בענין: בקשה למחיקה על הסף ולחלופין למחיקת כותרת ו/או בקשה למתן רשות להתגונן

לפני בקשה למחיקה על הסף בהעדר סמכות מקומית לבית משפט זה ולחלופין מחיקת כותרתה של הבקשה ומתן רשות להתגונן מפני התביעה.

1. ביום 12.11.2018 הגישה המשיבה (התובעת) תביעה בסדר דין מקוצר בסכום של 151,500 ש"ח בגין יתרת חוב עבור פחים שיצרה התובעת עבור הנתבעת בהתאם להסכם התקשרות בין הצדדים.

לכתב התביעה צורפו הצעות המחיר שנשלחו על ידי התובעת לנתבעת, והעתקי חשבוניות והחשבונות שלא נפרעו על ידי הנתבעת.

בכתב התביעה נטען, כי הסמכות המקומית לדון בתביעה היא של בית משפט זה לאור מקום חתימת ההסכמים; לאור מקום ייצור המוצרים או המקום שנועד לביצוע התשלום.

2. ביום 18.1.2019 הוגשה הבקשה שלפניי. ראשית, על בית המשפט להידרש לטענה בדבר העדר סמכות, שכן זכותו של בעל דין כי בקשת הרשות להתגונן תידון על ידי בית המשפט המוסמך (המ' (י-ם) חברת שירותי קירור בע"נ נ' מפעלי פרג מאוחדים בע"מ, ע"ג (1) 243).

ככל שיוכרע, כי הסכמות המקומית מוקנית לבית משפט זה, יבחן בית המשפט את התאמת התביעה להליך זה ואת טענות ההגנה של הנתבעת.

העדר סמכות מקומית

3. לטענת הנתבעת, החלופות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 אינן מתקיימות במחוז חיפה מאחר שמקום מושבה של הנתבעת הוא במחוז מרכז והמקום בו סופקו השירותים הוא בתל אביב.

4. במענה השיבה התובעת, כי מקום יצירת ההתחייבות בין הצדדים הוא עתלית, היות ומשם יוצרו והוזמנו הפחים וכי המקום לתשלום החשבונות הוא בעתלית.

5. בתגובה השיבה הנתבעת, כי ההזמנה בוצעה טלפונית, כך שלא ניתן לומר כי ההתחייבות נוצרה בעתלית; וכי מקום ייצור הפחים אינו מקנה סמכות מקומית.

6. בהתאם להוראות תקנה 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות"), על התובע לכלול בכתב התביעה את "העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה".

בהתאם, סוגית הסמכות המקומית נבחנת על יסוד המסכת העובדתית המשתקפת מתוך כתב התביעה (ת.א. (ת"א) 43573-05-16 וירטק מערכות מידע והשקעות בע"מ נ' Global attract Holding Limited Registered Company   (6.3.2017).

למעשה, התביעה אינה מפרטת את המקום בו נכרת ההסכם, וממסמכי התביעה עולה, כי מדובר היה בהצעה באמצעות חלופת מיילים.

עם זאת, מעיון במסמכי התביעה עולה, כי במסגרת הצעות המחיר, אשר התקבלו ועל בסיסן נכרת ההסכם בין הצדדים (כך בהתאם לנטען בתביעה) נקבע, כי אספקת הפחים תהיה במחסן בנשר. משכך, בהתאם למסמכי התביעה, "המקום שנועד או היה מכוון לקיום ההתחייבות" ו - "מקום המסירה של הנכס" הוא בנשר.

בהתאם, מתקיימות החלופות הקבועות בתקנה 3(א)(3) ו- 3(א)(4) לתקנות, ולבית משפט זה סמכות מקומית.

טענות הנתבעת באשר להעדר סמכות מקומית לבית משפט זה - נדחות.

התאמת התביעה לסדר דין מקוצר ובקשת הרשות להתגונן

7. כעת, בהתאם לסדרם של הדברים, על בית המשפט לבחון האם התביעה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר, והאם בפי הנתבעת טענות הגנה הראויות להתברר.

8. לטענת הנתבעת, יש למחוק את כותרת התביעה מאחר שהתביעה אינה ראויה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר היות וסכום התביעה אינו קצוב מאחר שהתביעה אינה מגובה בראשית ראיה בכתב.

9. הדרישות הקבועות בתקנה 202 מטרתן לצמצם את התביעות שיתבררו בסדר דין מקוצר לתביעות פשוטות עובדתית, בהן הסכום הנתבע ברור ועולה מתוך המסמכים המצויים בפני בית המשפט, באופן שבית המשפט יכול להסתמך על החומר שלפניו כדי ליתן פסק דין מבלי להידרש להשלמת מסמכים או מידע. איני סבורה, כי התביעה שלפניי עונה על הדרישות.

10. ראשית, לענין הדרישה שהתביעה תהיה על סכום קצוב: סכום קצוב "פירושו שהחישוב יהיה עניין אריתמטי גרידא ללא צורך בשומה או בהערכה" (ראה: ע"א 410/88 רום חברה לביטוח בע"מ נ' כוכב בע"מ (10.12.1989); וכן ע"א 734/83 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ (8.3.1984)).

סכום קצוב, הינו סכום שגובהו מוסכם מראש בין הצדדים או - אם הוא אינו מוסכם, הוא ניתן לקביעה בחישוב חשבוני פשוט להבדיל מסכום שנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי (ד. בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 213 (מהדורה שתיים עשרה, 2016).

בענייננו, הסכום הנתבע אינו עניין אריתמטי פשוט, כנדרש. כתב התביעה נעדר נתונים מספקים: התביעה אינה מבססת את סכום ההתקשרות הכולל, ומתוך מסמכי ההתקשרות (הצעת המחיר), לא ניתן ללמוד על היקף ההתקשרות.

כך גם, החשבוניות שצורפו אינן מסתכמות לכדי הסכום הנתבע, וככל שהתובעת ביקשה לברר את תביעתה בסדר דין מקוצר, היה מקום לבסס את הטענה לחוב באופן ברור יותר, שבית המשפט יוכל להתרשם, כי חישוב סכום החוב הינו ענין פשוט וברור.

כעת, לענין קיומן של ראיות בכתב: משמעותה של ראיה בכתב הינה קיומו של מסמך הקשור לנתבע ועשוי על ידו או חתימתו (ראה: ת.א. (ת"א) 159882/06 עירית רמת גן ואח' נ' בילאק הנדסה ובנין בע"מ (21.5.2006)).

לכתב התביעה לא צורף כל מסמך המאשר את תנאי ההתקשרות על ידי הנתבעת. להיפך, לכתב התביעה צורף מייל הדוחק בנתבעת לאשר את הצעת המחיר בחתימתה "בפעם הרביעית".

בנוסף, לא צורף כל מסמך שיש בו כדי להעיד על היקף ההתקשרות הכולל, כך שלא ניתן לקבוע את סכום החוב שנותר לפרעון.

11. אם כן, מאחר שיש קושי בחישוב סכום החוב הנתבע מתוך הנתונים המפורטים בתביעה; מאחר שהדרישה לחיוב אינה נובעת ממסמכים המצורפים לכתב התביעה, ובהעדר כל מסמך הקושר בין הצדדים באופן שניתן לקבוע, מה היו תנאי ההסכם בין הצדדים, אני קובעת כי התביעה, כפי שהיא נוסחה, אינה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר, ובהתאם, דינה של הכותרת "בסדר דין מקוצר" להימחק.

אציין, כי כאשר תובע בוחר להגיש תביעה בסדר דין מקוצר, עליו לוודא, כי בידיו מסמכים מתאימים, כדי לבסס את התביעה בשיעור הנדרש על פי תקנה 202.

12. אוסיף, כי גם אילו הייתי קובעת, כי התביעה, כפי שהיא, מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, אני סבורה, כי יש ליתן לנתבעת רשות להתגונן בהתאם לתקנה 205(ג) לתקנות, מבלי שיש בכך כדי לקבוע דבר באשר להמשך בירור התביעה או לגבי אילו מן הטענות שהועלו במסגרת הבקשה.

13. כידוע, מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו(3) 518) וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ [פורסם בנבו] (15.6.2009)).

כאשר מובאת בפני בית המשפט בקשה ליתן רשות להתגונן, על בית המשפט לבחון, האם בפיו של מבקש הרשות להתגונן טענות המהוות הגנה אפשרית, אפילו בדוחק, כאשר בשלב זה בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן, אלא רק אם בטענותיו יש הגנה מסוימת מפני התביעה (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שתיים עשרה (2014), 294).

14. אם כן, בשלב הדיוני הנמצא בפניי, עליי לבחון האם יש בטענות המפורטות בבקשת הרשות להתגונן כדי להקים לנתבעת הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.

לטענת הנתבעת, סופקו בפועל רק חלק מהפחים; עיבוד הפחים נעשה בצורה פגומה וכי נדרש היה להחליפם; החיוב הנטען כולל סכומים שנבעו למעשה מתיקון פגמים שנעשו על ידי התובעת לכתחילה; אין התאמה בין ההזמנה והחשבוניות שהוצאו (למשל, מאחר שהנתבעת מעולם לא הזמינה קרשים); ובשלב כלשהו התנהלו דברים ישירות מול מזמין העבודה, וחלק מהסכומים נפרעו ישירות מהמזמין.

מדובר בטענות הגנה שראויות להתברר באופן המצדיק בירורה של התביעה בהליך רגיל אשר יאפשר לצדדים לשטוח את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם בפני בית המשפט.

15. לאור האמור אני קובעת, כי ניתנת בזאת לנתבעת רשות להתגונן, וכי ההליך יתברר בסדר דין רגיל.

16. משנדחתה הבקשה בענין הסמכות המקומית, והתקבלה בענין בירור ההליך בסדר דין רגיל ומתן רשות להתגונן, מבלי שהתבקשה תגובת התובעת בענין יתר הטענות, אני קובעת, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לאור סכום התביעה המזכירות תנתב הליך זה לשופט לשם מתן הוראות בדבר המשך ניהול ההליך.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ט, 21 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.