בדיון מיום 13.4.21 קבעתי בהחלטתי שם כי דין ההליך להתבטל מהנימוקים המפורטים בפרוטוקול הדיון. עם זאת איפשרתי לחייבת להיוותר בהליך תמורת דיבידנד ראוי לנושים הקרוב לדיבידנד מלא וזאת בהתבסס על פוטנציאל הכנסות התא המשפחתי וכן גילום שווי זכויות החייבת בדירת מגוריה שכן התברר כי עיקר החובות הינם בגין מימון עלויות הבנייה של דירות ילדיה. הצעת ההסדר אשר הוגשה על ידי החייבת לא אושרה כפי שפירטה המנהלת המיוחדת בדו"ח מיום 26.7.21. בהחלטתי מיום 26.7.21 ניתנה הזדמנות נוספת לחייבת לבוא בדברים עם המנהלת המיוחדת ולהציג בפניי תכנית פירעון מוסכמת שאם לא כן ההליך יבוטל.

עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטה מיום 26.7.21, החייבת לא הגישה לתיק כל תכנית פירעון מוסכמת.

יובהר כי מחדלי החייבת שעה שהיא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינה מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנית החייבת מהטבות הנובעות מצו הכינוס ומאידך גיסא איננה מבצעת הנדרש ממנה במסגרת הליך הפש"ר.

בע"א 3544/21 איתן פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי, מסכם בית המשפט העליון את ההלכה הפסוקה בעניין זה:

"הליך פשיטת רגל כונה לא אחת בפסיקה "חסד של המחוקק", בהתחשב בהזדמנות שמוענקת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית באמצעותו (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה ד(3) (20.11.2008); רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 18 (30.4.2017)). ואולם, מדובר בשטר ששוברו בצדו במובן זה שהיד המושטת כלפי החייב מלוּוה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו. כלל זה מקבל משנה תוקף במצב דברים שבו החייב הוא יוזם ההליך (ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 5 (31.5.2021)). זאת, שכן בהליך פשיטת הרגל גלומה פגיעה בנושים אשר לא יקבלו את מלוא חובם, ועל כן מוטלת על בעלי התפקידים וכן על בית המשפט אחריות רבה ועליהם לוודא שהחייב לא ינצל אפשרות חסד זו לרעה. הפגיעה בנושים נתפסת כבלתי מוצדקת כאשר החייב נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר, ועל כך כבר נאמר כי: "אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה, עיר מקלט מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993); ראו גם: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד לנכסי החייב, [פורסם בנבו] פסקה 12 (8.7.2020)). כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב, עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו (ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט, [פורסם בנבו] פסקה 14 (29.8.2018); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (23.2.2020); וראו על חובת תום הלב גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018: ע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019); ע"א 893/21 מור נ' עו"ד יניב אינסל – המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.4.2021))‏."

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.

בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 90 יום נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהלת המיוחדת בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה ככל שקיימים – במניין) בדבר: סילוק מחדלי החייבת בתוספת תשלום לקופת הכינוס בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]).

הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות המנהלת המיוחדת בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"א, 02 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.