מבוא

1. בפניי שתי תובענות בהן אוחד הדיון לפי החלטה מיום 16.04.19.

עניין הוא בתביעות כספיות הדדיות בגין נזקי רכוש שנגרמו לשני הרכבים המעורבים בתאונה שהתרחשה ביום 01.05.18 ( להלן – " התאונה " ), האחד, רכב מסוג שברולט נושא מ.ר. 3139032 ( להלן: " השברולט "), שבזמנים הרלבנטיים היה מבוטח אצל ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ( להלן : " נתבעת 2 " ), ובו נהגה אותה שעה הגב' מירה יערי ( להלן : " גב' מירה " ), והשני, רכב מסוג סקודה נושא מ.ר. 36232901 (להלן: " רכב הלימוד ") , שבזמנים הרלבנטיים היה מבוטח אצל איילון חברה לביטוח בע"מ ( להלן: " התובעת " ), ובו נהג אותה שעה מר עידו מושייב ( להלן : " מר עידו " ), תלמיד נהיגה אשר נהג ברכב זה כאמור במהלכו של שיעור נהיגה, בפיקוח מורה הנהיגה מר חנן שייבץ ( להלן : " מר חנן " ).

מכוח פוליסות הביטוח הרלבנטיות, התובעת, איילון חב' לביטוח בע"מ, המבטחת של רכב הלימוד, נשאה בתשלומים והוצאות בסכום כולל של 39,692 ₪, והנתבעת 2, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, המבטחת של רכב השברולט, נשאה בתשלומים והוצאות בסכום כולל של 17,914 ₪.

טיעוני התובעת ( איילון חב' לביטוח בע"מ )

2. לטענת התובעת, היא הנתבעת בתיק ת.א. 32247-11-18, התאונה נגרמה באחריותה המלאה של גב' מירה, שנהגה ברכבה תוך הפרת הוראות חקוקות וברשלנות חמורה, שכן, בעת שהחל רכב הלימוד לפנות בזהירות שמאלה בצומת, הגיח רכב השברולט במהירות גבוהה מצד שמאל ועקף את רכב הלימוד עקיפה אסורה מהנתיב הנגדי ובתוך שטח הצומת ופגע בצדו השמאלי של רכב הנהיגה, ובכך הפרה גב' מירה גם את הוראת סעיף 61 לתקנות התעבורה ,לפיה, חייב כל נוהג רכב, הבא בעקבותיו של רכב שאותת בדרך, להאט, לנהוג בזהירות ולעצור, אם יש צורך בכך. לטענת התובעת, רכב הלימוד לא פינה את נתיב נסיעתו בשום שלב ולא סטה ימינה, אלא שברגע התרחשות התאונה בצומת הוא נמצא ברובו בנתיב נסיעתו, בו נסע עובר לקרות התאונה, שעה שרכב השברולט ביצע עקיפה אסורה ובחוסר זהירות בתוך שטח הצומת ודרך הנתיב הנגדי. לטענתה, מיקום נזקי הרכב ואופיים תומכים בגרסתה, לפיה, רכב השברולט החל בעקיפת רכב הלימוד שעה שרכב הלימוד היה בעיצומה של הפניה שמאלה, ולראיה, אין כל פגיעה בחזית רכב הלימוד. בתמיכה לטענתה, מפנה התובעת לטופס ההודעה של גב' מירה ולעדותה של זו בבית המשפט, במסגרתה היא אינה מציינת כי רכב הלימוד פינה את נתיב הנסיעה ויצא מהצומת, בעוד היא מציינת כי רכב הלימוד "התחיל לנסוע טיפה ימינה". עוד מפנה התובעת לשרטוט אשר צורף לכתב התביעה של הנתבעות, שממחיש אף הוא את גרסת התובעת, לפיה, רכב השברולט היה בנתיב הנסיעה הנגדי וביצע עקיפה אסורה בתוך שטח הצומת, כאמור. לטענת התובעת, גרסתה נתמכת בעדותם של 3 עדים, שאחד מהם הינו עד ניטראלי.

טיעוני הנתבעות ( גב' מירה יערי וש. שלמה חברה לביטוח בע"מ )

3. לטענת הנתבעות, לפי גרסתה של גב' מירה, שנתמכה בעדותו של מר עידו, רכב השברולט בו היא נהגה נסע אחרי רכב הלימוד בכביש דו סטרי עם נתיב אחד לכל כיוון, ובהגיעם לצומת, רכב הלימוד אותת והחל לפנות ימינה, בעוד רכבה המשיך בנסיעה ישר, ולפתע, ובמקום להשלים את הפניה ימינה, רכב הלימוד שינה את כיוון נסיעתו ופנה שמאלה ופגע בצדו הימני של רכב השברולט. על כן, כך לטענתן, מלוא האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב הלימוד. לטענתן של הנתבעות, עדותה של גב' מירה הייתה מהימנה, ואף קיבלה תימוכין וסיוע מעדותו של מר עידו, אשר אישר כי אותת ימינה והתחיל בפניה ימינה ולאחר מכן שינה את כיוון נסיעתו ופנה שמאלה, זאת מבלי שטען כי הוא עצר את הרכב או שאותת שמאלה. לטענת הנתבעות, עדותו של מר עידו מהווה הודאת בעל דין באשר לנסיבות התרחשות התאונה, וכי עיון בתמונות המתעדות את שני הרכבים מעלה כי הנזק שנגרם לרכב השברולט מתחיל בדלתות צד ימין וממשיך לכנף ימין, ללא כל נזק בחזית הרכב, דבר התומך אף הוא בגרסת התובעת באשר למנגנון הפגיעה. עוד נטען כי גרסתו של מורה הנהיגה, מר חנן, אינה מתיישבת עם עדותו של עידו ולא עם הנזקים שנגרמו לרכבים, שכן, בהתאם לגרסתו, הנזק לרכב השברולט אמור היה להיות בחזית הרכב ולא בצד ימין, והנזק שנגרם לרכב הלימוד היה אמור להיות בצד האחורי שמאלי של רכב זה ולא בצד הקדמי שמאלי. כמו כן, עדותו של מר חנן סתרה את גרסתו של מר עידו, משטען כי עידו לא התחיל בפניה ימינה וכי עצר את הרכב, תיקן ואותת שמאלה, טענות שלא מצאו ביטוי בעדותו של עידו. אשר לעד מטעם מורה הנהיגה, טענו הנתבעות כי הן גב' מירה והן מר חנן שללו הימצאות של רכבים אחרים או את נוכחות אותו עד במקום התאונה.

דיון והכרעה

4. בעדותה בבית המשפט ציינה גב' מירה כי היא נסעה ברחוב עמק דותן לכיוון נחל געתון, ובהגיעה לצומת, כשהיא בנסיעה איטית, הבחינה כי רכב הלימוד, שנסע לפניה בנתיב הימני של כביש דו סטרי, החל לאותת ימינה ולנסוע "טיפה ימינה" כדבריה, והיא נסעה אחריו באותו נתיב, ולפתע, הוא סטה שמאלה ופגע בצד השמאלי של רכבה (שורות 10-15 עמ' 1 לפרוטוקול). גם בעדותה בחקירה הנגדית מסרה גב' מירה את התיאור הנ"ל, תוך שהיא מציינת כי עת החל רכב הלימוד לפנות ימינה, היא המשיכה בנסיעה באותו נתיב נסיעה, ולפתע סטה רכב הלימוד שמאלה והתנגש ברכבה, וזאת, בשטח הצומת ובטרם עזב רכבה את שטח הצומת (שורות 15-26 עמ' 2 לפרוטוקול).

עדותה של גב' מירה הייתה עקבית ומהימנה, ולא גילתה סתירות פנימיות כלל, והיא עולה בקנה אחד עם התיאור שהיא מסרה בטופס ההודעה על תאונה שנערך ביום התאונה, והוגש וסומן ת/1, ולא התגלו סתירות בין גרסתה בעדותה בבית המשפט לבין זו שבטופס ההודעה כאמור.

5. מר עידו, שנהג ברכב הלימוד, העיד כי הוא נהג ברכב זה כשהוא מלווה על ידי מורה הנהיגה מר חנן, וכי בהגיעם לצומת, שכוללת ארבעה נתיבי נסיעה, מר חנן הורה לו לפנות שמאלה, ובטעות הוא אותת ימינה והחל לפנות "טיפה" ימינה, כדבריו, ובשלב זה חנן תיקן אותו ותפס את ההגה והסיט את הרכב שמאלה, ואז אירעה התנגשות עם הרכב האחר. גם בעדותו בחקירה הנגדית העד הדגים את אופן התרחשות התאונה, באופן שרכבו פנה ימינה ומיד לאחר מכן פנה שמאלה והתנגש ברכב האחר (שורות 14-30 עמ' 3 לפרוטוקול).

התיאור הנ"ל של מר עידו תומך בגרסתה של גב' מירה, שכן, העד אישר כי בהגיע רכב הלימוד לשטח הצומת הוא הסיט את כיוון הנסיעה ימינה, אז חנן התערב והרכב הוסט שמאלה ופגע ברכב השברולט. תיאור זה עולה בקנה אחד עם התיאור של גב', מירה, אשר ציינה כי הרכב שנסע לפניה, באותו נתיב נסיעה, החל לפנות ימינה והיא המשיכה להתקדם בכיוון ישר ובאותו נתיב נסיעה, ולפתע הרכב הנ"ל סטה שמאלה ופגע בצד הימני של רכבה. מר עידו לא ציין, ולו ברמז, כי רכב השברולט עקף את רכב הלימוד תוך נסיעה בנתיב הנגדי.

עדותו הנ"ל של מר עידו סותרת את התיאור שציין במסמך שערך מספר ימים לאחר מועד קרות התאונה, ואשר הוגש וסומן ת/2, במסגרתו לא ציין כלל כי הרכב בו נהג פנה במקצת ימינה אלא שהוא אך אותת ימינה, בטעות, וחנן תיקן אותו מיד, והוא הפנה את הרכב שמאלה. המדובר בשתי גרסאות של העד, שאינן מתיישבות יחד, כאשר התרשמתי כי עדותו של העד בבית המשפט הייתה שוטפת, מהימנה וכנה.

6. מר חנן העיד כי במסגרת שיעור הנהיגה ביקש מהתלמיד, מר עידו, לפנות שמאלה, אם כי עידו טעה ואותת ימינה, אז הוא הורה לו לפנות שמאלה, ועידו אותת שמאלה, עצר את הרכב והתחיל לנסוע שמאלה, ולפתע רכב אחר, שעקף את רכב הלימוד תוך כדי נסיעה בנתיב הנגדי, פגע ברכב הלימוד (שורות 3 עד 11 עמ' 4 לפרוטוקול). בעדותו בחקירה הנגדית שב העד על התיאור הנ"ל תוך שהוא שולל את הטענה כי רכב הלימוד החל לסטות ימינה לפני ההתנגשות עם הרכב האחר (שורות 17-18 עמ' 4 לפרוטוקול). עדות זו של חנן סותרת, חזיתית, את עדותו של מר עידו. שכן, בניגוד לעדותו של חנן, לפיה, עידו עצר את הרכב מיד לאחר שאותת ימינה ומבלי להסיט את הרכב ימינה, הרי שעידו לא העיד כלל כי הוא עצר את הרכב כשהבין כי הוא אותת בטעות ימינה, אלא שהעיד כי הוא החל לפנות ימינה ומיד לאחר מכן הסיט את הרכב שמאלה, בהתערבות חנן, והוא לא העיד כי כשהבין כי טעה משאותת ימינה, ובטרם פנה שמאלה, הוא עצר את הרכב, ולא טען כי הרכב האחר עקף את רכב הלימוד תוך נסיעה בנתיב הנגדי, עובר להתנגשות השניים.

מר חנן העיד כי הוא ערך את טופס ההודעה על תאונה, שהוגש וסומן ת/3. עיינתי במסמך זה ומצאתי כי הוא כולל תיאור תמציתי ביותר, לפיו, רכב אחר עקף את רכבו של חנן והתנגש בו. חנן לא ציין שם כי התאונה התרחשה במהלך שיעור נהיגה, לא ציין כי הורה לתלמיד הנהיגה לפנות שמאלה וכי התלמיד אותת, בטעות, ימינה, וכי הוא תפס את ההגה והרכב הוסט ימינה. לא מצאתי כי מתקיים הסבר מניח את הדעת להשמטת פרטים מהותיים אלה מהתיאור שבטופס ההודעה.

7. בעדותו של מר אורן סנובסקי, העד מטעם התובעת, ציין זה כי הוא נסע אחרי רכב הלימוד והבחין כי רכב זה עצר בצומת ואותת ימינה ומיד אותת שמאלה והחל לסטות שמאלה ולפתע הגיח רכב שעקף את רכבו בנתיב הנגדי, בצורה מהירה, ופגע בעוצמה ברכב הלימוד, בשטח הצומת ובנתיב הנגדי. העד ציין בעדותו בחקירה נגדית כי רכב הלימוד לא התחיל לפנות ימינה לאחר שאותת ימינה ובטרם החל לפנות שמאלה (עמ' 5 לפרוטוקול). עדות זו לא עולה בקנה אחד עם עדותו של הנהג ברכב הלימוד, מר עידו, שטען כי הוא אכן החל לפנות ימינה אך לפתע שב ופנה שמאלה, ואז התרחשה התאונה, ועוד, העדות הנ"ל אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של עידו, שלא כללה טענה כי רכב השברולט עקף את רכב הלימוד בנתיב הנגדי, בטרם ההתנגשות ברכבו.

8. משכך, הריני לקבל את גרסתה של גב' מירה, לפיה, היא נסעה אחרי רכב הלימוד, באותו נתיב נסיעה, וכי בהגיע שני הרכבים לשטח הצומת, החל רכב הלימוד לסטות ימינה, לאחר שאותת ימינה, והיא המשיכה באותו נתיב נסיעה, כשלפתע רכב הלימוד סטה שמאלה והתנגש בצד הימני של רכבה.

9. יחד עם זאת, שוכנעתי כי אשם תורם דבק באופן הנהיגה של גב' מירה, בכך שהיא נסעה במהירות שלא תואמת את תנאי הדרך. שכן, אין חולק כי התאונה התרחשה בשטח הצומת, מתוכו ניתן לפנות לצדדים וכן להמשיך בנסיעה ישר. משכך, אילו נסע רכב השברולט במהירות נמוכה ובהתאם לתנאי הדרך, תוך שימת הלב לכך כי רכב הלימוד טרם השלים את פנייתו ימינה, ניתן היה למנוע את התנגשות כלי הרכב, על ידי נקיטת אמצעי זהירות כאמור, ולהתחמק מרכב הלימוד אשר שב וסטה שמאלה אל נתיב נסיעתו של רכב השברולט, או על ידי עצירת רכבה בטרם התרחשות ההתנגשות. שוכנעתי כי גב' מירה על שמרה על מרחק מספיק מהרכב לפניה, ולכן, עם שובו של זה בהפתעה לנתיב הנסיעה, בטרם השלים את פנייתו הקודמת ימינה, אירעה ההתנגשות בין שני הרכבים.

האשם התורם בנסיבות הנ"ל הוא בשיעור של 30%.

סוף דבר

לאור כלל המבואר, אני מקבל את שתי התביעות, חלקית, כדלקמן:

אני מחייב את התובעת, איילון חברה לביטוח בע"מ ( היא הנתבעת בתיק ת.א. 32247-11-18 ) לשלם לנתבעת 2, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ( היא התובעת בתיק ת.א. 32247-11-18 ), תוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיה, סך של 12,539 ₪ ( היינו, 70% מסכום התביעה ), בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה בתיק ת.א. 32247-11-18 ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 ₪.

כן מחייב אני את הנתבעות 1 ו- 2, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ וגב' יערי מירה, יחד ולחוד ( הנתבעות בתיק ת.א. 29255-01-19 ), לשלם לתובעת, איילון חברה לביטוח בע"מ, תוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיהן, סך של 11,907 ₪ ( 30% מסכום התביעה בת.א. 29255-01-19 ), בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה בתיק ת.א. 29255-01-19 ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא פסק דין זה לב"כ הצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.