התביעה הוגשה ביום 13.11.18, בגין תאונת עבודה מיום 26.6.14. כתב ההגנה הוגש אך ביום 14.4.19. הודעת צד ג' לתיק בית המשפט, הוגשה לתיק בית המשפט כחודשיים מאוחר יותר (ביום 5.6.19), בלא שהתבקשה וממילא ניתנה, ארכה. רק לאחר ההחלטה מיום 26.6.19 הוגשה ביום 27.6.19 בקשה זו.

שומה היה על הנתבעות לברר את מלוא הנתונים עובר להגשת כתב ההגנה, ואין בפני הנתבעות כל הסבר, בוודאי לא הסבר סביר לאי הגשת ההודעה בד בבד עם הגשת כתב ההגנה. ודוקו: המבחן הוא אובייקטיבי.

מנגד, הצדדים הגישו חוו"ד וכאמור בהחלטה מיום 26.6.19 ימונה מומחה מטעם בית המשפט.

מכאן, העתרות לבקשה משמע הסגת ההליך לאחור ועיכוב ההליך עד הגשת כתבי הגנה מטעם צדדי ג' ושמא אף הגשת חוו"ד מטעמם.

נהיר כי התנהלות זו משחיתה זמן שיפוטי לריק תוך פגיעה בכלל ציבור המתדיינים הממתין ליומו ועל כן, גם הסכמת התובע אינה בבחינת חזות הכל. בנסיבות אלה, בוודאי שאין מקום לטענה כי התיק בחיתוליו. זאת ועוד. לבקשות לא צורפו אישורי המצאה של הודעת צד ג'.

די היה בכך כדי לדחות את הבקשה. עם זאת, בנסיבות מצאתי בכל זאת להעתר לבקשה בכפוף לכך שהנתבעות תמצאנה את הודעת צד ג' לצדדים השלישיים עד ליום 28.7.19 ואישורי המצאה כדין יוגשו בד בבד לתיק בית המשפט. בד בבד הנתבעות תמצאנה לצדדי ג' את כל החלטות שניתנו בתיק זה לרבות ההחלטה מיום 26.6.19. בהתאמה:

1. התיק יובא לעיוני ביום 20.10.19.

2. עד מועד זה יקיים התובע גם אחר ההחלטה מיום 26.6.19 - סעיף 1 וכן יגיש תצהיר נסיבות כאמור בהחלטה מיום 17.4.19.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ט, 21 יולי 2019, בהעדר הצדדים.