בפני תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 26.1.18. על פי קביעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לא נגרמה לתובע נכות צמיתה מהתאונה הנדונה, אך נגרמה לו נכות זמנית בשיעור 30 אחוז למשך 4 חודשים.

הצדדים הסכימו כי התובענה תוכרע בהליך על דרך הפשרה על פי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע טוען בין היתר, כי בתאונה נפגע בצווארו ובברך ימין. לטענתו, לא עבד בשל התאונה במשך 11 חודשים. לטענתו הינו זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל, בגין הוצאות רפואיות, ובגין הצורך בעזרת צד ג'. עוד הינו טוען להפסד השתכרות בעבר, ולאובדן השתכרות בעתיד, ולהפסד זכויות סוציאליות.

הנתבעת טוענת לעומת זאת, כי לתובע לא נגרם נזק גוף כלל, וכי אף יש לחייב את התובע בתשלום שכר טרחתו של המומחה מטעם בית המשפט. לטענתה התובע גם לא הוכיח הפסד השתכרות בפועל, תשלום הוצאות, או צורך בעזרת צד ג'.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבתיק, אני מחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובע את הסך של 28,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 11 אחוז מהסכום הנ"ל ובצירוף האגרה ששולמה. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

נוכח העובדה כי ההליך נוהל על דרך הפשרה, אני פוטר את הצדדים מיתרת אגרה בתיק זה.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"ד אלול תשפ"א, 22 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.