמדתי במרפסת הבית שלי...היא משקיפה לגן הסנהדרין, זה היה בסביבות 13:00 בצהריים...ראיתי את יהושע מגיע מכיוון גן הסנהדרין החוצה,...ראיתי שני חבר'ה מולו. אחד מהם דחף אותו ואז נתן לו אגרוף, או קודם נתן לו אגרוף ואז דחף אותו. הבחור השני אותו אני מכיר מהשכונה ואני מזהה אותו אבל לא מכיר אותו אישית, הוא יידה על יהושע אבן. יהושע כמעט מעד, אבל לא תקף בחזרה, אני לא זוכר אם הוא מעד לגמרי, אבל הוא צעק מיד. אני הוצאתי את הטלפון, התקשרתי למשטרה. ירדתי למטה...

שאלה: ראית עליו סימנים של פגיעה פיזית.

תשובה: לא שזכור לי...".

אני סובר שההתלבטויות ששמולה מעלה באשר לאופן בו אירע האירוע מחזקות את אמינות הגרסה שמסר, וכן, גם העובדה שזיהה רק אחד מן הבחורים שתקפו, ובאשר לשני טען כי אינו יודע לזהותו.

התלבטותו של שמולה באשר לזיהוי הנאשם עולה גם מדו"ח חיפוש תצלומים באלבום העבריינים שנערך ביום 28.8.2018 (מסומן ת/1), כאשר הוא נשאל באשר לכיפה אותה לבש הנאשם בעת האירוע:

"...שאלת חוקר דדי מה מצב הראיה שלך באור יום מרחוק ומקרוב תשובה ברוך השם...שאלת חוקר דדי האם בזמן האירוע החשוד חבש את הכיפה אתה הוא מצולם בתמונה תשובה לא זוכר. האם זיהית את החשוד בגלל הכיפה או בגלל הפנים בגלל תווי פנים לא בגלל הכיפה".

כמו כן, מבחינת הקרבה של מרפסת ביתו למקום האירוע, קומה שלישית, במרחק 30-20 מטרים ממקום האירוע. כן, אור היום ששרר באותה העת היה מיטבי, סביב שעה 13:00 בצהריים, בחודש מרץ. לאור האמור, ניתן להניח שיכולת הזיהוי של שמולה את הנוכחים באירוע הייתה טובה. זאת בפרט, אם נוסיף לכך שפניו של הנאשם היו מוכרים לו כבר "מן השכונה", כפי שהעיד. לאור האמור, אני מקבל את הזיהוי של שמולה את הנאשם כאמין. זאת בניגוד לאמינות הנמוכה שניתן לייחס לאליבי אותו הציג הנאשם כפי שפורט לעיל.

אשר על כן, החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירת תקיפה לפי לסעיף 379 לחוק העונשין המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום ב' כסלו תשפ"א 18.11.2020 במעמד הצדדים.